יוסף קלינג
 | |
| לידה |
19 במרץ 1811 מיינץ, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1 בדצמבר 1876 (בגיל 65) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| הישג בולט | ניתוח סיומים בשחמט |
| מקצוע נוסף | מורה למוזיקה, מחבר ספרים בשחמט |
| מדינה | גרמניה, בריטניה |
  | |
יוסף קלינג (בגרמנית: Josef Kling; 19 במרץ 1811, מיינץ – 1 בדצמבר 1876, לונדון) היה שחמטאי גרמני ומחבר סיומים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף קלינג החל את דרכו כמורה למוזיקה וכנגן בכנסייה. בשנת 1834 עבר לפריז והרוח למחייתו על ידי משחקי שחמט בקפה דה לה רז'אנס. בשנת 1837 עבר ללונדון.
בשנת 1836 פרסם קלינג בביטאון Le Palamède ניתוח שהתפרסם מאוד על סיומי צריח ורץ מול צריח. בניתוח זה השתמש הווארד סטאונטון בספרו משנת 1847. בשנת 1849 פרסם קלינג את ספרו The Chess Euclid שבו ליקט כ-200 בעיות שחמט[1]. בשנת 1851 כתב ספר סיומי שחמט ביחד עם ברנהרד הורביץ[2]. בביקורת על הספר כתב טאסילו פון דר לאסה על ההבדלים בין בעיה לאטיוד: "העמדות באטיוד נבדלות מאלו של הבעיות בכך שהן טבעיות מאוד והגיוני להגיע אליהן בשלב הסיום של המשחק. בנוסף, יש לפעמים בעיה מאוד קשה שיש לפתור, והמטרה היא לאו דווקא להגיע למט אלא להגיע לעמדה עדיפה, או שקולה, ומספר המסעים איננו משנה כפי שהוא חשוב בפתרון בעיה."
בין השנים 1851–1853 פרסם קלינג אטיודים נוספים בעיתון The Chess Player. ביוני 1852 ייסד בלונדון את בית הקפה בו שיחקו שחמט בשם Kling's Chess שאותו נהג גם לבקר ויליאם אוונס. קלינג נשאר קרוב לעולם השחמט עד מותו והיה חבר כבוד במועדון השחמט של לונדון.
אטיוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
פורסם בעיתון Chess Weekly, 1849, הלבן מתחיל וזוכה.
פתרון: 1. צא4 מה:א4 2. צח3+ המלך בוחר ערוגה בשורה הרביעית 3. צח4+ וזוכה במלכה אם 1...מהג8 2. צח3+ מה:ח3 3. צא3+ וזוכה במלכה.
אטיוד משותף עם ברנהרד הורביץ משנת 1851, הלבן נוסע וזוכה.[3]
[Event "?"] [Site "?"] [Date "????.??.??"] [Round "?"] [White "New game"] [Black "?"] [Result "*"] [SetUp "1"] [FEN "8/2k5/2Pp3p/1P6/8/5K2/8/8 w - - 0 1"] [PlyCount "17"]
1. Kf4 Kb6 2. Kf5 Kc7 3. Kf6 Kb6 4. Ke6 Kc7 5. Kd5 h5 6. b6+ Kxb6 7. Kxd6 h4 8. c7 Kb7 9. Kd7 *
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבחר מבין 500 יצירות שחיבר קלינג
- יוסף קלינג, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ J. Kling, The Chess Euclid: A Collection of Two Hundred Chess Problems and End-games, H. Hurst, 1849. (באנגלית)
- ^ Joseph Kling and Bernhard Horwitz, Chess Studies; Or, Endings of Games, C. J. Skeet, 1851. (באנגלית)
- ^ https://www.arves.org/arves/index.php/en/endgamestudies/studies-by-composer/324-kling-josef-1811-1876
