ינו אדם
לידה |
12 בדצמבר 1896 סיגטסנטמיקלוש, הונגריה |
---|---|
פטירה |
15 במאי 1982 (בגיל 85) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
מוקד פעילות | הונגריה |
מקום לימודים | האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
סוגה | אופרה |
שפה מועדפת | הונגרית |
כלי נגינה | פסנתר |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ינו אדם (בהונגרית: Ádám Jenő; 12 בדצמבר 1896 – 15 במאי 1982) היה מחנך מוזיקה, מלחין ומנצח הונגרי זוכה פרס קושוט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדם למד הלחנה וניצוח באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט, ובין מוריו שם היה זולטאן קודאי. בהמשך היה למורה באקדמיה, שם לימד שנים ארוכות ופיתח קשר עבודה קרוב עם קודאי. החל מ-1935 עבדו השניים במשותף על מיזם ארוך-טווח להכנסת תיקונים וחידושים בהוראת המוזיקה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. רבות משיטת ההוראה ומתוכניות הלימודים של אדם שפותחו במהלך מיזם זה אומצו על ידי קודאי ומהוות כיום חלק משיטת קודאי. אדם חיבר ספרים אחדים בנושא חינוך מוזיקלי, שיצאו לאור בהונגריה בשנות ה-40' שלהמאה ה-20, שניים מהם יחד עם קודאי. המתודולוגיה שלו הטביעה את רישומה על החינוך המוזיקלי ברחבי העולם ועד היום לומדים אותה סטודנטים לשיטת קודאי. ארגון מחנכי קודאי האמריקאים מעניק מלגת לימודים אקדמיים הנושאת את שמו.
ינו אדם היה אחראי לביצועים הראשונים בהונגריה של "טה דאום דטינגן" ואורטוריות אחרות של הנדל, "ילדותו של ישו" מאת ברליוז ודידו ואניאס של פרסל.
כמלחין, נודע אדם בעיקר בשלוש האופרות שלו, Ez a mi földünk (1923), "מאגייאר קאראשוני" (1931) ו"מריה ורוניקה" (1938). שתי האחרונות עלו בביצוע בכורה בבית האופרה של בודפשט (לשעבר בית האופרה המלכותי של הונגריה}. כמו כן היה אדם מנצח המקהלות באקדמיה למוזיקה, מנצח המקהלה בבית האופרה המלכותי ומנצחן של עוד מקהלות רבות במהלך הקריירה שלו.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A skálától a szimfóniáig ("מן הסולם לסימפוניה"), בודפשט, 1943
- Szó-mi (ספרי לימוד זמרה לבתי ספר יסודיים, 1943, עם זולטאן קודאי)
- Módszeres énektanítás a relatív szolmizáció alapján (לימוד שירה שיטתי המבוסס על סולפג', בודפשט, 1944
- (מתורגם לאנגלית) "לגדול במוזיקה עם דו נייד", 1971
- Énekeskönyv ("ספר זמרה", בודפשט, 1947, יצא מחדש באנגלית במרץ 1998 כסדרת ספרים לבתי ספר יסודיים, עם זולטאן קודאי