סימביוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דג רמורה נדבק לצב ים. הצב אינו ניזוק מכך.
אימפלה מטופלת על ידי זרזירי בקר.
דבורה מאביקה פרח ומתכסה באבקה, אותה היא תעביר לפרחים אחרים.
קנית קטנה מאכילה פרט טפילי של קוקייה אירופית.

סימְבְּיוֹזָה (symbiosis, מיוונית: יחד + חיים) או צַוְתָּאוּת, היא סוג של יחסי גומלין בין מיני אורגניזמים שונים ובו הם חיים בצוותא, בצמידות ובשיתופיות ותלויים זה בזה. יש שכל אחד מן היצורים מפיק תועלת ממשנהו, ויש שרק יצור אחד מפיק תועלת. הצוותאות קיימת בין מינים מממלכות שונות או מאותה הממלכה: בין צמחים ובעלי חיים, בין חיידקים וצמחים, בין פטריות וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים. כל אחד משני היצורים הוא צַוְתַּאי (צוותאי; סִימְבִּיּוֹנְט, symbiont).

את החלופות העבריות צַוְתָּאוּת (צוותאות)‏‏‏[1] וצַוְתַּאי גזרה האקדמיה ללשון העברית ב-2009 מן המילה הארמית צַוְתָּא (בעברית: צוות), המצויה בסִפרות חז"ל.‏[2] עשרות שנים קודם לכן הציע המילונאי ראובן אלקלעי את חידושו שִׁתּוּפָנוּת (ואת שם התואר הנגזר – שִׁתּוּפָנִי).‏[3]

סוגי הצוותאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה סוגי יחסי גומלין עשויים להתהוות בין פרטים ממינים שונים הנמצאים בצמידות גופנית (פיזית):

  • מוטואליזם (הדדיות): שני המינים מפיקים תועלת מן הצמידות.
  • קומנסליזם (סְמוּכנות): אחד המינים מפיק תועלת מן הצמידות בעוד האחר אינו ניזוק (לדוגמה: עץ וצמח מטפס במקום שופע אור ומים).
  • פרזיטיזם (טפילות): אחד המינים מפיק תועלת מן הצוותאות בעוד האחר ניזוק ממנה (לדוגמה: עץ וצמח מטפס במקום שיש בו תחרות על האור בין צמחים שונים).

מוטואליזם (הדדיות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוּטוּאליזם (בעברית: הדדיוּת) הוא צורה של חיי שיתוף המועילה לשני הצדדים. דוגמה להדדיות היא דג הנקאי אשר מנקה את דגי השונית מטפיליהם; דגי השונית זוכים להיפטר מטפיליהם והנקאי זוכה לארוחה דשנה. דוגמאות נוספות הן החזזית והמיקוריזה.

אנדוסימביוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדוסימביוזה היא סוג של הדדיות ובו אחד המינים חי בתוך אחר. תאוריה זו מסבירה תאוריות אבולוציוניות המנסות להבין כיצד נוצרו תאים בעלי אברונים. תאוריית האנדוסימביוזה טוענת שהכלורופלסט והמיטוכונדריון שהם אברונים בתא, נבלעו בעבר על ידי תאים גדולים והחלו לבצע אנדוסימביוזה עמם עד שפיתחו תלות במארחיהם.

קומנסליזם (סְמוּכָנוּת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומנסליזם (בעברית: סְמוּכָנוּת) הוא צורה של חיי צמידות המועילה לאחד בלי להזיק לאחר. שני צדדים לסמוכנות:

  • מפיק התועלת (הסְמוּכָן, קומנסָל)
  • מארח הסמוכן (הפונדקאי), אשר אינו מפיק תועלת מן השיתוף ולא ניזוק.

הסמוכן נהנה מהפונדקאי ללא גרימת נזק. לדוגמה, אפיפיטים, צמח נפוץ בג'ונגלים, גדלים על צמחים אחרים אך אינם מזיקים להם. אורַח חייהם המיוחד מאפשר להם להגיע אל האור מבלי לגדול בקרקע, ובעזרת שורשי אוויר מיוחדים הם קולטים את המים מהאוויר הלח שסביבם. את המלחים הם קולטים מאבק ומעפר המצטבר בחריצים שבקליפות העצים.

פרזיטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפָּרָזיטיזם (בעברית: טפילוּת) שני צדדים:

  • מפיק התועלת (טפיל),
  • המארח של הטפיל (פונדקאי), אשר ניזוק מניצולו של הטפיל.

הטפיל גורם נזק לפונדקאי כאשר הוא מנצל אותו. לדוגמה, פרעושים הנטפלים לכלבים וחיות אחרות; הפרעוש ניזון מדם החיה ומוצא מחסה בפרוותה, בעוד שאל החיה מוחדרים בזמן שאיבת הדם חיידקים מזיקים. דוגמה נוספת לכך היא שרשור. השרשור היא תולעת הנטפלת למעיים של יצורים חיים (כולל בני אדם) ניזונה מהמזון המגיע למעיים, ופולטת את צרכיה לתוך גוף הפונדקאי.

האבולוציה של הסימביוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי האבולוציה מצאו עדויות לתהליכים התפתחותיים רבים שבהם טפילים אלימים הפכו לפחות אלימים ותהליכים שבהם טפילים הפכו לסמביונטים. עדויות לתהליכים הפוכים קיימות גם הן אך הן נדירות יותר. ההנחה היא שהתהליך המוביל מטפילות לסימביוזה נובע מזה שנזק למאחסן גורר בהרבה מקרים נזק לטפיל. דוגמה לטפיל שהופך לסמביונט: נגיף שמספק לתא הגנה נגד נגיפים אחרים המנסים להדביק את אותו התא. מערכת הגנה כזו נועדה במקור "להשאיר את כל השלל" בידי טפיל קטלני אחד. בשלב השני פרטים של הנגיף שהיו פחות אלימים (קטלו את התא לאט יותר או שלא קטלו אותו) התרבו טוב יותר בעזרת התא והתא המודבק בנגיף מתון נהנה מהגנה מנגיפים אלימים. בשלב השלישי החומר התורשתי של הנגיף השתלב בזה של התא, יכולת ההדבקה שלו התנוונה והגנים שלו התחילו להתרבות רק בריבוי הרגיל של התא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילים ומונחים באתר האקדמיה ללשון העברית‏
  2. ^ האקדמיה ללשון העברית, למד לשונך 84 (2010)
  3. ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994, כרך 3