יוז'ף בלוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוז'ף בלוך
Bloch József
Bloch József.jpg
לידה 5 בינואר 1862
בודה (עיר), האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במאי 1922 (בגיל 60)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מוזיקולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוז'ף בלוךהונגרית: Bloch József; בודה (עיר), 5 בינואר 1862בודפשט, 6 במאי 1922) היה כנר, מורה למוזיקה ומלחין הונגרי-יהודי. הוא היה אחד המורים מהדור הראשון של בית הספר לכינור באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, ואחד המייסדים של הוראת הכינור בהונגריה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריו הראשונים בגימנסיה למוזיקה בבודפשט היו אליוש גובי, קארוי הובר ורוברט ולקמן מהנגנים הטובים של הונגריה במאה ה-19. בלוך המשיך את לימודיו אצל שרל דנקלה בקונסרבטוריון למוזיקה בפריז. בסיום לימודיו שם בשנת 1889, הפך בלוך לחבר ברביעיית כלי הקשת בעלת השם העולמי הובאי-פופר ובין 1889 לבין 1992 ניגן ביחד עם ינה הובאי ברביעייה הקמרית הזאת. עוד באותה שנה, שנת 1889, במקביל לנגן והמורה למוזיקה ינה הובאי, החל בהוראת כינור באקדמיה למוזיקה בבודפשט. תחילה כמורה לא מן המניין וכמורה סגל קבוע משנת 1898. משנת 1904 כיהן באקדמיה גם כמנהל החוג להכשרת מורים לכינור. הוא "גידל" והכשיר דור שלם של כנרים ומורים לכינור.

אִימְרֶה וַאלְדבַּאוּאֶר, מאוחר יותר מרצה אף הוא באקדמיה למוזיקה מהלל ומשבח את יוז'ף בלוך בעבודתו בשם: "המורים לכינור עם הובאי" כלהלן:

"הוא (בלוך) זכה בזכויות נצחיות בהבהרת המושגים הבסיסיים של הנגינה בכינור, בקביעת שיטות ההוראה, בהכנת תוכניות הלימודים ובקביעת סדר ההוראה של החומר הנלמד. חמשת הכרכים של ספרו להוראת נגינה בכינור עמדו במבחן הזמן לאורך חמישים שנה, בעת שהפדגוגיה צעדה קדימה במהירות ברחבי אירופה. זכויותיו ומעלותיו של בלוך מסתכמות לא רק בכך שסיפק מבנה אורגני של טכנולוגיה שהכילה את כל הערכים שהספרות המקצועית יצרה ברחבי העולם, אלא שבלוך הוסיף להם אין ספור צעדים חדשים ומקוריים. לעיתים רחוקות יכולים אנו למצוא חריצות, רצון טוב, מבט רחב ומקיף, וזהירות מקצועית אצל מחבר ספרי לימוד כמו המורה הגדול הזה."

העבודה הפדגוגית החשובה ביותר שלו הייתה: בית הספר לכינור בחמישה חלקים (1904); אך הוא היה מוכר וידוע גם כמלחין בשל יצירותיו המוכרות, Ouverture Solennelle (אופוס 57), פתיחה הונגרית, רפסודיה הונגרית, קונצ'רטו לכינור, יצירות לרביעיית מיתרים, וקטעים ואטיודים לכינור.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Brockhaus-Riemann zenei lexikon. Szerk. Dahlhaus, Carl és Eggenbrecht, Hans Heinrich. A magyar kiadás szerk. Boronkay Antal. Bp., Zeneműkiadó, 1983-1985.
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. Bp., Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete, 1939-2002. 7. kötettől sajtó alá rend. Viczián János.
  • Gutenberg nagy lexikon. Minden ismeretek tára. Bp., Nagy Lexikon Kiadóhivatal, 1931-1932.
  • Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
  • Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969.
  • A magyar muzsika könyve. Szerk. Molnár Imre. Bp., Havas Ödön, 1936.
  • Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Tolnai világlexikona. Bp., Magyar Kereskedelmi Közlöny, 1912-1919. Bp., Kassák Kiadó, 1999-
  • Tolnai új világlexikona. Bp., Tolnai, 1926-1933.
  • Új Idők lexikona. Bp., Singer és Wolfner, 1936-1942.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.

ובתרגום לעברית:

  • לקסיקון מוזיקלי של ברוקהאוס-רימן. אד. דלהאוס, קרל ואגנברכט, הנס היינריך. עריכת המהדורה ההונגרית בורונקיי אנטל. Bp., מו"ל למוזיקה, 1983-1985.
  • פאל דיוליאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. Bp., אגודת הספרנים והארכיונים ההונגריים, 1939-2002. עיתון כרך 7 להזמין. יאנוס ויסציאן.
  • הלקסיקון הגדול של גוטנברג. מאגר של כל הידע. Bp., משרד הפרסומים הגדול של הלקסיקון, 1931-1932.
  • הונגרים מפורסמים. ביוגרפיקס לקסיקון. EDS. אוסקר פון קרוקן, אימרה פרלגי. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II. Főszerk. אגנס קניירס. Bp., מו"ל אקדמי, 1967-1969.
  • ספר המוזיקה ההונגרית. אד. אימרה מולנאר. Bp., Havas Ödön, 1936.
  • יוז'ף פלטינוס: פשעי הבונים החופשיים. מהדורה רביעית Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
  • הלקסיקון החדש של רוואי. הקולגה איסטוון טרסולי. שקסארד, תינוקות, 1996-.
  • הלקסיקון העולמי החדש של טולנה. Bp., עלון סחר הונגרי, 1912-1919. Bp., הוצאת קסק, 1999-
  • הלקסיקון העולמי החדש של טולנה. Bp., טולנאי, 1926-1933.
  • לקסיקון הזמנים החדשים. Bp., זינגר וולפנר, 1942-1942.
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. Főszerk. László Markó. Bp., מועדון הספרים ההונגרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוז'ף בלוך בוויקישיתוף