שאול וואהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שאול וָואהל (1545, פדובה1617, ברסט ליטובסק) היה רב ואיש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה, לפי האגדה כיהן כמלך פולין ללילה אחד.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם שאול קצנלנבוגן בעיר פדובה שבאיטליה בשנת ה'ש"ה (1545) לרב שמואל יהודה קצנלבוגן (לימים רבה הראשי של ונציה, בנו של רב העיר פדובה בעת ההיא הרב מאיר קצנלבוגן (מהר"ם פדובה), המגיה והמדפיס הראשון של ספר משנה תורה לרמב"ם.

משפחת קצנלנבוגן, נחשבת כאחת המשפחות המיוחסות בישראל, לה שושלת רבנית עתיקת יומין וכתב ייחוס המגיע עד לבעלי התוספות ומשם לרש"י ועד דוד המלך.

בשנת ה'שט"ו (1560 לערך, הוזמן אביו, הידוע בכינויו המהרשי"ק, לשמש כדיין וחבר ועד הרבנים בעיר ונציה. שאול הצעיר למד עד אותה עת בישיבתו של סבו בפדובה, שהייתה הגדולה והותיקה שבישיבות איטליה,‏[1] ואביו שימש בה כר"מ. שאול שהה עוד כשנתיים בוונציה תחת צִלו של אביו, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבות בפולין והשתקע בבריסק, שם נישא לדבורה רבקה לבית דרוקר. בתחילה שימש כראש ישיבה בישיבה שהייתה שייכת קודם לכן לקרוב משפחתו המהרש"ל,‏[2] ולאחר מכן נכנס למסחר. ב-1580 חכר את מכרות המלח של מלך פולין לשנתיים, ולצורך זה עבר להתגורר בעיר קרקוב. לאחר מכן קיבל זיכיון להכנסות ממבצר המלך בבריסק לעשר שנים. היה מקורב למלך פולין, ונחשב ליועצו הקרוב. נפטר בשנת 1617.

מלך פולין ללילה אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי אגדה שנשתמרה עד ימינו, הנסיך הפולני מיקולאי קז'ישטוף רדזיוויל (Radziwiłł) ביקר באיטליה ואזל כספו. או אז פגש את המהרשי"ק בוונציה, אשר האכיל אותו, דאג למחייתו, ונתן לו מתנת כסף שהספיקה לו לחזור לפולין. כשהגיע הנסיך לפולין עבר מישיבה לישיבה עד שמצא את שאול קנצלבוגן, בנו של המהרשי"ק. הוא קירב אותו אליו, והפך אותו ליועצו הקרוב. קרבתו של הנסיך רדזיביל למלך פולין סטפאן באטורי הביאה גם את רבי שאול קצנלנבוגן אל שערי הארמון. היהודי הממולח נשא חן בעיני המלך, והוא מינה אותו לאחד משרי המלוכה שלו ואף העניק לו את הכינוי "שאול יודיטש" (כלומר: "שאול היהודי שלי"; אם כי יש הטוענים כי הוא נקרא כך על שם אביו יהודה, כלומר שאול בן יהודה).

סטפאן באטורי, נסיך טרנסילבניה ומלך פולין בין השנים 15761586

כשמת המלך סטפאן באטורי נחצתה פולין בין שני טוענים לכס – הדוכס מקסימיליאן בן קיסר גרמניה וזיגמונד השלישי בן יוהאן השלישי מלך שבדיה. על פי חוקת פולין המלך נבחר על ידי האצילים, ומשך זמן ההכרעה אסור שיעלה על עשרים ואחד יום. הדיונים התארכו, ומועצת האצילים והשרים לא הגיעה עדיין לכלל הכרעה. משהגיע הלילה העשרים ואחד ועדיין לא הגיעו הצדדים לעמק השווה, הציע הנסיך רדזיביל למנות באופן זמני את השר שאול קצנלנבוגן כמלך זמני (rex pro tempore), על מנת שלא ייווצר מצב של אנרכיה; טענתו הייתה כי מתוך הכרותם של האצילים עמו, ברור כי היהודי שלהם לא יטען מאוחר יותר לכתר, מה שלא היה ברור לגבי שאר הנסיכים והאצילים שנכחו במפגש. וכך היה – שאול הוכתר כמלך פולין ללילה אחד. אז הוענק לו שם המשפחה וואהל (Wahl), שפירושו בגרמנית (השפה הרשמית שבה השתמשו האצילים והמלכים בפולין בעת ההיא): "נבחר". הדיונים המרתוניים נמשכו אל תוך הלילה, ואילו המלך הנבחר אף הוא לא שקט על שמריו ובמשך כל הלילה ביטל גזירות וחוקים שונים כנגד היהודים, וחוקק חוקים לטובתם, למשל: חוק הקובע כי יוחל עונש מוות גם על רוצחי יהודים (עד אז היה העונש על רצח נוצרי מוות, לעומת רצח של יהודי שמבצעו נפטר בקנס או במאסר); מתן זכאות ליהודים לרכוש יותר מבית אחד, הרחבת תחומי החכירה של היהודים, ועוד. למחרת בבוקר, הגיעה מועצת השרים והאצילים להצבעה ששוב הורתה על תיקו. המלך הנבחר שאול התבקש להביע את דעתו, אשר תכריע בין הצדדים שהיו שקולים (מאחר שעם בחירתו של שאול וואהל למלך הפך מספר המתדיינים לזוגי). רבי שאול הכריע לטובת הנסיך זיגמונד, שאכן מונה למלך זיגמונד השלישי, מלך פולין. הוא מלך על פולין במשך 46 שנה ונטה חסד ליהודים.

ספר תורה קטנטן, וספר תהילים עתיק, בני כארבע מאות שנה, המיוחסים לרבי שאול וואהל, נמצאים בגנזי האדמו"ר מסקווירא, בשיכון סקווירא שבמחוז רוקלנד, מדינת ניו יורק, ארצות הברית.

מחקר גנאלוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא מוטל ספק כי שאול וואהל הינו דמות היסטורית אמיתית, אופיינית לזמנה ולמקומה, והתבססותו והגעתו לתפקידים בכירים במדינה הפולנית מדגימות את האופן בו קיבלה פולין את יהודיה בתקופה ההיא. לסיפור על אודות המלכתו אין כפי הנראה ביסוס במקורות לא-יהודיים.

כיום ישנם אלפי אנשים המתייחסים במוצאם לשאול וואהל. ספר בשם "The Unbroken Chain" שנכתב ב-2006 על ידי הגנאלוג היהודי ניל רוזנשטיין‏[3] מונה את כל צאצאיו הידועים של שאול וואהל, ובהם קרל מרקס והלנה רובינשטיין. ככל שמדובר בגנאלוגיה יהודית, מהווה שאול וואהל דוגמה לאב קדמון אשר משפחתו מאז המאה ה-16 ועד היום הקפידה על רישום מדוקדק שמאפשר לצאצאיו עריכת אילן יוחסין המגיע עד אליו ואף מעבר לכך.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הישיבה נוסדה על ידי רבי יהודה הלוי מינץ, המהר"י מינץ (הראשון), בשנת ה'רי"ח (1458). הוא ניהל אותה במשך יובל שנים, עד פטירתו בשנת ה'רס"ח (1508). בנו רבי אברהם מינץ מילא את מקומו, והוא שהעביר את התפקיד לחתנו המהר"ם קצנלנבוגן.
  2. ^ רבי שלמה לוריא היה נינו של רבי יחיאל לוריא הראשון, ואילו המהר"ם קצנלנבוגן היה בן בתו של רבי יחיאל לוריא. בן דוד נוסף במשפחה היה רבי משה איסרליש, שגם אמו הייתה בתו של רבי יחיאל הראשון.
  3. ^ דף הבית של ד"ר רוזנשטיין (באנגלית)