דמיטרי מדבדב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמיטרי אנאטולייביץ' מדבדב
14 בספטמבר 1965; לנינגרד, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות (בן 51)
Dmitry Medvedev’s interview with CNN (2013-01-27).jpeg
דמיטרי מדבדב, 2013
שם בשפת המקור Дмитрий Анатольевич Медведев
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
מפלגה רוסיה המאוחדת
בת-זוג
medvedev.kremlin.ru
ראש ממשלת רוסיה ה-12
תקופת כהונה 8 במאי 2012 – מכהן (4 שנים ו-30 שבועות)
סגן ויקטור זובקוב
הקודם בתפקיד ולדימיר פוטין
ויקטור זובקוב (ממלא מקום)
נשיא הפדרציה הרוסית ה-3
תקופת כהונה 8 במאי 20087 במאי 2012 (4 שנים)
הקודם בתפקיד ולדימיר פוטין
הבא בתפקיד ולדימיר פוטין
מנהיג מפלגת רוסיה המאוחדת
תקופת כהונה אפריל 2012 – מכהן (כ־4 שנים ו-35 שבועות)
סגן אנדריי וורוביוב
הקודם בתפקיד בוריס גריזלוב
סגן ראשון לראש ממשלת רוסיה
תקופת כהונה 14 בנובמבר 20057 במאי 2008 (שנתיים ו-25 שבועות)
הבא בתפקיד ויקטור זובקוב
ראש סגל הקרמלין ה-8
תקופת כהונה 30 באוקטובר 200314 בנובמבר 2005 (שנתיים)
הקודם בתפקיד אלכסנדר וולושין
הבא בתפקיד סרגיי סוביאנין

דמיטרי אנטולייביץ' מדבדברוסית: Дмитрий Анатольевич Медведев, ; ‏נולד ב־14 בספטמבר 1965) הוא מדינאי, משפטן ופוליטיקאי רוסי, נשיאה של הפדרציה הרוסית השלישי במספר (בשנים 2008 - 2012). מאז מאי 2012 מכהן כראש ממשלת רוסיה, לאחר שמינויו אושר על ידי הפרלמנט ב-8 במאי 2012. באפריל 2012 אף אושר מינויו כמנהיג מפלגת רוסיה המאוחדת.

בעבר כיהן כסגן ראשון לראש הממשלה (2005 - 2008) וראש סגל הקרמלין של פוטין, ושימש פעמיים בתפקיד יו"ר גזפרום (2000 - 2001, 2002 - 2008). בהיכנסו לתפקיד הנשיא, מדבדב היה למנהיג הרוסי הצעיר ביותר בתולדות רוסיה המודרנית (בן 42 ו-8 חודשים).

תוכן עניינים

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, אנטולי אפנסייביץ' מדבדב (1926 - 2004), כיהן כפרופסור להנדסת מכונות באוניברסיטה הטכנית של לנינגרד (Ленинградского технологического института имени Ленсовета) כיום המכון הטכנולוגי הממלכתי של סנקט פטרבורג. אמו, יוליה בנימינובנה לבית שפושניקוב (ילידת 1939), שמוצאה מן הכפר אלכסייבקה במחוז בלגורוד, הייתה מרצה לשפות אירופאיות במכון הפדגוגי ע"ש הרצן והייתה מדריכת תיירות בפאבלובסק סמוך ללנינגרד.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיטרי מדבדב בן שנתיים, 1967

מדבדב הוא בן יחיד של זוג מרצים. נולד בפרוור קופצ'ינו (רחוב בֶּלי קוּנה, דרך 6) של המטרופולין סנקט פטרבורג (בזמנו - לנינגרד) ב-14 בספטמבר 1965. הוא שומר על קשריו עם בני כיתתו ומוריו מבית הספר. מורתו, ורה סמירנובה, זכרה שהיה ניתן להוציא אותו בקלות מחברת חבריו והיה שקדן מאוד בלימודים.

המשפחה התגוררה בדירת 40 מטרים רבועים ולא הייתה אמידה במיוחד, אך לא סבלה ממחסור. הוא היה ילד ממושמע וקשוב ונהג לקרוא את האנציקלופדיה הסובייטית. כנער נהנה להאזין ללהקות רוק בריטיות כמו בלאק סבאת' ופינק פלויד. בשנות העשרה גם איבד את אמונו בתעמולה הסובייטית. כשהיה בן 23, הוטבל לכנסייה הרוסית-אורתודוקסית.

נעוריו ובגרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר התקבל לאוניברסיטת לנינגרד הכיר את ניקולאי קרופאצ'וב, כעת דיקן אוניברסיטת סנקט פטרבורג. לימים הגדיר קרופאצ'וב את מדבדב כ"סטודנט טוב שעסק בספורט, בעיקר אתלטיקה והיה אלוף האגרוף של הפקולטה למשפטים". מדבדב הוא בעל תואר בעריכת דין משנת 1987. בשנת 1990 קיבל תואר דוקטור במשפט אזרחי. באוניברסיטה עסק רבות בצילום. החל מ-1979 היה חבר בקומסומול. באוניברסיטה הצטרף למפלגה הקומוניסטית והיה חבר המפלגה עד אוגוסט 1991.

בשיחה עם סטודנטים מהאוניברסיטה הממלכתית של האוקיינוס השקט סיפר מדבדב שבעת לימודיו בפקולטה הוא עבד כשוער בכניסה לבניין דירות והרוויח 120 רובלים בחודש. מדבדב לא שירת בצבא, אף שהעביר כמה חודשי טירונות בחוחויאמיאקי שבקרליה.

מרצה ואיש אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1988 - 1999 היה מרצה באוניברסיטה הממלכתית של סנקט פטרבורג והרצה על המשפט הרומי והמשפט האזרחי. במקביל עבד כיועץ למשפט עבור ראש העיר אנאטולי סובצ'אק ועיריית סנקט פטרבורג. היה מעורב בכתיבת ספר הלימוד "זכות האזרח" - כתב ארבעה פרקים מתוך הספר. ב-1999 הפסיק לעבוד כמרצה, ועבר למוסקבה. מאז 2006 עומד מדבדב בראש המועצה הבינלאומית היוקרתית של בית הספר למנהל סקולקובו במוסקבה.

קריירה ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-90 היה מדבדב היועץ המשפטי לעיריית סנקט פטרבורג והיה מומחה הוועדה לקשרי חוץ של העירייה. בסמולני - בית עיריית סנקט פטרבורג - עבד מדבדב באשרור הסכמים להשקעות בינלאומיות בעיר. שהה זמן-מה בשוודיה ועסק בבעיות השלטון המקומי. את ולדימיר פוטין הכיר בוועדה לקשרי חוץ של העירייה והיה מזכירו. לדעת הפוליטולוג אלכסיי מוּחין, למדבדב היה חלק נכבד בהגנתו של פוטין מפני חקירת פעילות הוועדה לקשרי חוץ ומעורבותה במכירת מכרזים לבנקים גרמניים וקשריה עם המאפיה הרוסית, ב-1992 כאשר המועצה המחוקקת של העיר המליצה לפטר את פוטין מתפקיד ראש הוועדה לקשרי חוץ. בשנים 1997 - 1998 היה למנהל השירות המשפטי של תאגיד "אילים פאלפ אנטרפרייז".

בנובמבר 1999 היה מאנשי סנקט פטרבורג שהובאו על ידי ולדימיר פוטין לתפקידים ממשלתיים במוסקבה. בדצמבר באותה השנה התמנה לסגן ראש האדמיניסטרציה הנשיאותית, גוף שבאמצעותו שולט נשיא רוסיה.

הקריירה במוסקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיטרי מדבדב עם ולדימיר פוטין במסיבת עיתונאים לאחר יום הבחירות, 27 במרץ 2000

בתחילת 1999 הוזמן מדבדב על ידי פוטין למוסקבה והוצע לו לעמוד בראש הוועדה הפדרלית לשוק ניירות הערך אך לבסוף, בנובמבר 1999, מונה לסגן מזכיר הממשלה, דמיטרי קוזאק.

בשנים 1999 - 2000, לאחר התפטרותו של ילצין, היה לסגן ראש סגל הקרמלין ועמד בראש מטה קמפיין הבחירות של פוטין.

מדבדב היה לאחד הפוליטיקאים הקרובים ביותר לפוטין בזמן הבחירות לנשיאות בשנת 2000, כשעמד בראש מסע הבחירות הנשיאותי וביוני 2000, לאחר ניצחונו של פוטין בבחירות, היה לסגן ראשון של ראש סגל הקרמלין, אלכסנדר וולושין. לדעת המומחה הפוליטי סטניסלב בלקובסקי, את מועמדותו של מדבדב לתפקיד הגישו ראש סגל הקרמלין אלכסנדר ווֹלושין והאוליגרך מושל צ'וקוטקה, רומן אברמוביץ'. עם התפטרותו של וולושין באוקטובר 2003, מונה מדבדב למחליפו והיה לראש האדמיניסטרציה הנשיאותית.

בשנים 2000 - 2001 שימש כיו"ר הנהלת גזפרום, בשנים 2001 - 2002 היה סגן יושב ראש מועצת המנהלים של החברה, ולאחר מספר חודשים חזר לתפקיד יושב ראש הדירקטוריון של גזפרום, תפקיד שמילא משנת 2002 ועד השבעתו לתפקיד נשיא המדינה במאי 2008.

בנובמבר 2005 התמנה על ידי הנשיא פוטין לסגן הראשון של ראש הממשלה ואחראי על הפרויקטים הלאומיים - תוכנית ממשלתית להתמודדות עם בעיות בתחום החינוך, חקלאות, דיור ובריאות. במסגרת זאת, מאוקטובר 2003 עד יולי 2008 היה לסגן ראשון במועצה הנשיאותית ליישום פרויקטים לאומיים ומדיניות הדמוגרפיה. מיולי 2006 ועד יולי 2008 היה יושב ראש נשיאות המועצה ליישום פרויקטים לאומיים. במרץ 2007 העביר מסיבת עיתונאים אינטרנטית בפורטל יאנדקס הרוסי ובאוקטובר אותה שנה הודיע על סיום תוכנית חיבור כל בתי הספר הרוסיים (59,000 במספר) לאינטרנט [1].

דרכו לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמיטרי מדבדב נואם בכנס ה-11 של מפלגת רוסיה מאוחדת, 21 בנובמבר 2009

מדבדב נחשב לפוליטיקאי ליברלי, פרגמטי ומתון, יד ימינו של ולדימיר פוטין ונאמנו. הלכה למעשה, עם מינויו לסגן ראשון של ראש הממשלה, ב-14 בנובמבר 2005, נפתח בעצם קמפיין הבחירות של מדבדב לנשיאות. לעוזרו, ראש המחלקה לפרויקטים לאומיים בממשלת רוסיה מונה בוריס קובאלצ'וק, בנו של חבר של פוטין. בפברואר 2006, התקשורת החלה להציג אותו כמועמד אפשרי מועדף שעשוי לרשת את פוטין. בינואר 2007 היה המועמד הפוטנציאלי לזכות בבחירות על פי סקר שבוצע ברוסיה. מתחרהו העיקרי היה הפוליטיקאי סרגיי איבנוב.

בפגישה עם הנשיא פוטין ב-10 בדצמבר 2007 הציעו נציגי ארבע מפלגות ("רוסיה המאוחדת", "רוסיה הצודקת", "כוח אזרחי", ו"המפלגה החקלאית") את מועמדותו של מדבדב לתפקיד נשיא הפדרציה הרוסית. גם פוטין הביע תמיכה במועמדות זו[2] (הדבר קרה שמונה ימים לאחר הבחירות לדומה החמישית שבהן זכתה מפלגת "רוסיה המאוחדת", המזוהה עם פוטין, ברוב מוחץ). לתמיכה במדבדב הצטרפה גם הפטריארכיה של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית. אולם באותה שנה, 2007, גם עלה מתחרה רציני למדבדב לקראת הבחירות: סרגיי איבנוב, שר ההגנה לשעבר ואיש הקג"ב. ב-11 בדצמבר 2007 הציע מדבדב לפוטין את תפקיד ראש הממשלה, במידה וייבחר לנשיא המדינה. שישה ימים לאחר מכן נערכה הצבעה בכנס מפלגת "רוסיה המאוחדת" על התמיכה במדבדב כמועמד מטעמה לנשיאות רוסיה. בעד מועמדותו הצביעו 478 כשרק אחד התנגד לו. בינואר 2008 סירב להשתתף בוויכוחים טלוויזיוניים מול מועמדים אחרים. מדבדב קיבל את תמיכתו של אדולף שייביץ', מנהיג קונגרס הקהילות היהודיות הדתיות והארגונים הדתיים של רוסיה - הארגון היהודי היחיד שתמך בדמיטרי מדבדב כמועמד לנשיאות.

את מטה הבחירות של מדבדב ניהל סרגיי סובּיאנין, ראש סגל הקרמלין. סיסמת הבחירות של מדבדב הייתה "חירות עדיפה על אי-חירות" (מילים שאמר בפורום הכלכלי החמישי של קרסנויארסק).

"יחד ננצח" – סיסמת הבחירות של מדבדב לנשיאות רוסיה, מתנוססת על כרזה בכיכר המאנז' במוסקבה.

ב-2 במרץ 2008 נבחר מדבדב לנשיא רוסיה עם כ-70 אחוזים מהקולות, וב-7 במאי באותה שנה נכנס לתפקידו.

נשיאותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבדב נכנס לתפקיד נשיא הפדרציה הרוסית חודשיים לאחר בחירתו, ב-7 במאי 2008. הצו הנשיאותי הראשון שלו היה הבטחת מגורים לכל ותיקי מלחמת העולם השנייה הגרים ברוסיה, כשהמימון לכך הגיע מהתקציב הפדרלי. הענקת מגורים כוללת לגמלאי הצבא האדום אמורה הייתה להסתיים עד מאי 2010. ב-27 במאי 2008 התפטר מדבדב רשמית מתפקיד יושב ראש מועצת המנהלים של גזפרום כשיורשו בתפקיד היה ויקטור זובקוב, שהיה גם ליורשו של מדבדב בתפקיד סגן ראשון של ראש הממשלה. בספטמבר 2009 פרסם מדבדב את השקפתו בעניין מודרניזציה חיונית לטכנולוגיה הרוסית, השקפה שפורסמה תחת הכותרת - "רוסיה, קדימה!" ועוררה דיון ציבורי נרחב ברוסיה. על פי השקפה זו רוסיה הייתה אמורה להיות ממובילות שוק האנרגיה העולמי, בעלת טכנולוגיה גרעינית מתקדמת, מעצמת מחשבים ומעצמה בתעשיית החלל. בנוסף הביע מדבדב את דעתו כי המערכת הפוליטית ברוסיה זקוקה לרפורמה רצינית וכי הדמוקרטיה הרוסית צריכה להיות ייחודית למדינה ולא העתק של דמוקרטיה ממדינה אחרת.

מדיניות החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבדב בפסגת ה-G-20 בנובמבר 2011
"חתמתי על צווים המכירים בעצמאותן של דרום אוסטיה ואבחזיה, זו לא הייתה החלטה קלה, אך ראיתי כי זהו המוצא היחיד שיוכל להגן על חייהם של תושבי חבלים אלו" – נאומו של מדבדב הכולל את ההכרה בדרום אוסטיה ואבחזיה כמדינות עצמאיות, 26 באוגוסט 2008.

היחסים עם חבר המדינות העצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2008 חתם מדבדב על צו נשיאותי המאפשר מעבר של תושבי אסטוניה ולטביה למדינה ללא צורך בויזה, כיוון שתושבי מדינות אלה היו אזרחי ברית המועצות. זאת כחלק ממדיניותו האישית לעודד קשרים חמים יותר עם המדינות השכנות, אלא שמעשיו לא הביאו עליו את חיבת השכנים. מיד לאחר שרוסיה הכירה בעצמאותן של אבחזיה ודרום אוסטיה היא עוררה עליה ביקורת עולמית ואף אחת משכנותיה לא תמכה בה בצעד זה. במחצית הראשונה לכהונתו הוא יצר קשרים עם קזחסטן ומדינות מרכז אסיה, אך הסתכסך עם נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו ולא הוביל מהלך התפייסות עם אוקראינה, עד בחירתו של המועמד הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ', לנשיא אוקראינה.

יחסיו עם מדינות אמריקה הלטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצר לו, פנה מדבדב ליצור קשרים עם מדינות אמריקה הלטינית, תוך ניסיון לקשור עמן קשרים הדוקים, כאלטרנטיבה להשפעה האמריקנית. הקשרים הכלכליים והצבאיים של רוסיה התהדקו עם ונצואלה, ברזיל, קובה וארגנטינה. הקשרים התבטאו בביצוע תמרונים צבאיים משותפים וחתימת עסקאות נשק רבות שהפכו את רוסיה ליצואנית הנשק השנייה בגודלה בעולם.

היחסים עם האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבדב נואם בכנס למען אסטרטגיה לביטחון אירופה בצרפת, אוקטובר 2008.

עם שקיעת ארצות הברית בבוץ העיראקי והאפגני וחוסר היכולת לסיים את הקרבות האלימים במדינות אלה, הידקו קברניטי מדיניות החוץ הרוסית את קשרי המדינה עם מדינות אירופה, באמצעות עסקאות לאספקת גז טבעי ונפט, כחלק מניסיונם של האירופים להתנער מהתלות בנפט של המזרח התיכון ובאמצעות עסקאות כלכליות שונות. חברת גזפרום הממשלתית בחלקה הייתה למכשיר עיקרי במדיניות החוץ הרוסית, דבר שהתבטא במשבר הנפט של 2009, כשנותקה אספקת הגז לאירופה, ערב כניסת השנה האזרחית.

בתקופתו התחזקו יחסי רוסיה עם ברית נאט"ו ומדינות אירופה והוגדרו תוכניות פעולה עתידיות לשיתוף פעולה אפשרי למען הגנת יבשת אירופה מפני כל איום אפשרי עתידי, ההסכם בין רוסיה לאיחוד האירופי ולנאט"ו היה פרי דיונים בין מדבדב ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. מדבדב רואה באירופה שותפה אמיתית וקרובה ומדגיש את השותפויות ההיסטוריות בין אירופה לרוסיה הצארית.

היחסים עם ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברק אובמה ומדבדב עם חתימת ההסכם לצמצום מאגר הנשק הגרעיני, פראג, 8 באפריל 2010

מדבדב נכנס לתפקיד כאשר רוסיה וארצות הברית נמצאות במשבר אמון בעניין יחסיהם, בעיקר בעקבות איבה ששררה עוד קודם, בשל זעמה של רוסיה על פריסת טילי הגנה אמריקניים בפולין ובצ'כיה, בתקופה הראשונה לכהונתו הורעו היחסים, בשל המלחמה בדרום אוסטיה והללו השתפרו רק עם כניסת ברק אובמה לתפקיד נשיא ארצות הברית, אז הוכרז על אתחול ביחסים ובניית אמון. הקשרים בין שתי המדינות התהדקו והגיעו עד כדי חתימת הסכם היסטורי לצמצום מאגרי הנשק הגרעיני בין שתי המדינות. ככלל, מדבדב רואה בארצות הברית שותפה אסטרטגית אך לא-לבבית, לרוב מתנהלת רוסיה במדיניות עצמאית נפרדת מזו האמריקנית.

היחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן-מה לפני כניסתו לתפקיד הנשיא, כשעוד כיהן כסגן ראש ממשלת רוסיה, נפגש מדבדב עם ראשי הקהילה היהודית במוסקבה. במהלך תפקידו ממשיכים ומתקיימים קשרים מסחריים וצבאיים פעילים בין שתי המדינות וב-2009 ישראל אף מכרה כמה מזל"טים לרוסיה.

שיתוף הפעולה בין המדינות הגיע לשיא בדצמבר 2010 כאשר רוסיה שלחה את הסיוע הגדול ביותר לישראל בעת שריפות היער בכרמל.

עד 2011 אלכסנדר סלטאנוב שמונה עוד בשנת 2001 המשיך להיות שליח הנשיא במזרח התיכון. בשנת 2011 במקומו מונה מיכאיל בוגדנוב, שגריר רוסיה במצרים.

המלחמה בדרום אוסטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המלחמה בדרום אוסטיה
מסיבת עיתונאים משותפת בקרמלין של מדבדב וסרקוזי, 12 באוגוסט 2008

בלילה שבין 7 ל-8 באוגוסט 2008 הפציצו כוחות ארטילריה גאורגיים את צחינוואלי, בירת דרום אוסטיה – חבל בדלני בצפון גאורגיה. שעות לאחר מכן פרצו כוחות שריון וחיל הנחתים הגיאורגי אל תוך החבל. הגרסה הרשמית בגאורגיה טוענת שהצבא הגאורגי היה חייב להגיב על הפרת הסכם הפסקת האש מצד הדרום-אוסטים. ב-7 באוגוסט התקדמה הארמייה ה-58 של הצבא הרוסי אל מרכז החבל (כך על פי דיווחים מהביון הגאורגי). לאחר חילופי אש בין הגאורגים לדרום-אוסטים, בבוקר ה-8 באוגוסט, נשיא גאורגיה, מיכאיל סאאקשווילי, הכריז בהודעה טלוויזיונית מטביליסי כי הכוחות הגאורגים "שחררו" את חבל צינאגר וזנאור, את הכפרים דמניסי, גרומי, חטאגורובו וחלקים מהעיר צחינוואל. הוא כינה את פלישת הארמייה ה-58 הרוסית כמתקפה בינלאומית קלאסית וכי הרוסים פלשו באגרסיביות לשטח גאורגיה ובכל המדינה הוכרז על גיוס כללי. באותו היום, נשיא דרום-אוסטיה, אדוארד קוקויטי, הודיע כי נהרגו אזרחים רבים בדרום-אוסטיה והוא האשים את נשיא גאורגיה ברצח העם האוסטי. עם העמקת הסכסוך שני הצדדים הטיחו האשמות זה בזה והאשימו בפשעים שונים.

מדבדב בפגישה עם נשיאי דרום אוסטיה ואבחזיה, אדוארד קוקויטי וסרגיי בגאפש (בהתאמה), 14 באוגוסט 2008

ב-8 באוגוסט 2008 הודיע נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב כי "היום בלילה בדרום אוסטיה, הכוחות הגרוזיניים, לא פחות, ביצעו פעולה התקפית כנגד כוחות שומרי שלום רוסיים ואזרחים לא חמושים. [...] אנחנו לא נניח למותם של בני בריתנו לעבור ללא עונש. האשמים ירצו את עונשם". בישיבה מיוחדת עם שר ההגנה אנטולי סרדיוקוב והרמטכ"ל ניקולאי מרקוב עלתה ההחלטה לשלוח כוחות סיוע לדרום אוסטיה. לדעת סגן הרמטכ"ל הרוסי, אנאטולי נוגוביצין, ב-9 באוגוסט רוסיה טרם הכריזה מלחמה על גאורגיה ולא הייתה במצב מלחמה מולה, אך שכוחות רוסיים כבר שעטו אל מרכז גאורגיה והפציצו חלקים נרחבים במדינה. ב-12 באוגוסט הכריז מדבדב על מטרת המבצע "להכריח את גאורגיה להניח את נשקה". באותו היום נערכו שיחות ומשא ומתן בין מדבדב לנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי והשניים הוציאו תחת ידם את תוכנית מדבדב - סרקוזי. התוכנית כללה שש נקודות עיקריות.

  1. לא למהר לעשות שימוש בנשק
  2. לסיים מיד את כל הפעולות הצבאיות
  3. נגישות חופשית לסיוע הומניטרי
  4. הכוחות המזוינים של גאורגיה חוזרים למקומם הקבוע.
  5. הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית נסוגים אל קו הגבול שבו ניצבו לפני פרוץ הלחימה.
  6. הקמת תמיכה בינלאומית להבטחת היציבות והביטחון באבחזיה ודרום אוסטיה

הלחימה הסתיימה ב-14 באוגוסט ובאותו היום נפגש מדבדב עם נשיאי הרפובליקות הבדלניות והניח בפניהם את ששת עיקרי תוכנית מדבדב - סרקוזי שעליה חתמו גם שניהם. האחרון לחתום היה מיכאיל סאאקשווילי בבוקר ה-7 בספטמבר, עם נסיגת הכוחות הרוסיים.

מדיניות הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדיניות הכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבדב שאף להרחבת התחומים שעליהם נשענת הכלכלה הרוסית ולהסתמך פחות על תאגידי הנפט והגז. הוא העלה רעיון להקים מרכז השקעות טכנולוגי. את הרעיון המרכזי תיעל לנאום שערך בפני האסיפה הפדרלית, ב-12 בנובמבר 2009: "יש להשלים את העבודה על בנייתו ברוסיה של מרכז מחקר כולל. מדובר בהקמת מרכז טכנולוגי מודרני, בדומה לעמק הסיליקון האמריקני." הפרויקט זכה לשם עמק הסיליקון הרוסי. מדבדב הכריז כי מהצד הרוסי, את פרויקט מרכז ההשקעות בסקולקובו ינהל ויקטור וקסלברג, מנהל חברת רנובה - חברת תעשייה פיננסית רוסית.

במסגרת מדיניותו הכלכלית שאף מדבדב לרפורמות לפיהן המדינה תפסיק להיאחז בחברות ובתאגידים הגדולים במדינה ותאפשר הפרטה שלהן, כך למשל הוא הוביל לתוכנית ההפרטה הגדולה ביותר ברוסיה מאז שנות ה-90[3], וביולי 2011 כל חברי הממשלה שהחזיקו במשרות בחברות כלכליות אמורים להודיע על התפטרותם מחברות אלה[4]

בתפקידו כנשיא המשיך מדבדב במדיניות קודמו, ולדימיר פוטין, בעניין החקלאות הרוסית. מדבדב ניסה להוביל מודרניזציה במשק החקלאי והכנסת ציוד חקלאי חדיש, בין השאר גם ציוד חקלאי ישראלי, הידוע באיכותו.

המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבדב בפורום העולמי הכלכלי בדאבוס, 2007

המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 השפיע קשות על הכלכלה הרוסית ודרישתו של מדבדב בפני החברות הרוסיות "להפסיק לזעזע את העסקים" שיקפה את המצב בזעיר אנפין. החברות הרוסיות קיבלו סיוע ממשלתי נרחב שלא תועל למטרות שלשמן הוענק. מרבית הכספים שבאו מהתקציב הפדרלי הרוסי התפוגגו בדרך לכיסיהם של מנהלי החברות והפקידים. נוסף לכך, שוק הנדל"ן הושפע מאוד ממשבר האשראי האמריקני. בעקבות כך הכריזה הממשלה על הנהגת מס סוציאלי אחיד החל משנת 2010 והועמקה אכיפת החוק בנושאי מס. ב-6 באוקטובר 2008, מדד RTS של הבורסה הרוסית צנח ב-19.1% בתוך יום אחד ושערי מניות החברות הרוסיות בבורסה בלונדון ירדו ב-30 עד 50%. מדבדב מיהר להכריז על סיוע ממשלתי והענקת אשראי של 950 מיליארד רובל למשך 5 שנים עבור הבנקים הרוסים. לדעת הבנק העולמי, הפעולות שעליהן הורה מדבדב בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה ולדימיר פוטין ושר האוצר, אלכסיי קודרין הביאו לשיקום מהיר יחסית של הכלכלה הרוסית עם שוך המשבר. באוקטובר 2008, קיבלו גם חברות הנפט הגדולות סיוע מן הממשלה (גזפרום, לוקאויל, רוסנפט). מדבדב הביע את מורת רוחו מהתנהגות מדינות העולם בעת המשבר וטען שהמשבר הביא יותר מכל ל"אגואיזם כלכלי" כהגדרתו, מושג שמתייחס לחוסר הסיוע שהעניקו המדינות העשירות למדינות העניות. באותה העת בדיוק, העמיק משבר הרכב ברוסיה וחברת אווטוואז וקאמאז הכריזו על קיצוץ בכוח אדם, כדי לעמוד בעלויות הייצור.

במרץ 2010, הבנק העולמי הודה שרוסיה סבלה מן המשבר הרבה פחות מכפי שהיה צפוי, תודות לתגובה המהירה של הממשלה.

נאום הנשיא בפני הפרלמנט: נובמבר 2008 - הצעת התיקונים לחוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בנובמבר 2008 נאם מדבדב באולם גאורגי הקדוש בארמון הקרמלין הגדול בפני שני בתי הפרלמנט של האסיפה הפדרליתדומה ומועצת הפדרציה): נאומו כלל ביקורת על ארצות הברית והצעת שינויים ותיקונים לחוקה אודות משך הכהונה של נשיא רוסיה. במהלך הנאום הציע מדבדב להאריך את כהונת הנשיא לשש שנים במקום ארבע שנים. הוא טען שמדובר בצעד הכרחי שיאפשר לממשלה ליישם את הרפורמות ביתר יעילות. הצעה נוספת שהעלה מדבדב בנאום מצב האומה הייתה להאריך את כהונת הפרלמנט מארבע שנים לחמש שנים. הוא הסביר כי כוחה של הרשות המחוקקת צריך להתחזק בכך שהקבינט יחויב לדווח לחברי הפרלמנט באופן תדיר. מדובר ביוזמה הראשונה של הנשיא הרוסי לתקן את החוקה מאז שנבחר לרשת את מקומו של ולדימיר פוטין, אשר כבר אמר בעבר כי יש לבצע שינויים בחוקה, כולל הארכת הכהונה הנשיאותית.

הרפורמה הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרפורמה הצבאית ברוסיה
מדבדב ושר ההגנה, אנטולי סרדיוקוב, על נושאת המטוסים האדמירל קוזנצוב, אוקטובר 2008

בספטמבר 2008 החליטה ממשלת רוסיה לקבל תקציב לשלוש שנים עבור הצבא, כהכנה לקראת הרפורמה הצפויה. ב-15 בספטמבר 2008 פרס הנשיא מדבדב את משנתו בתחום הצבאי והבהיר כי על הצבא להקים כוחות לתגובה מהירה, נוסף לכך שר ההגנה הרוסי, אנאטולי סרדיוקוב יצא בהצהרת תמיכה ברפורמה של הנשיא והסביר כי לקראת שנת 2012 על הצבא לצמצם את מספר החיילים המשרתים בשירותיו מ-1,134,800 חיילים למיליון חיילים בלבד. השר הסביר זאת בשל הצורך "להרכיב את הצבא מחיילים בעלי מוכנות גבוהה לצאת לקרב". נוסף לכך מתוכנן גם שינוי מבני במטכ"ל הרוסי: כיום הוא מורכב ממחוז צבאי - ארמייה - חטיבה - גדוד, בעתיד הפיקוד יכלול רק מחוז צבאי - פיקוד מבצעי ובריגדה. מספר הגנרלים בצבא אמור להצטמצם גם כן, מ-1,100 עד 900 גנרלים לקראת שנת 2012. כשבמקביל לכך מספר הקצינים הצעירים יוגדל מ-50,000 ל-60,000. ב-28 בנובמבר 2008 חתם הרמטכ"ל הרוסי, ניקולאי מקארוב, על צו פנימי שמפרט את הרפורמה הצבאית העתידית, שבמסגרתה יפוטר ראש המודיעין הצבאי הרוסי, ולנטין קוראבלניקוב. ב-17 במרץ 2009 אמר שר ההגנה סרדיוקוב בפגישה של בכירי משרד ההגנה הרוסי עם הנשיא מדבדב, כי תוכנית הרפורמה הצבאית המקיפה מתוכננת להקים כוחות מזוינים מקצועניים, רפורמה שמתוכננת להסתיים בשנת 2025. ב-14 באפריל 2009 פוטר מתפקידו ראש המודיעין הצבאי, ולנטין קוראבלניקוב, על פי צו נשיאותי של דמיטרי מדבדב והיה לאישיות הביטחונית הבכירה ביותר ברוסיה שפוטרה מתפקידה בשני העשורים האחרונים.

המלחמה בשחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 מיהר הנשיא מדבדב להכריז על הקמת מועצה נשיאותית למלחמה בשחיתות שתפקידיה לייעץ לנשיא בענייני שחיתות והגשת הצעות חוק בנושא. כך למשל, כבר באותה שנה התקבל חוק בדומה הממלכתית המחייב את כל פקידי הממשל הרוסיים מהזוטר ביותר ועד לנשיא המדינה להכריז על הכנסותיהם מדי שנה ולאפשר שקיפות. הנוהג יצא לדרך שנה לאחר מכן, בשנת 2009 ומאז כל בכירי השלטון מחויבים להצהיר על הכנסותיהם מהשנה הקודמת.

חוק נוסף שהתקבל בפרלמנט חייב את כל הארגונים הממשלתיים - ובעיקר את שירותי הביטחון והמודיעין - להקים מחלקות לחקירות פנים שתפקידן לחשוף שחיתויות בתוככי הארגון. עד עתה אין תוצאות של ממש מהצעדים שננקטו לעיל, אך קיימת מגמה של ניסיון להיאבק ברמת השחיתות הגואה.

חילופי גברי בערים הפדרליות של רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2010 הביע מדבדב את מורת רוחו מכך שראש העיר מוסקבה, יורי לוז'קוב, שהה בנופש באוסטריה בקיץ, בעת שהעיר סבלה משריפות יער שהקיפוה והביאו להחמרה באיכות החיים בעיר. בעת שרוסיה נאבקה קשות בשריפות יער שפרצו ברחבי רוסיה האירופית בין יוני לאוגוסט 2010 החליט ראש העיר הנהנתן של מוסקבה לצאת לנופש באוסטריה על מנת להתרענן. מדבדב (שמבקש להוביל מהלך לרענון כל תפקידי הממשל הבכירים והחלפת פקידים ותיקים בצעירים נמרצים) הוציא בספטמבר 2010 צו נשיאותי המורה לראש עיריית מוסקבה להתפטר, זאת כיוון שאיבד את אמון הנשיא והציבור. למרות מחאות רבות מצדו נאלץ ראש העיר המוסקבאי, שכיהן בתפקיד במשך 18 שנה, להתפטר מתפקידו. חודש לאחר מכן מונה לו מחליף - ראש המטה של פוטין וראש קמפיין הבחירות של מדבדב בבחירות לנשיאות ב-2008, סרגיי סוביאנין.

ב-22 באוגוסט 2011 התפטרה ולנטינה מטוויינקו, מושלת סנקט פטרבורג ב-7 השנים האחרונות, זאת לקראת בחירתה לנציגת העיר סנקט פטרבורג במועצת הפדרציה של רוסיה. למחרת הודיעה מפלגת השלטון, רוסיה המאוחדת על קידום שלושה מועמדים לתפקיד מושל סנקט פטרבורג הבא: מיכאיל אוסייבסקי, סגן מושל סנקט פטרבורג מאז 2003; ואדים טיולפאנוב, יו"ר המועצה המחוקקת של סנקט פטרבורג מ-2003; וגאורגי פולטאבצ'נקו, הנציג הנשיאותי המיוחד במחוז הפדרלי המרכזי שמונה על ידי מדבדב לאחר פיטוריה של מטוויינקו לממלא מקום מושל העיר. ב-30 באוגוסט קידם מדבדב את פולטאבצ'נקו בתור המועמד המועדף עליו ביותר וב-31 באוגוסט אישרה המועצה המחוקקת בסנקט פטרבורג את מועמדותו פה אחד.

התרסקות מטוס חיל האוויר הפולני ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התרסקות מטוס חיל האוויר הפולני ברוסיה

ב-10 באפריל 2010 התרסק מטוס מסוג טופולב Tu-154 בסמוך לסמולנסק בצפון רוסיה. במטוס היו נשיא פולין לך קצ'ינסקי, רעייתו והצמרת הפוליטית והביטחונית של פולין לצד נציגי המשפחות שאיבדו את יקיריהם בטבח יער קאטין, כאשר הנוסעים היו בדרכם להשתתף בטקס לציון 70 שנה לטבח יער קאטין, טקס שאליו הם הוזמנו אישית על ידי מדבדב, נשיא רוסיה. האסון שהפך לטרגדיה לאומית בפולין זכה למלוא תשומת לבו של הממשל הרוסי ובשל כך, פנה מדבדב בנאום מיוחד אל העם הפולני.

Cquote2.svg

חברים יקרים. אזרחי רפובליקת פולין הנכבדים! אני וכל אזרחי רוסיה המומים מן הטרגדיה הנוראית - מותו של הנשיא לך קצ'ינסקי, אשתו מרי, וכל האזרחים הפולנים שהיו על המטוס שהתרסק. בימים אלה השתתפנו יחד באירועי הזיכרון בקאטין, בצער על קורבנות העידן הטוטליטרי. לך קצ'ינסקי טס לרוסיה באופן אישי כדי לחלוק כבוד לקצינים הפולנים שנפלו כנשיא, וכאזרח המדינה שלהם. כל הרוסים משתתפים עמכם בצער ובאבל. אני מבטיח כי כל נסיבות הטרגדיה הזו ייחקרו בזהירות רבה, תוך שיתוף פעולה הדוק עם הצד הפולני. נתתי הוראות ממצות לרשויות אכיפת החוק. בשם העם הרוסי, אני מביע את תנחומיי העמוקים ביותר שלי, תנחומים מעומק הלב, לעם הפולני ותומך במשפחות וקרובי המשפחות השכולות. ביום שני ה-12 באפריל, ברוסיה יוכרז יום אבל לאומי.

Cquote3.svg

הרפורמה במשטרה ובארגוני אכיפת החוק הפדרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – משטרת הפדרציה הרוסית
דמיטרי מדבדב

שנת 2008 הייתה שנת שיא מבחינת כמות הפשעים שבוצעו ברוסיה על ידי שוטרים. המקרה הנודע ביותר הוא של מאיור דניס ייבסקורוב שירה למוות בסופרמרקט במוסקבה בכמה אזרחים באפריל 2009, לאחר שהביע מורת רוח על מצבו במשטרה, שכרו הזעום וחוסר יכולתו להתקדם בתפקיד. בעקבות המאורע פיטר הנשיא מדבדב את מפקד משטרת מוסקבה ולדימיר פרונין, שכיהן בתפקיד מ-2001. מיד לאחר מכן עודד הנשיא צעדים לרפורמה כוללת במשרד הפנים הרוסי שכללה את שינוי שמה של המשטרה ממיליציה כפי שנקראה, ל"פוליציה" (משטרה בפשטות) - שמה של המשטרה הרוסית עוד מתקופת הצאר. חוק חדש בנושא המשטרה נכנס לתוקף ב-1 במרץ 2011 וכלל תנאי קבלה מחמירים של שוטרים וחיוב כל שוטר לשאת תג על חזהו, כפי שנהוג במרבית משטרות המערב. על החוק הזה חתם הנשיא מדבדב בתחילת פברואר 2011 - מה שהצעיד את הרפורמה המשטרתית בצעד ענק אחד קדימה.

במקביל לרפורמה המשטרתית הגדולה פתח הנשיא בשורת צעדים לרפורמה בשירותי אבטחת התחבורה, זאת בעקבות הפיגוע בנמל התעופה דומודדובו במוסקבה. בינואר 2011 ערך הנשיא ביקורי פתע בכמה תחנות מטרו גדולות במוסקבה ודרש לחזק את אמצעי האבטחה במוקדי התחבורה הגדולים במדינה. את האחריות על אבטחת התחבורה הטיל על אם.וה.דה כאשר הפס"ב אחראי לפיקוח על אבטחת התחבורה. בעקבות חשיפת פשעים חמורים כהפעלת קזינו לא-חוקי ורציחות סדרתיות במחוז קרסנויארסק שבוצעו בידי אנשי הפשע המאורגן ששיחדו בכירים בארגוני אכיפת החוק הרוסיים, הורה הנשיא לוועדת החקירות של הפדרציה הרוסית לחקור את בכירי משרד התובע הכללי ובמקביל נעצרו שוטרים ממשרד הפנים הרוסי. בפברואר 2011 פיטר הנשיא בצעד חסר תקדים את סגן ראש הפס"ב, ויאצ'סלב אושאקוב, שעבד במינהל החקירות של שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, במינהל לתוכניות סיוע ובמרכז לתקשורת ציבורית, שהוא משרד דובר הפס"ב. הרקע לפיטוריו, לדברי דוברת הפס"ב - חוסר ביצוע מספק של עבודתו והפרת כללי האתיקה של ארגוני האכיפה הפדרליים. חלק מהפרשנים טוענים כי מדבדב מוביל מהלך לערעור מעמדם של מחנה הסילוביקי ברוסיה.

ב-29 ביולי 2011 הוקמה ועדה מיוחדת לענייני כוח אדם בארגוני אכיפת החוק (משטרה, ועדת החקירות, פסק"ן, פס"ב, פסי"ן, פסא"ו, סו"ר, פסק"א) האחראית על מינוי קצינים וסוכנים חדשים לסוכנויות האכיפה הפדרליות ברוסיה, לאחר שהוועדה עסקה תחילה בהכשרתם המחודשת של שוטרי רוסיה, לקראת החלת הרפורמה המשטרתית. הוועדה הוקמה כצעד משלים לקראת השלמת הרפורמה במשטרה, שבסיכומה עברו הכשרה מחודשת כמיליון שוטרים, 183,000 שוטרים פוטרו על ידי הנשיא, וכוח האדם במשטרה קוצץ ב-22%.

ביטול שעון החורף ואזורי הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 במרץ 2011 הורה מדבדב בצו נשיאותי כי רוסיה עוברת בלילה שבין יום שבת (ה-27 בחודש) לראשון לשעון קיץ ובאוקטובר אותה שנה לא יוחלף השעון לשעון חורף. הצעד אמור הלכה למעשה להאריך את שעות האור ביום בין 7% ל-17%, בהתאם לאזור הגאוגרפי. את הצעד הזה נימקו בקרמלין בכך שלתושבים לוקח זמן להתרגל לחילוף השעונים וכי בשעות שבהן מוחלף השעות קיים לחץ מיותר ונרשמת עלייה משמעותית בצריכת החשמל. משום כך הוחלט להשאיר את שעון הקיץ לתמיד. במרץ 2010 החליט לבטל שני אזורי זמן ברוסיה באזור סיביר כדי לצמצם את הפער בין המקומות, דבר שהביא לתגובות חיוביות וביקורתיות נגדו.

השינויים בתעופה האזרחית ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבדב מניח פרחים באתר התרסקות טיסת RA-42434, ספטמבר 2011

בעקבות התרסקות טיסת RA-42434 בספטמבר 2011, קיים מדבדב פגישה מיוחדת עם אנשי משרד התחבורה הרוסי וראשי הסוכנות הפדרלית לתחבורה אווירית (Федеральное агентство воздушного транспорта — Росавиация), האחראית למענק רישיונות תפעול לחברות תעופה. הנשיא הבהיר כי האנרכיה השוררת בתחבורה האווירית בשלטון המקומי היא בלתי-אפשרית ותבע לבצע שורת פעולות לקיצוץ במספר חברות התעופה המורשות לפעול ולהידוק והגברת תקני הבטיחות בנושא.

כמה ימים לאחר מכן, הסוכנות הפדרלית לתחבורה אווירית ביטלה רישיונות תפעול לשלוש חברות תעופה מקומיות, בדרך להפסקת פעולותיהן של 27 חברות תעופה נוספות. במסגרת השינויים הללו בתחום התעופה האזרחית ברוסיה הוחלט לקרקע את כל מטוסי היאק-42 ומטוסי הטופולב Tu-134 שהשימוש בהם היה אמור להיפסק עד ינואר 2012.

לקראת הבחירות לפרלמנט והבחירות לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבדב בקונגרס ה-12 של מפלגת רוסיה המאוחדת, 24 בספטמבר 2011.

רשמית, המירוץ לבחירות הנשיאותיות ב-2012 החל כשנה קודם, עוד באפריל 2011 כשהחלו לצוץ שמועות בנוגע לאפשרות כי מדבדב לא ירוץ לכהונה שנייה כנשיא, למרות טענותיו של עוזר הנשיא ארקדי דבורקוביץ', שטען כי הנשיא הביע את רצונו ללכת בדרכי קודמיו שנבחרו לכהונה שנייה רצופה.

ב-24 בספטמבר 2011 הצהיר מדבדב רשמית, במהלך הקונגרס ה-12 של רוסיה המאוחדת, על תמיכתו בולדימיר פוטין כמועמד מטעם מפלגת רוסיה המאוחדת לתפקיד נשיא רוסיה[5], כאשר פוטין מצדו הודיע כי ימנה את מדבדב לראש הממשלה. במסגרת הקונגרס מונה מדבדב לעמוד בראש הרשימה הפדרלית לבחירות הפרלמנטריות בדצמבר 2011. כתוצאה מהמהלך, הכריז שר האוצר הרוסי, אלכסיי קודרין כי יסרב לכהן בממשלה בראשותו של מדבדב וכעבור יומיים חתם מדבדב על צו לפיטוריו של שר האוצר, לאחר שזה האחרון כיהן במשך 11 שנים כשר. קודרין היה לשר הפדרלי הראשון שמדבדב פיטר במשך כל זמן כהונתו כנשיא.

באוקטובר 2011 נפגש מדבדב עם תומכי מפלגת רוסיה המאוחדת ונרשם בוועדת הבחירות המרכזית של רוסיה כמנהיג הרשימה הפדרלית של רוסיה המאוחדת לבחירות הפרלמנטריות והחל לקדם את רעיון הקמתה של ממשלה רחבה שתקיים קשר רציף עם הציבור.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ממשלת מדבדב

ב-8 במאי 2012 מונה מדבדב לראש הממשלה, לאחר שמינויו אושר בפרלמנט ברוב של 66,4 אחוזים מהקולות. לאחר מינויו לראש ממשלה הוא היה לאיש הראשון מהאדמיניסטרציה הנשיאותית שהפך לראש ממשלה. כשבוע לאחר מינויו השתתף בפסגת ה-G-8 בקמפ דייוויד, ארצות הברית במקום פוטין והיה לראש הממשלה הראשון שייצג את רוסיה בפסגת המדינות המתועשות. לאחר מכן מונה רשמית ליו"ר מפלגת רוסיה המאוחדת.

בשנה הראשונה לכהונתו כראש ממשלה הגיש לפרלמנט הצעת חקיקה נגד עישון במקומות ציבוריים ברוסיה, העלאת המס על מוצרי אלכוהול וענישה מחמירה נגד נהגים שיכורים. הוא ספג ביקורת רבה על חוסר התנגדותו לחקיקה כנגד הומוסקסואלים ברוסיה. ב-2013 הוסיף לביקורת נגדו משהגיש הצעת חוק לפיה מחיר אגרת הגירושין יהיה גבוה יותר ממשכורת ממוצעת כדי למנוע גירושין[6]. במהלך התדרדרות ההפגנות באוקראינה לכדי מהומות אלימות, התבטא באומרו כי "רוסיה יכולה לנהל יחסים רק עם שלטון לגיטימי ויעיל, הנהגה שהעם לא מנגב עליה את הרגליים כמו על שטיח".

במאי 2015 חתם מדבדב עם נשיא סין שי ג'ינפינג על הסכם בינלאומי ראשון לאי-לוחמה בסייבר במסגרתו הוסכם על שיתוף פעולה בסייבר הכולל אמנה לאי-תקיפה הדדית, שיתוף טכנולוגיות ומידע בין סוכנויות אכיפת חוק ותיאום עמדות בסביבה הבינלאומית[7]. בנובמבר 2016 ביקר לראשונה בישראל[8].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבדב מציג את עצמו לעתים קרובות כחובב מושבע של הארד רוק, המקשיב לשירי הלהקות בלאק סבאת', לד זפלין ודיפ פרפל. הוא אספן של תקליטי ויניל, ונאמר שאסף את כל התקליטים של הלהקה דיפ פרפל. כנער הקליט עותקים רבים של שירי הלהקה, למרות שהייתה ברשימה השחורה (האסורה) של ברית המועצות. בצעירותו עסק בצילום, וכן הצטיין באתלטיקה כבדה - בהרמת משקולות. כעת הוא מקדיש מזמנו לתרגילי יוגה ושחייה. נוסף לכך ידוע מדבדב כמי שנוטה להשתמש במוצרי אפל. כך למשל, הוא היה האזרח הרוסי הראשון שעשה שימוש באייפון עוד לפני שהמוצר הוצב בכלל למכירה ברוסיה, כך גם עם אייפד, ב-2010 היה מדבדב האזרח הרוסי הראשון שברשותו מכשיר זה. בווידאו בלוגים שהנשיא שחרר לציבור התברר גם כי הנשיא מחזיק ברשותו מחשב מקינטוש נייד מדגם MacBook Pro מתוצרת אפל.

קרמלין טובולסק, כפי שצולם על ידי דמיטרי מדבדב, ינואר 2010. התצלום נמכר לאיש עסקים רוסי במכירה פומבית תמורת 1,7 מיליון דולר.

מדבדב רשום באתר Odnoklassniki.ru והוא בעל חשבון טוויטר. נוסף לכך, מדבדב הוא הנשיא הרוסי הראשון שפתח וידאו-בלוג שמאפשר לשמור על קשר עם הציבור. ב-livejournal - עיתון מקוון פופולרי ברוסית, שהנשיא פתח בו בלוג המאפשר לקוראיו להשאיר תגובות ופרשנויות. הוא פתח גם חשבון פייסבוק וידוע גם כאוהד מושבע של קבוצת הכדורגל זניט סנקט פטרבורג.

מדבדב חובב צילום מגיל צעיר, ברשותו כמה מצלמות, והוא אף השתתף בכמה תערוכות לצילום. את חיבתו לצילום הגדיר פעם כך: "כמובן, אני מאוד אוהב לצלם אנשים. אבל בשבילי, לצלם אנשים זה לא כל כך קל. בגלל העבודה שלי זה יהיה ממש מוזר אם ארוץ עם מצלמה כדי לצלם מישהו. חוששני שאנשים פשוט לא יבינו אותי."

מדבדב מחזיק בשתי דירות במוסקבה, האחת ברח' מינסק, השנייה ברח' טיכווין, אולם משפחת מדבדב מבלה את זמנה במעון הנשיאותי שבמחוז מוסקבה, מעון גורקי-9, שהיה בעבר מעונו של בוריס ילצין. ברשותו של מדבדב חתול סיבירי בשם דורופיי.

בני משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבדב ורעייתו, בפסגת G-8, יפן 2008

בדצמבר 1993 נישא מדבדב בסנקט פטרבורג לסבטלנה ליניק, חברתו מימי בית הספר. אשתו היא כלכלנית במקצועה, ונושאת משרה רמה בארגון הציבורי הלאומי למדידות במוסקבה (המקבילה הרוסית למכון התקנים הישראלי), היא בוגרת המכון הלנינגרדי לכלכלה. כמו כן היא פעילה בפעילויות פילנתרופיות ומנהלת תוכנית לחינוך רוחני לדור החדש בחסות הכנסייה האורתודוקסית הרוסית.

לזוג בן משותף, איליה (Илья Дмитриевич Медведев, נולד ב-3 באוגוסט 1995 בסנקט פטרבורג). הוא סיים את לימודיו בתיכון והחל משנת 2012 לומד באוניברסיטה ליחסים בינלאומיים במוסקבה.

עסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90, נוסף להיותו היועץ המשפטי לעיריית סנקט פטרבורג, מדבדב היה פעיל מאוד בתחום תעשיית היערות והוא עבד בחברת "אילים פולפ" שעסקה בתעשיית יערות וייצור ניירות, החברה הייתה שייכת למיזמי אילים פאלפ ומדבדב החזיק ב-50% מהמניות. כאשר עבר למוסקבה כדי לעבוד באדמיניסטרציה הנשיאותית, הוא המשיך להחזיק בחלק משמעותי מהמניות, תוך שהוא מציל את החברה מהשתלטות של אולג דריפסקה, אוליגרך רוסי שכבר השיג דריסת רגל באלומיניום הרוסי. ב-2006 ויתר מדבדב על אחזקותיו בחברה לחברה שווייצרית. ב-1998, היה חבר במועצת המנהלים של חברת בראט לתעשיית הייערות (Братский Лесопромышленный Комбинат).

בשנים 2002 - 2007, למעט הפסקה קצרה, הוא היה יושב ראש מועצת המנהלים של ענקית הגז הרוסית גזפרום.

הופעות אורח בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010 הופיע מדבדב בהופעת אורח, בתפקיד עצמו בסרט "עצי אשוח", המספר את סיפורן של כמה דמויות מרחבי רוסיה וקורותיהן לקראת ליל השנה האזרחית החדשה, כאשר מדבדב מופיע בסרט בתפקיד עצמו בעת נשיאת הנאום השנתי לקראת השנה האזרחית החדשה. מדבדב הופיע שם זמן קצר בהופעת קמאו.

הביקורות נגדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט כל תוכניותיו של מדבדב היו תחת מתקפה ציבורית כזו או אחרת. ב-6 בספטמבר 2008 הוא פירק את המחלקה למלחמה בטרור ובפשע המאורגן של אם.וה.דה יחד עם כל הזרועות האזוריות, לדעת מומחים ללוחמה בפשיעה צעד זה הנחית מכה קשה על זרועות אכיפת החוק.

הביקורת העיקרית שהופנתה נגדו היא כי הוא התנהל כעין בובה של ראש הממשלה שלו, ולדימיר פוטין, שלדעת רבים נחשב למנהיגה הבלתי מעורער של רוסיה, למרות שבהיררכיה הפוליטית הרוסית הוא ניצב במקום הרביעי בלבד. דוגמה לכך ניתן לראות בעובדה כי מאז מינויו לתפקיד ראש הממשלה, מדבדב לא החליף אותו, כאשר נשיאים קודמים - כולל פוטין עצמו - כבר הספיקו להחליף כמה וכמה ראשי ממשלה בתקופת כהונה דומה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדבדב - מאת ניקולאי סוואנידזה ומרינה סוואנידזה, בהוצאת אמפורה סנקט פטרבורג, 2008; מסת"ב 978-5-367-00743-5
  • דמיטרי מדבדב - שלטון ועוצמה כפולה - הביוגרפיה מאת רוי מדבדב (ניו יורק, 2009)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתימת דמיטרי מדבדב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ממשלת רוסיה מתקשה למצוא מתעניינים בתוכנית האינטרנטיפיקציה שלה - דיווח רוסי באתר Lenta.ru
  2. ^ Haaretz site logo.png פוטין יתמוך במדוודב בבחירות לנשיאות רוסיה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2007
  3. ^ אולגה ויניאר, רוסיה: שנת ההפרטה הגדולה, באתר כלכליסט, 27 בדצמבר 2010
  4. ^ בלומברג, רוסיה מפרידה בין הפוליטיקאים לחברות, באתר כלכליסט, 22 באפריל 2011
  5. ^ רויטרס, פוטין חוזר לנשיאות, ברוסיה "הכל ידוע מראש", באתר ynet, 24 בספטמבר 2011
  6. ^ רוצים להתגרש ברוסיה? בקרוב זה יעלה לכם ביוקר
  7. ^ הסכם בינלאומי ראשון לאי לוחמה בסייבר
  8. ^ מדבדב בארץ


הקודם:
ויקטור זובקוב
ראש ממשלת רוסיה
8 במאי 2012 - ואילך
הבא:
הקודם:
ולדימיר פוטין
נשיא הפדרציה הרוסית
Standard of the President of the Russian Federation.svg
7 במאי 2008 - 7 במאי 2012
הבא:
ולדימיר פוטין
שליטי רוסיה
נסיכי קייב | נסיכי ולדימיר | נסיכי מוסקבה | צארים של רוסיה | קיסרי רוסיה | שליטי ברית המועצות | נשיאי הפדרציה הרוסית
בוריס ילצין | ולדימיר פוטין | דמיטרי מדבדב | ולדימיר פוטין