יוז'ף שלאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוז'ף שלאי
Sellei József
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 11 בספטמבר 1871
טימישוארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בספטמבר 1943 (בגיל 72)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schlesinger József עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא עור, אורולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוז'ף שלאי (במקור עד 1891 שלזינגר,[1] בהונגרית: Sellei József;‏ טמשוואר, 11 בספטמבר 1871 – שיקגו, 27 בספטמבר 1943) היה דוקטור לרפואה, רופא עור יהודי-הונגרי, רופא ראשי של בית החולים. בעל התואר הגבוה "יועץ מלכותי". עשרות מחקריו ומאמריו פורסמו במשך קרוב ל-40 שנות פעילותו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוז'ף שלזינגר נולד במשפחה יהודית כבנם של ברנאט שלזינגר ושל מריה שפיצר. הוא סיים את הגימנסיה המלכותית הראשית ברובע 5 של בודפשט (1889). השלים את השכלתו הגבוהה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם הוסמך כדוקטור לרפואה ב-1895. כסטודנט לרפואה זכה לשבחים על עבודת התזה שלו "מחלת הפסוריאזיס והדוקטרינה שלה". לאחר קבלת התעודה עבד כמתמחה במכון לרפואת עור של האוניברסיטה, ומשנת 1898 כעוזר הוראה, מרצה.[2] משנת 1899 היה רופא בבית החולים הציבורי של אגודת טלאיה (Teleia). משנת 1907 הוא פעל במרפאה הציבורית של איגוד בית החולים Charité. משנת 1914 עמד בראש מחלקת העור מס' 1 של המרפאה המרכזית של רכבות הונגריה (מ.א.ב), וכן היה הרופא הראשי של מחלקת העור של פוליקליניקת Charité. במהלך מלחמת העולם הראשונה, כיהן כראש מחלקת עור ומין של בית חולים חיל מצב מספר 17. בינואר 1918 הוענק לו התואר הגבוה "יועץ מלכותי" כהוקרה על עבודתו "המסורה וחסרת האנוכיות בתחום בריאות עובדי הרכבות".[3] בשנות ה-30 הוא ביצע ניסויים בחומר שבו רצה להשתמש כדי לגרום לצמחים לגדול מהר יותר ולהפיק יבולים גדולים יותר. הידיעה על המצאתו, בשם פוטוסנסין (photosensin), הגיעה גם לחו"ל.[4] בשל עליית הפאשיזם, הלאומנות הימנית והחוקים ה(אנטי)יהודיים בשנת 1938 הוא היגר עם משפחתו לארצות הברית של אמריקה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הייתה מריה שוורץ (1878–?), בתם של הסיטונאי רז'ה שוורץ ואוולינה קנאפ, לה נישא ב-3 באפריל 1900 בבודפשט.[5] לטענה ששניהם התנצרו בשנת 1919 אין שום תימוכין ומקורות והיא כנראה אינה נכונה לחלוטין.

ילדיהם:

  • פרנץ שלאי (1902–1925)
  • אילונה שלאי (1907–1996) הייתה מורה מוסמכת. בעלה אנדור ברטוואש (באטנשטיין-Battenstein) (1900–1972) היה מנהל חברה.

מחקריו ופרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיפול ב"אולקוס קרוריס" באמצעות ferrum sesquichloratum. (שבועון רפואי, 1899, 33)
  • קווים בסיסיים של דרמטולוגיה. בודפשט, 1899
  • על הערך הפתוגנוסטי של נפיחות בבלוטות אנטיות. (רפואה, 1900, 29)
  • על ה-pityriasis rubra של Hebra. (שבועון רפואי, 1900, 33)
  • המצב הנוכחי של התיאוריה של leukoplakia. (רפואה, 1900, 38)
  • אודות hemorrhagicum של סרקומה אידיופטית (פיגמנטוסום). (שבועון רפואי, 1900, 38)
  • על כמה תרופות חדשות בפרקטיקה דרמטולוגית. (רפואה, 1900, 47)
  • Lymphangioma cutis. (שבועון רפואי, 1901, 38.)
  • נתונים ניסויים על השפעת יודו-אלקליין ויודיפין בעגבת. (שבועון רפואי, 1902, 40–41)
  • ספר לימוד של מחלות עור ומין. בודפשט, 1903
  • בדיקות אגלוטינציה בדם בעגבת ובאנשים בריאים. עם לאסלו דטרה. (שבועון רפואי, 1904, 18–20)
  • לגבי spermatocele. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1905, 4)
  • טיפול בבריחת שתן בזריקות ממושכות (סתימות השופכה). (שבועון רפואי, 1905, 8)
  • ציטולוגיה של הפרשת הערמונית, תוך התייחסות מיוחדת ל-phagokargosis. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1906, 40)
  • טיפול בדלקת שלפוחית השתן עם אלכוהול. (שבועון רפואי, 1906, 41)
  • Folliculitis fibrosa urethrae. (שבועון רפואי, 1906, 45)
  • אבחון אורולוגי. בודפשט, 1907
  • נתונים לפתולוגיה ולרפואה של פיאליטיס זיבה. עם הוגו אונטרברג. (שבועון רפואי, 1907, 5)
  • אורתרוסקופים מגדילים. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1907, 14)
  • לגבי יודלציטין. (שבועון רפואי, 1908, 49)
  • פעולה קלינית של ארסנובנזן של ארליך (606). (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1910, 36)
  • טיפול תוך ורידי עם ארסנובנזן של ארליך. כתב העת הרפואי של בודפשט, 1910, 50)
  • הפרשת מלח על ידי הכליות, תוך התייחסות מיוחדת לתיאוצין natrium-aceticum. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1911, 24)
  • טיפול בדלקת ערמונית בזיבה ובחיסונים לדלקת פרקים. (שבועון רפואי, 1911, 29)
  • ניסויים עם ציטוטוקסין הערמונית. (שבועון רפואי, 1911, 41)
  • על neosalvarsan. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1912, 35)
  • על היכולת של תמיסות צבע להעביר רעלים ותרופות. (שבועון רפואי, 1912, 38)
  • ההשפעה של תמיסות צבע עם רעלים ותרופות. (שבועון רפואי, 1913, 15)
  • טיפול בזאבת בתכשירי נחושת. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1913, 52)
  • האם קולואידים משפיעים על השפעת תמיסות מלח מתכת? (כתב העת הרפואי של בודפשט 1914, 13)
  • לגבי תפקוד הערמונית. הערמונית והבלוטות האנדוקריניות. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1917, 36)
  • צורות זקיקי קרטוזיס מוזרות. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1917, 42–43.
  • השפעת זריקות חלב בעגבת. עם מור קראוס. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1918, 1)
  • השפעת זריקות חלב במחלות עור. עם מור קראוס. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1918, 2)
  • ניסויים עם תמציות ערמונית. (שבועון רפואי, 1918, 14)
  • הסלווארסן הכסוף. (שבועון רפואי, 1919, 25)
  • על prurigo aestivalis. עם ארנה ליבנר. (שבועון רפואי, 1926, 17)
  • טיפול באקזמה במריחה תוך ורידי של תמיסת מלח נפוץ 10%. עם טיוודאר בארשון וארנה ליבנר. (שבועון רפואי, 1926, 18)
  • הליך חדש להסרת נמשים וכתמי פיגמנט בעור. עם יאנוש פנייה. (שבועון רפואי, 1926, 24)
  • טיפול בנשירת שיער באמצעות יונטופורזה. עם יאנוש פנייה. (שבועון רפואי, 1927, 21)
  • על תחושת הצריבה על הלשון. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1927, 22.; סקירת רופאי השיניים, 1927, 5)
  • נתונים לאטרולוגיה וטיפול בנשירת שיער סבוריאה. (שבועון רפואי, 1927, 25)
  • נתונים עבור אריתרוציאנוסיס קיצוני כרוני. עם ארנה ליבנר. (שבועון רפואי, 1928, 32)
  • רוזציאה לנוער. (שבועון רפואי, 1929, 11.)
  • התנסויות נוספות בטיפול באפיתלין, תוך התייחסות מיוחדת לטיפול בכיב קיבה והתריסריון. (שבועון רפואי, 1930, 44)
  • דרך חדשה לטיפול חיצוני ברוזציאה. (רפואה, 1930, 51.)
  • היבטים חדשים בטיפול בבעיות עור אלרגיות. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1931, 19)
  • טיפול אפיתליה (אורגני הורמון) במחלות אולטוס. (כתב העת הרפואי של בודפשט, 1931, 44)
  • מקרים של akrodermatitis atrophicans השתפרו בטיפול ב-Pankreasfermenttherapia. (רפואה, 1932, 22)
  • תגובות עור adrenalin cutanreactio במחלות hyperadrenalinaemia. (רפואה, 1933, 35–36)
  • השפעות של צבעים והורמונים על ייצור צמחים. (רפואה, 1934, 11.)
  • לרפא כלואזמה עם מיץ לימון (ויטמין C) ומשחת כספית (mercurol). (שבועון רפואי, 1935, 2)
  • שיטות חדשות לגידול צמחים. (ביקורת גננות, 1936, 1., 2.)
  • טיפול תסיסה של דרמטיטיס herpetiformis מחלת Duhring. (רפואה, 1936, 14)
  • הטיפול ב-hydroa vacciniforme s. aestivale (שבועון רפואי, 1936, 36)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A magyar társadalom lexikonja. Budapest, A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, 1930. (לקסיקון החברה ההונגרית. 1930)
  • לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת.
  • Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XII. (Saád–Steinensis). Budapest: Hornyánszky. 1908. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. בודפשט, הוצאת מכבי, 2001
  • Ki-kicsoda? Kortársak lexikona (מי זה מי? לקסיקון אנשים בני זמננו).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 62592/1891. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1891. év 7. oldal 19. sor
  2. ^ Hivatalos Közlöny, 1895. május 15. (3. évfolyam, 10. szám)
  3. ^ Orvosi Hetilap, 1918. január 27. (62. évfolyam, 4. szám)
  4. ^ "Egy magyar orvos új tanulmányával szabályozni tudja a növények fejlődését". Népújság. 1938-10-09. p. 3.
  5. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 108/1900. folyószáma alatt".