יוסף דירהלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף דירהלי
אין תמונה חופשית
לידה 7 בינואר 1950
פטירה 3 בנובמבר 1972 (בגיל 22)
דרגה סרן
עיטורים

עיטור העוז  עיטור העוז

עיטור המופת  עיטור המופת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסף (יוסי) דירהלי (י"ט בטבת תש"י, 7 בינואר 1950 - 3 בנובמבר 1972) היה מפקד פלוגה בסיירת אגוז. מעוטר בעיטור העוז והמופת. נפל בקרב בהפגזה סורית על קוניטרה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לפדל ורחל. סיים את לימודי התיכון באנקורי בתל אביב. במאי 1968 התגייס לקורס טיס לאחר תקופה עבר ליחידת אגוז, שירת כלוחם עד מפקד פלוגה. לאחר פציעתו של מפקד פלוגה ב' דוד אגמון בקרב באל חיאם מונה דירהלי למפקד פלוגה ב'. היה בין מצטייני הנשיא לשנת 1972.

עיטור העוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 בינואר 1971, בזמן פשיטה על מפקדת המחבלים בכפר אל-חיאם, נפגע בראשו חייל אחר. סגן דירהלי זינק מעמדתו ותחת אש חילץ את הפצוע. על פעולתו זו הוענק לדירהלי באפריל 1973 הוענק עיטור העוז על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר.

עיטור המופת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביולי 1971, נכנס רועה דרוזי לשדה מוקשים, ונפצע כתוצאה מההתפוצצות. סגן דירהלי ועימו עוד חיילים פילסו דרך כדי לחלץ את הפצוע, אך תוך כדי כך גם החבלן עלה על מוקש ונפצע. דירהלי פילס דרך אל החבלן וחילץ אותו משדה המוקשים. לאחר מכן שב לבדו לתוך שדה המוקשים, פילס דרך אל הפצוע וחילץ אותו. על כך הוענק לו עיטור המופת על ידי הרמטכ"ל דוד אלעזר באפריל 1973.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפל בקרב ביום כ"ו בחשון תשל"ג 3 בנובמבר 1972 בהפגזה סורית על קוניטרה. נקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול[1].

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצומת שיאון הוקמה אנדרטה לזכר דוב אדר (כץ) חברו הקרוב של דירהלי שנפל בקרב באל חיאם ולזכרו דירהלי.

אחיינו הוציא לאור ספר שירים לזכרו בשם "היה חייל אך איננו;"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]