יונה חיים קרוננברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונה חיים קרוננברג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1897 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בינואר 1986 (בגיל 89 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונה חיים קרונֶנבֶּרג (1897, פיוטרקוב12 בינואר 1986, ב' בשבט ה'תשמ"ו, תל אביב) היה סופר עברי, מתרגם ומדפיס.

קרוננברג נולד בעיר פיוטרקוב שליד לודז' שבפולין, בן לנתן-נטע קרוננברג. משפחתו ניהלה בית דפוס ובית הוצאה לאור,[1] והוא ספג את אהבת הדפוס העברי מינקותו. למד ב"חדר", ובמיוחד דקדוק עברי ומסתרי הלשון העברית, ובתום לימודיו עבד בבית הדפוס המשפחתי בעיר בילגוריי.

בשנת 1936, כשהיה סמוך לגיל ארבעים, עלה לארץ ישראל, וייסד בתל אביב, ברחוב כפר גלעדי, מסדרת דפוס חדשנית, שהפיקה עבודות נקיות ביותר. הוא היה מדפיס, מתרגם וסופר, ובצד ניהול המסדרה כתב ביאורים לתנ"ך, תרגם מפולנית וכתב סיפורי ילדים על פי האגדות והסיפורים ששמע בפולין בילדותו. הוא אהב במיוחד את ספריה של הסופרת הפולנייה אליזה אורז'שקו.[2]

יונה חיים קרוננברג הצטיין בסגנון עברי נמלץ מבריק ומלוטש, ששובצו בו ניבים קדומים רבים, פתגמים ומשלי חכמה. ספרים אחדים שלו נדפסו בבית הדפוס שלו, דפוס קרוננברג.

נישא לחיה שרה, ולהם בת אחת. נפטר בתל אביב ב-12 בינואר 1986 והובא לקבורה בבית העלמין הדרום.[3]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר יהושע, מבואר לפי פירוש רש"י ועוד, תל אביב, ת"ש.
  • ספר שופטים, עם באור המקרא, תל אביב, תשי"ח.
  • השודד שהיה לשר , מסיפורי ארצות המזרח, ציורים חנה אליצור, תל אביב, 1950.
  • שאול והל מלך פולין, סיפור היסטורי, מסופר על ידי י"ח קרוננברג, תל אביב, 1936.
  • מסתרי ארמון החליף , מסיפורי ארצות המזרח, עיבד וסיפר י"ח קרוננברג, תל אביב, 1955.
  • כך סיפרו , סיפורי ילדים, ירושלים, קריית ספר, 1965.
  • בארמון מלך פולין , ירושלים, קריית ספר, 1950.
  • אגדות אלכסנדר הגדול , גרעיני הפלא, העין שאינה יודעת שובע, הטיס הראשון, ארץ האושר והצדק, מסופרות על ידי י"ח קרוננברג, תל אביב, 1949.

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על גדות הטיבר , סיפור מחיי היהודים ברומא בתקופת חורבן ירושלים, מאת אליזה אורז’שקו, תרגם י.ח. קרוננברג מפולנית, תל אביב: ש' שרברק, 1955.
  • הדסה , סיפור מחיי היהודים ברומא בתקופת החורבן, מאת אליזה אורז’שקה, תרגם י.ח. קרוננברג, תל אביב, 1946.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ריח הצבע, ניחוח הדפוס, באתר של מכון ויצמן למדע, 1 במרץ 2008;
    שלמה יעקובוביץ, לתולדות ר' נתן נטע קרוננברג מבילגוריי ובית דפוסו, תגים א, תשכ"ט, באתר היברובוקס
  2. ^ שם משפחתה בעברית נכתב גם אורז'שקובה.
  3. ^ יונה חיים קרוננברג באתר GRAVEZ