יסטה סטולץ
| לידה |
9 במאי 1904 סטוקהולם |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1963 (בגיל 59) סטוקהולם, שוודיה |
| מדינה | שוודיה |
| הדרגה הגבוהה ביותר | רב-אמן משנת 1954 |
| תארים |
רב-אמן, אמן בין-לאומי |
יֶסְטָה סְטוֹלְץ (משוודית: Gösta Stoltz; 9 במאי 1904 – 25 ביולי 1963) הוא שחמטאי שוודי בדרגת רב-אמן.
דו-קרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטולץ שיחק מספר דו-קרבות עם אמני שחמט חזקים. בשנת 1926 הוא הפסיד למיכאל בוטביניק 1.5-0.5, בדו-קרב קבוצתי בין סטוקהולם ללנינגרד. בשנת 1927 הוא סיים בתיקו עם אלן נילסון (אנג') +2 -2 =1, בשנת 1930 ניצח את יצחק קשדן +3 -2 =1, ובאותה שנה הפסיד לרודולף שפילמן +2 -3 =1. ב-1931 ניצח את סאלו פלור +4 -3 =1 בגטבורג ובאותה שנה הפסיד לו +1 -4 =3 בפראג. ב-1931 סיים בתיקו עם גדעון סטולברג +2 -2 =2. בשנת 1934 הפסיד לאהרון נימצוביץ' +1 -2 =3. ב-1935 שיחק בדו-קרב שוודיה מול גרמניה והשיג מקום שני קבוצתי אחרי סטולברג.
יסטה סטולץ באולימפיאדת השחמט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1927 ל-1954 השתתף יסטה סטולץ ב-9 אולימפיאדות שחמט[1]:
| שנה | לוח | קבוצה | מד כושר | נקודות | תוצאות | % | מקום |
| 1927 | שוודיה | 7.5 מ-15 | 5+ 5= 5- | 50.0 | 11 קבוצתי | ||
| 1928 | שוודיה | 8.5 מ-16 | 6+ 5= 5- | 53.1 | 13 קבוצתי, 33 אישי | ||
| 1930 | שוודיה | 10 מ-17 | 7+ 6= 4- | 58.8 | 9 קבוצתי, 16 אישי | ||
| 1931 | שוודיה | 2 | 13.5 מ-18 | 10+ 7= 1- | 75.0 | 7 קבוצתי, 1 אישי | |
| 1933 | שוודיה | 2 | 8 מ-14 | 5+ 6= 3- | 57.1 | 3 קבוצתי, 6 אישי | |
| 1935 | שוודיה | 2 | 12 מ-19 | 8+ 8= 3- | 63.2 | 2 קבוצתי, 3 אישי | |
| 1937 | שוודיה | 3 | 3.5 מ-12 | 2+ 3= 7- | 29.2 | 10 קבוצתי, 14 אישי | |
| 1952 | שוודיה | 2 | 5 מ-10 | 3+ 4= 3- | 50.0 | 7 קבוצתי, 10 אישי | |
| 1954 | שוודיה | 3 | 1 מ-2 | 0+ 2= 0- | 50.0 | 11 קבוצתי |
באולימפיאדת השחמט 1936, אולימפיאדת השחמט הלא רשמית השלישית שהתקיימה במקביל לאולימפיאדת ברלין (1936) ואורגנה על ידי האיגוד השחמט הגרמני (Großdeutscher Schachbund). האירוע התקיים במינכן בין 17 באוגוסט לבין 1 בספטמבר 1936, בלוח השלישי השיג סטולץ תוצאה של +8 -4 =7
קריירה תחרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת הקריירה הבין-לאומית, בשנת 1928, חלק סטולץ מקום 11–13 בתחרות ברלין (המנצח: יפים בוגוליובוב. בשנת 1930 חלק מקום 2–3 עם בוגוליובוב בתחרות סטוקהולם (המנצח: יצחק קשדן). ב־1931 חלק מקום 4–7 בבלד (המנצח: אלכסנדר אלכין). באותה שנה חלק מקום 5–8 בהייסטינגס (ניצח: סאלו פלור).
בשנת 1932 ניצח סטולץ בתחרות סוימונדה. ב־1933 הגיע למקום השני, אחרי אהרון נימצוביץ' בתחרות קופנהגן. בשנת 1934 הגיע למקום השלישי בתחרות סטוקהולם (ניצח: אריק לונדין). ב־1935 חלק מקום ראשון עם לינדברג בהרנוסאנד. באותה שנה הגיע למקום הרביעי בתחרות ארברו (ניצח: אלכין), וחלק מקום 5–6 בבד נאוהיים (ניצח: בוגוליובוב).
בשנת 1936 חלק סטולץ מקום 2–3 עם אירו בוק (אנג') אחרי ולדימיר פטרוב בתחרות הלסינקי. באותה שנה הגיע למקום השלישי בתחרות נוספת בהלסינקי (ניצח: לונדין). בשנת 1937 חלק מקום 3–4 בסטוקהולם (ניצח: ראובן פיין). בשנת 1938 ניצח באליפות שוודיה ובשנת 1939 סיים במקום החמישי באליפות שוודיה (ניצח: גדעון סטולברג).
במהלך מלחמת העולם השנייה, סטולץ שיחק בשוודיה ובגרמניה. בשנת 1940 חלק מקום 4–5 באליפות סטוקהולם (ניצח: נילס ברגקויסט (אנג')). בשנת 1941 ניצח באליפות אירופה השנייה, לפני אריק לונדין ואלכסנדר אלכין. ביוני 1942 הגיע למקום השישי בתחרות זלצבורג (ניצח: אלכין). בספטמבר 1942 חלק מקום 9–10 במינכן (ניצח: אלכין)[2]. בשנת 1943 חלק מקום ראשון עם לונדהולם בסטוקהולם ובסוף 1943 מקום רביעי בסטוקהולם (ניצח: פולקה אקסטרום (אנג')). בשנת 1944 הגיע למקום השלישי אחרי סטיג לונדהולם (אנג') ופאול קרס באליפות שוודיה.
לאחר מלחמת העולם השנייה סטולץ השתתף בתחרויות בין-לאומיות מעטות. בשנת 1946 הגיע למקום השני, אחרי אלבריק אוקלי (אנג') בתחרות בוורויק. באותה שנה הגיע למקום הרביעי בתחרות זאנדאם (ניצח: לאסלו סאבו), חלק מקום 8–9 בתחרות גרוניגן (ניצח: מיכאל בוטביניק) וחלק מקום 2–3 בפראג (ניצח: מיגל ניידורף).
בשנת 1947 חלק מקום ראשון עם אירו בוק בתחרות האזורית בהלסינקי. שנה לאחר מכן הגיע למקום ה-18 בתחרות הבינאזורית (ניצח: דוד ברונשטיין). ב־1948 ניצח תחרות בסטוקהולם, חלק מקום 4–5 בקרלסבד (ניצח: יאן פולטיס). בשנת 1950 חלק מקום 9–13 בתחרות בלד (ניצח: מיגל ניידורף). ב־1951 חלק מקום 8–9 בדורטמונד (ניצח: אלבריק אוקלי דה גולוויי). באותה שנה חלק מקום 3–4 בתחרות פראג (ניצח: לודק פאכמן (אנג')). בשנת 1952 סיים במקום ה-16 בתחרות הבינאזורית בסטוקהולם (ניצח: אלכסנדר קוטוב). בשנת 1962 הגיע למקום ה־12 בתחרות בלגרד (ניצח: הרמן פילניק).
סטולץ זכה שלוש פעמים באליפות שוודיה: בשנים 1951, 1953 ו־1953. הוא קיבל תואר אמן בין-לאומי בשנת 1950 ותואר רב־אמן בשנת 1954.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יסטה סטולץ, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- שבע תחבולות של יסטה סטולץ ,wtharvey.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Stoltz, Gösta - Men's Chess Olympiads, באתר OlimpBase
- ↑ Gillam, Anthony J.:Munich 1942, European Chess Championship. The Chess Player, Nottingham. ISBN 1-901034-46-1