תריסריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תריסריון
Tractus intestinalis duodenum.svg
שיוך organ segment
אספקה עורקית עורק הלבלב והתריסריון התחתון עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז ורידי pancreaticoduodenal veins עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1169) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) duodenum עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A05.6.02.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 7206 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A03.556.124.684.124 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D004386 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0013303 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התריסריוןלטינית: Duodenum - "דואודנום") בגוף האדם מהווה את תחילתו של המעי הדק, ואורכו כ-25 סנטימטר, שהם רוחבן של תריסר אצבעות, ומכאן שמו.

בתריסריון מתבצע עיקר תהליך העיכול. כל העמילן שלא התפרק בפה ובקיבה ממשיך להתפרק בתריסריון בעזרת אנזימים שמופרשים מהלבלב. כך גם מקטעי חלבונים המכונים פפטונים שהתפרקו מהחלבונים בעזרת חומצות בקיבה ממשיכים להתעכל בתריסריון בעזרת אנזימים בסיסיים. גם השומנים מתפרקים ומתעכלים בתריסריון וכן מתפרקים ומתעכלים בתריסריון כל הפולימרים כצבעי מאכל ושאר תוספי מזון שלא התפרקו בקיבה או בפה.

לתריסריון מגיעים חומרים מהלבלב, מהכבד ומכיס המרה העוזרים לפירוק כימי של חלק ממרכיבי המזון. החומרים שעוברים פירוק כימי בתריסריון הם: חלבונים, פחמימות ושומנים. בנוסף:

  • בתריסריון נספגים מים ומינרלים לדם. המינרלים אינם עוברים כל שינוי במערכת בעיכול (חומרים אי-אורגניים).
  • החומצה המלחית המופרשת מהקיבה נסתרת בתריסריון באמצעות נתרן מימן פחמתי (NaHCO3) המופרש אף הוא מהלבלב.
  • אל התריסריון מופרשים מיצי מרה. למולקולת מיץ המרה ישנן יכולות דטרגנטיות, והן יוצרות תחליב עם טיפות השומן שבמזון. למעשה מיצי מרה גורמים לחלוקת טיפות השומן מהמזון לטיפות מיקרוסקופיות ששטח פניהן גדול, ובכך מאפשרות גישה יעילה של אנזימים מפרקי שומנים (המומסים במים) אל מולקולות השומן (שאינן מתמוססות היטב במים עקב תכונותיהן ההידרופוביות). בנוסף לתכונותיו הדטרגנטיות, מיץ המרה הוא בסיסי, ולכן מסייע אף הוא בסתירת החומציות הרבה שבקיבה, לפני המעבר למעי.[1]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטומיה של התריסריון

התריסריון הוא החלק הראשון של המעי הדק, ואורכו בין 25 ל-30 סנטימטרים. צורתו כצורת פרסה או C והוא מחולק ל-4 חלקים:

1. החלק הראשון (בלטינית: pars superior - "החלק העליון") מונח בגובה החוליה המותנית הראשונה (L1) ומשתרע בצורה אופקית משוער הקיבה (pylorus) ועד הכפיפה הראשונה (Flexura duodeni superior). מאחר שחלק זה הוא תוך-צפקי, כלומר - מחובר לפדר הקטן (lesser omentum) שמכסה את הקיבה, הוא יכול לנוע בחופשיות ביחס ליתר חלקי המעי הדק, ולהתאים את מהלכו לפי מצב המילוי של הקיבה. פני השטח הקדמיים והאחוריים של החלק הראשון נמצאים בסמיכות לחלק התחתון של הכבד (lobus quadratus) ולכיס המרה. המונח הרדיוגרפי "פקעית התריסריון" (duodenal bulb) מתייחס לחלק הפרוקסימלי של התריסריון, הקרוב ביותר לשוער הקיבה. לחלק העליון של התריסריון מחובר הליגמנט ההפטו-דואודנלי (hepatoduodenal ligament), היוצר את השוליים הימניים של הפדר הקטן, ומכיל טריאדה חשובה: וריד שער הכבד, עורק הכבד המיוחד וצינור המרה המשותף.

2. החלק השני (בלטינית: pars descendens - "החלק היורד") משתרע מהכפיפה הראשונה ועד הכפיפה השנייה של התריסריון (Flexura duodeni inferior) המונחת בגובה החוליה המותנית השלישית (L3). בחלקו העליון הצידי הוא מונח על שער הכליה הימנית, ובמרכזו הוא מחובר ברקמת חיבור לכל אורכו לראש הלבלב. צינור המרה המשותף עובר מתחת לחלק הראשון של התריסריון, ומשם אל תוך ראש הלבלב, ולאחר איחודו עם צינור הלבלב הראשי על שם וירסונג, הם נכנסים באמצע החלק השני של התריסריון לפטמה הראשית של התריסריון על שם ואטר (major duodenal papilla of Vater).

3. החלק השלישי (בלטינית: pars inferior - "החלק התחתון") מתחיל בכפיפה השנייה ונמשך בצורה כמעט אופקית ולעיתים בכיוון מעט עולה, עד שהוא מגיע לגבול השמאלי של אבי העורקים, שם הוא משנה את כיוונו ומתעקל מעלה אל החלק האחרון של התריסריון.

4. החלק הרביעי (בלטינית: pars ascendens - "החלק העולה") הוא המשכו של החלק השלישי, העולה משמאל לאבי העורקים עד שמגיע לגבול של הלבלב. חלק זה מתחבר למעי הריק, והוא מקובע למקומו בצידו האחורי על ידי השריר התומך של התיריסריון, המכונה גם הליגמנט על שם טרייטץ (ligament of Treitz).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]