יוסף וקיל
מדינה | ישראל |
---|---|
השתייכות |
משטרת ישראל משמר הגבול |
דרגה | סמל שני |
עיטורים | |
עיטור הגבורה | |
יוסף וֵקִיל הוא שוטר ולוחם מג"ב ישראלי, אשר בעת מלחמת ההתשה הפך לשני והאחרון שקיבל את עיטור הגבורה של משטרת ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וקיל היה סמל שני ומפקד כיתה במשמר הגבול בעת מלחמת ההתשה, והיה שייך לגדוד שהופקד על שמירתם של יישובי עמק בית שאן, בסמוך לגבול עם ירדן.
כחודש לפני התקרית שהעניקה לו את עיטור הגבורה, נפצע וקיל בלשונו מנתזים של כדור שנורה ממקלעון אל תוך הנגמ"ש שעליו פיקד.
ב-29 באפריל 1969, שימש וקיל כמפקד נגמ"ש סיור בגבול ירדן, מזרחית לקיבוץ מעוז חיים. באותו יום יצאו לסיור שגרתי על הגבול כוח רגלי, בו נכלל חברו של וקיל, חיים ספקטור, ואותו ליוו נגמ"ש מג"ב בפיקודו של וקיל וזחל"ם צה"לי. וקיל וספקטור היו חברים ותיקים, והוריו של ספקטור אף לא ידעו שהוא משרת בקרבי, לאחר שווקיל שכנע אותו להצטרף אליו ולעזוב את בסיס ההדרכה.
בעת שהיה הזחל"ם עם חלקו האחורי לעבר הגבול, נכנס הכוח למארב ירדני והזחל"ם נפגע מבזוקה והחל לבעור. וקיל העמיד את הנגמ"ש כך שיגן על הזחל"ם מפגיעות נוספות, ומיהר לפתוח את דלת הזחל"ם כדי לחלץ את יושביו.
כאשר פתח את הדלת, הבחין וקיל כי התחמושת שבזחל"ם מתחילה לבעור. הוא החל לחלץ את יושביו ולהעבירם אל הנגמ"ש שלו, וניסה לכבות את הלהבות תוך שהוא סופג אש ירדנית כבדה. לאחר שסיים לחלץ את הלכודים, עלה וקיל על הזחל"ם והשתמש במקלע שהיה על גביו כדי להרחיק את האויבים ולאפשר לאנשי הכוח הרגלי להיחלץ מהמקום בו התחפרו ולעבור למקום בטוח.
לאחר שכל הכוח הרגלי חולץ, נותר במסתור רק חיים ספקטור, ואז ירו לעברו הירדנים בזוקה והוא נפצע. וקיל, חברו, נטל את נשקו האישי ורץ לעברו. הוא הגיע אליו, למרות שהיה במרחק מטרים ספורים מהגבול, חבש אותו וארגן את כוח הסיור להשיב מכת אש לאויבים עד שהגיע זחל"ם חילוץ נוסף ופינה את השניים למקום בטוח.
בדצמבר 1974 העניק לו שר המשטרה שלמה הלל את עיטור הגבורה של משטרת ישראל, בו נכתב:
בתאריך 29 באפריל 1969 שימש סמל שני יוסף וקיל כמפקד נגמ"ש סיור בגבול ירדן, מזרחית לקיבוץ מעוז חיים. באש שנפתחה על ידי האויב נפגע זחל"ם צה"ל, שנתן חיפוי לסיור והחל לעלות בלהבות. סמל שני יוסף וקיל הגיע אל הזחל"ם במהירות וחרף התפוצצויות התחמשות שבתוכו, פינה ממנו בקור רוח את הפצועים והחל לכבות את האש. בהמשך חלופי האש נפצע אחד משוטרי הסיור הרגלי. למרות שהפצוע היה מוטל במרחק של מטרים ספורים בלבד מן הגבול, לא היסס סמל שני יוסף וקיל לרוץ אליו תחת אש כבדה ולחובשו. לאחר מכן אירגן את צוות הסיור כדי להשיב אש אל עבר מקורות הירי, עד לבוא כוח החילוץ. בפעולה זו, שנעשתה תוך סיכון עצמי רב, גילה גבורה עילאית. על מעשה זה הוענק לו עיטור הגבורה משטרה לפי חוק העיטורים במשטרת ישראל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף ארגמן, הגבול – פרשיות בתולדות מג"ב, הוצאת משרד הביטחון, 1996, עמודים 111–112.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף וקיל באתר הגבורה
- שישים שניות על עיטור הגבורה של יוסף וקיל, סרטון בערוץ "מוזיאון משמר הגבול", באתר יוטיוב, 11 באוקטובר 2018