לדלג לתוכן

יום הזיכרון והאבל (רוסיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דמיטרי מדבדב ואלכסנדר לוקשנקו באנדרטה למגיני מצודת ברסט, 22 ביוני 2008.

יום הזיכרון והאבל (День памяти и скорби) הוא יום זיכרון לאומי המצוין מדי שנה ב-22 ביוני בבלארוס (כ"יום זיכרון ארצי לקורבנות המלחמה הפטריוטית הגדולה") וברוסיה ואוקראינה ("יום האבל והנצחת זיכרון קרבנות המלחמה") ביום השנה (1941) לפתיחת המלחמה הפטריוטית הגדולה, כשפלשו כוחות מדינות הציר לברית המועצות. מאז נודע יום זה כיום הזיכרון המיועד להנציח חיילים שנפלו בקרב, בדומה לייעודו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

יום הזיכרון ברוסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדימיר פוטין מניח פרחים בקבר החייל האלמוני בקרמלין,
22 ביוני 2000

על פי צו נשיא הפדרציה הרוסית ילצין מיום 8 ביוני 1996 מספר 857 מצוין ברוסיה מדי 22 ביוני "יום הזיכרון והאבל".

ביום זה, בכל שטחי הפדרציה הרוסית, דגלי מדינה שעל בנייני מוסדות מדינה, דגלי ספינות הצי הרוסי מורדים לחצי התורן, במקומם מועלים דגלים עם סרטי אבל שחורים על בתי מגורים. במוסדות תרבות, בטלוויזיה וברדיו, לא נערכים שידורים ואירועי בידור לאורך כל היום[1].

אירועי זיכרון נערכים ברחבי הארץ, פרחים וזרים מונחים במונומנטים של מלחמת העולם השנייה ומתקיים אירוע נר הזיכרון. יום זה נחגג במיוחד בכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית.

נשיא רוסיה, ראש הממשלה, יו"ר מועצת הפדרציה, יו"ר הדומה הממלכתית, חברי הממשלה, צירי הדומה, חברי האספה הפדרלית, נציגי ארגוני חיילים ותיקים מניחים זרים בקבר החייל האלמוני שבגן אלכסנדר במוסקבה.

בבלארוס ובאוקראינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

22 ביוני מצוין בבלארוס (השם הרשמי הוא "יום הזיכרון הארצי של קורבנות המלחמה הפטריוטית הגדולה") ובאוקראינה ("יום האבל והכבוד לזכר קרבנות המלחמה")[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יום הזיכרון והאבל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Указ Президента России от 8 июня 1996 года № 857". Предпринимательское право. 1996-06-08. אורכב מ-המקור ב-2012-03-14. נבדק ב-2009-06-22.
  2. ^ "День памяти и скорби в других календарях". Календарь событий. נבדק ב-2009-06-22.