המשרד לביטחון לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שר המשטרה)
המשרד לביטחון לאומי
בניין המשרד בקריית מנחם בגין
בניין המשרד בקריית מנחם בגין
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר איתמר בן גביר
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל אלעזר בן הרא"ש (מ"מ)
מטה מרכזי קריית מנחם בגין, ירושלים
תקציב 21.3 מיליארד ש"ח (2021)
שמות קודמים משרד המשטרה, המשרד לביטחון הפנים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המשרד לביטחון לאומי[א] הוא משרד ממשלתי של מדינת ישראל המופקד על ביטחון הפנים במדינה. המשרד נוסד תחת השם משרד המשטרה, בשנות התשעים שונה שמו למשרד לביטחון פנים ובתחילת 2023 ניתן לו שמו הנוכחי - המשרד לביטחון לאומי.

למשרד כפופים גופי אכיפת חוק מתחומים שונים, הקשורים לביטחון הפנים (למעט החלק המשפטי, הכפוף למשרד המשפטים): משטרת ישראל, השיטור העירוני, הרשות להגנה על עדים ושירות בתי הסוהר, מנגנון בטיחות הכולל רק את הרשות הארצית לכבאות והצלה מאחר שגורמי הבטיחות הקשורים בבריאות כפופים למשרד הבריאות, ותחומי רווחה הקשורים לביטחון הפנים ולכן הוכפפו למשרד ולא למשרד הרווחה: הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, מצילה, עיר ללא אלימות והמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.

שר המשטרה הראשון היה בכור-שלום שטרית, שוטר ושופט לשעבר, שכיהן בתפקיד החל מיום הקמת המדינה במאי 1948 ועד ינואר 1967, מספר שבועות לפני מותו. שטרית כיהן כשר המשטרה לאורך ארבע-עשרה ממשלות (18 שנים וחצי), מה שהפך אותו לשר שכיהן בתפקיד לאורך תקופה רצופה הארוכה ביותר מבין כל שרי ממשלות ישראל לדורותיהן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את ההיסטוריה של משרד המשטרה וביטחון הפנים לכמה תקופות[1]:

נשיא המדינה ראובן ריבלין והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן בטקס הענקת אות מצטיין ביטחון הפנים ל-28 מצטיינים מהמשטרה, שירות בתי הסוהר, הרשות להגנת עדים ונציבות כבאות והצלה, פברואר 2018

בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את המבנה הארגוני והסמכויות. במסגרת החוק, ב-8 בפברואר 2013 הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה, בראשות נציב כבאות והצלה, הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה שירותי הכבאות במתכונתם הקודם בוטלו והועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי שמחליף 24 איגודי הערים לכבאות והצלה בשבעה מחוזות, ובכך המשרד ממונה על ארגוני ביטחון הפנים: מערך הכבאות והצלה לישראל, משטרת ישראלו שירות בתי הסוהר.

גופים הכפופים למשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייעוד המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד הוא הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל שאמונה על אכיפת החוק, ועליה להתמודד עם תופעות פשיעה, לשמור ביטחון הנפש והרכוש, הסדר הציבורי ולהגן על הציבור מפני טרור. למשל, עליה מוטלות החזקת אסירים ועצורים במשמורת בטוחה ונאותה, וסיוע בשיקומם (שב״ס); הגנה על עדים; מניעה וטיפול בתחום הסמים והאלכוהול (הרשות הלאומית לביטחון קהילתי); מניעה וכיבוי דליקות, חילוץ והצלה (כבאות והצלה לישראל); ורישוי ופיקוח על כלי ירייה אזרחיים.

השר לביטחון לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר תפקידו של השר לביטחון לאומי הוא באחריותו הפרלמנטרית לתפקוד משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. אחריות זו נובעת מעקרונות המשפט הפרלמנטרי. המנגנון העומד לרשות השר והמסייע לו במימוש אחריותו המיניסטריאלית הוא המשרד לביטחון לאומי. סמכויותיו בקשר עם אחריותו ביחס למשטרה, שירות בתי הסוהר וכבאות מעוגנות, בעיקרן, בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 ובחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב- 2012..

השר חבר קבע על פי חוק בוועדת שרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני ביטחוני).

סמכויות השר:

  • אחריותו כוללת לביצוע תפקידי הגופים אשר תחת אחריותו.
  • הכרזת תחנות משטרה, תחנות מעצר ובתי סוהר.
  • הסמכת עובדי ציבור ואחרים בסמכויות אכיפה שונות.
  • להתוות את מדיניות המשטרה, בין היתר: סדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, הוראות המשטרה לפי הפקודה ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה.
  • קיום פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
  • הוצאת מרבית תעודות החיסיון בקשר להליכים פליליים, שמטרתן מניעת פגיעה באינטרסים ציבוריים שבאחריותו.

המזכירות הביטחונית לשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידי המזכירות הביטחונית הוא לסייע לשר לביטחון לאומי במילוי תפקידו, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לנושאים ביטחוניים שיש להם השלכה ציבורית. יחידת המזכירות הביטחונית כפופה ישירות לשר לביטחון לאומי ושואבת את סמכותה ישירות מהוראות השר ומהנחיותיו.

הייעוד של המזכירות הביטחונית לשר הוא לסייע לשר בגיבוש מדיניותו המבצעית ביטחונית ובתחומי הטיפול עליהם ינחה השר, לבחון תכניות לנתח דיווחים מבצעיים ומודיעיניים ולהכין ניירות עמדה בנושאים בעלי השפעה מערכתית, לקיים מעקב ובקרה בתחומי אחריותו של השר, להוות מוקד דיווח של השר בנושאים ובתחומים שבאחריותו, לסייע לשר בתכנון דיונים בראשותו בתחומי המבצעיים וביקוריו ביחידות השונות, להוות גורם מנחה, מתאם ומקשר בין השר לבין משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וגורמי בטחון אחרים, בתחומי המודיעין והמבצעים ונושאי עבודה בעלי עניין ציבורי ובינלאומי, אחריות להפעלה המבצעית של מרכז המידע במשרד לבט"ל ורכב חמ"נ השר (חדר מצב נייד) באמצעות מושאלי המשרד לבט"ל, עובדיו והמתנדבים, באירועי מלחמה וחירום וכן, באירועים נוספים שיוגדרו ויקבלו את אישור השר.[3]

בין תפקידי המזכירות הביטחונית:

  • בחינת הצעות לתכניות בנושאים בעלי השפעה מערכתית המצויים בתחום טיפול היחידה
  • הכנת ניירות עמדה לשר בכל הנוגע לנושאים, ארועים ותופעות בעלי רגישות מיוחדת, תוך התבססות על הערכות מצב של הגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר במשרדי הממשלה ובקהיליית המודיעין
  • פיקוח, מעקב ובקרה על ביצוע מדיניותו והנחיותיו של השר בנושאים עליהם מופקדת היחידה, או כל נושא אחר כפי שימצא השר לנכון
  • טיפול דחוף בפניות הציבור בנושאים מבצעיים ואחרים על פי הנחיות השר
  • פיקוד וניהול מרכז המידע במשרד לביטחון לאומי ורכב חדר המצב הנייד של השר.

המזכיר הוא קצין משטרת ישראל בדרגת ניצב. המזכיר הביטחוני לשר לביטחון לאומי הנוכחי הוא ניצב קובי יעקובי.

רשימת השרים[עריכת קוד מקור | עריכה]


השרים לביטחון לאומי בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

מפלגה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
משרד המשטרה
1 בכור-שלום שטרית

(1895-1967)

ספרדים ועדות מזרח ה' באייר ה'תש"ח כ' בטבת ה'תשכ"ז 14 במאי 1948 2 בינואר 1967 הזמנית
הראשונה
השנייה
מפא"י השלישית
הרביעית
החמישית
השישית
השביעית
השמינית
התשיעית
העשירית
האחת עשרה
השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

השלוש עשרה
2 אליהו ששון

(1902-1978)

כ' בטבת ה'תשכ"ז ו' בטבת ה'תש"ל 2 בינואר 1967 15 בדצמבר 1969
העבודה
המערך השני

העבודה

הארבע עשרה
3 שלמה הלל

(1923-2021)

ו' בטבת ה'תש"ל ד' בתמוז ה'תשל"ז 15 בדצמבר 1969 20 ביוני 1977 החמש עשרה
השש עשרה
השבע עשרה
המשרד בוטל החל מהממשלה השמונה עשרה ותחומי אחריותו הועברו למשרד הפנים; הוא הוקם מחדש בממשלה העשרים ואחת
4 חיים בר-לב

(1924-1994)

המערך השני

העבודה

ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ח באדר ה'תש"ן

התפטר מתפקידו

13 בספטמבר 1984 15 במרץ 1990

התפטר מתפקידו

העשרים ואחת
העשרים ושתיים
העשרים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר
5 רוני מילוא

(1949-)

הליכוד י"ח בסיוון ה'תש"ן י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 העשרים וארבע
6 משה שחל

(1934-)

העבודה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו 13 ביולי 1992 22 בנובמבר 1995 העשרים וחמש
המשרד לביטחון הפנים
(6) משה שחל

(1934-)

העבודה כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו א' בתמוז ה'תשנ"ו 22 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996 העשרים ושש
7 אביגדור קהלני
(1944-)
הדרך השלישית א' בתמוז ה'תשנ"ו כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 העשרים ושבע
8 שלמה בן עמי

(1943-)

ישראל אחת
העבודה
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 העשרים ושמונה
9 עוזי לנדאו

(1943-)

הליכוד י"ב באדר ה'תשס"א כ"ו באדר א' ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 העשרים ותשע
10 צחי הנגבי

(1957-)

כ"ו באדר א' ה'תשס"ג כ' באלול ה'תשס"ד 28 בפברואר 2003 6 בספטמבר 2004 השלושים
11 גדעון עזרא

(1937-2012)

קדימה כ' באלול ה'תשס"ד ו' באייר ה'תשס"ו 6 בספטמבר 2004 4 במאי 2006
12 אבי דיכטר

(1952-)

ו' באייר ה'תשס"ו ו' בניסן ה'תשס"ט 4 במאי 2006 31 במרץ 2009 השלושים ואחת
13 יצחק אהרונוביץ'

(1950-)

ישראל ביתנו ו' בניסן ה'תשס"ט כ"ה באייר ה'תשע"ה 31 במרץ 2009 14 במאי 2015 השלושים ושתיים
הליכוד - ישראל ביתנו
ישראל ביתנו
השלושים ושלוש
ישראל ביתנו
14 יריב לוין

(1969-)

הליכוד כ"ה באייר ה'תשע"ה ז' בסיוון ה'תשע"ה 14 במאי 2015 25 במאי 2015 השלושים וארבע
15 גלעד ארדן

(1970-)

ז' בסיוון ה'תשע"ה כ"ג באייר ה'תש"ף 25 במאי 2015 17 במאי 2020
16 אמיר אוחנה

(1976-)

כ"ג באייר ה'תש"ף ד' בתמוז ה'תשפ"א 17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
17 עמר בר-לב

(1953-)

העבודה ד' בתמוז ה'תשפ"א ה' בטבת ה'תשפ"ג 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
המשרד לביטחון לאומי
18 איתמר בן גביר
(1976-)
עוצמה יהודית ה' בטבת ה'תשפ"ג מכהן 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

סגני השר לביטחון הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה סגן לשר תחילת הכהונה סוף הכהונה ממשלה
גדעון עזרא

(1937–2012)

הליכוד עוזי לנדאו 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 העשרים ותשע
יעקב אדרי

(1950–)

צחי הנגבי 10 במרץ 2003 18 בינואר 2006 השלושים
קדימה גדעון עזרא
גדי יברקן

(1981–)

הליכוד אמיר אוחנה 25 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
יואב סגלוביץ

(1959–)

יש עתיד עמר בר-לב 28 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש

מנכ"לי המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם[4] תחילת כהונה סיום כהונה
יצחק צ'יזיק 1948 1949
רם סולומון 1949 1952
ישראל שוחט 1952 1961
יואב פלג 1961 1967
יוסף בן-פורת 1967 1975
מנחם פוגלמן 1975 1977
יעקב מרקוביץ (משנה למנכ"ל משרד הפנים, ראש אגף משטרה) 1977 1984
גד אבינר 1984 1991
יעקב לפידות 1991 1996
אמי פלנט 1996 1999
אריה רמות 1999 2001
אבנר ברזני 2001 2002
חיים קליין 2002 2003
שמואל הרשקוביץ 2003 2004
רני פלק 2005 2008
דן ברינקר 2008 2009
חגי פלג 2009 2010
אליעזר רוזנבאום (מ"מ) נובמבר 2010 דצמבר 2010
יעקב גנות ינואר 2011[5] מרץ 2012
רותם פלג אפריל 2012[6] פברואר 2017
משה אדרי אפריל 2018 4 ביולי 2021
תומר לוטן 4 ביולי 2021 30 בדצמבר 2022
אליעזר רוזנבאום (מ"מ) 30 בדצמבר 2022 22 בינואר 2023
שלמה בן אליהו 22 בינואר 2023 20 בספטמבר 2023
אלעזר בן הרא"ש (מ"מ) 2023 מכהן

היחידה לפניות ולתלונות הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה לפניות ולתלונות הציבור היא יחידה הפועלת כחלק מאגף הביקורת הפנימית במשרד לביטחון הפנים והיא עוסקת בעיקר בתלונות של אזרחים הנוגעות לפעילותם של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, הרשות הארצית לכבאות והצלה, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה ויחידות נוספות של המשרד. בהתאם לחוק הביקורת הפנימית התפקידים המרכזיים של אגף הביקורת ותלונות הציבור הם לבדוק אם הגופים המבוקרים שומרים על החוק, על ניהול תקין, על טוהר המידות, חיסכון ויעילות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עד תחילת 2023 נקרא המשרד לביטחון הפנים וקודם לכן נקרא משרד המשטרה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]