לאסלו סאבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאסלו סאבו
László Szabó
לאסלו סאבו, 1966
לאסלו סאבו, 1966
לידה 19 במרץ 1917
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוגוסט 1998 (בגיל 81)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הדרגה הגבוהה ביותר רב-אמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מד כושר מרבי 2565 (ינואר 1973), רב אמן
מדינה הונגריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאסלו סאבו (סבו) ( 19 במרץ 19178 באוגוסט 1998) היה שחמטאי יהודי הונגרי בדרגת רב-אמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאבו יליד בודפשט. 1917, הפתיע את זירת השחמט הבינלאומית בשנת 1935, בגיל 18, והיה הזוכה הראשון של אליפויות הונגריה, טורניר בינלאומי שנערך בטטה, הונגריה (Tatatóváros), ונבחר לייצג את מדינתו באולימפיאדת השחמט 1935 שהתקיימה בוורשה. הצופים באולימפיאדה התפעלו מהכישרון של השחמטאי הצעיר בסגנון ההתקפתי שהיה מנוגד לסגנון הפוזיציונלי המקובל יותר בין השחמטאים בני ארצו. הסברה המקובלת היא שסאבו הצעיר למד אצל גזה מארוצי, שנחשב באותה תקופה לדמות אב בעולם השחמט בהונגריה, לאחר שאימן בעבר שחמטאים שהפכו לאלופי העולם, כמו מקס אויבה וורה מנצ'יק.

לפני מלחמת העולם השנייה, היו לסאבו הצלחות נוספות, ביניהן ניצחון גורף בטורניר הייסטינגס 1938/39 (הוא המשיך להיות קשור לטורניר זה במשך שנים רבות לאחר מכן). את הקריירה שלו התחיל כבנקאי, סחר במטבע חוץ.

לאחר מכן, עם פרוץ המלחמה, סאבו סופח ליחידת עבודות כפייה ומאוחר יותר נשבה על ידי חיילים רוסיים, שהחזיקו בו כשבוי מלחמה. לאחר המלחמה חזר לשחק שחמט, ושיחק בהרבה אירועים בינלאומיים חשובים. הוא סיים במקום חמישי ב-חרונינגן ב-1946, טורניר שבו השתתפו שחקנים חזקים במיוחד ביניהם בוטוויניק, יואה, סמיסלוב, נאידורף, בולסלבסקי וקוטוב. בתחרות הבין-אזורית בסאלטיובאדן ב-1948, הוא הגיע למקום השני אחרי ברונשטיין ולקח את המקום הראשון בהייסטינגס 1947/48, בבודפשט 1948 ובהייסטינגס 1949/50. הוא חלק במקום החמישי בשתי תחרויות בין-אזוריות, בסאלטיובאדן 1952 וגטנבורג 1955, ועקב כך זכה במקומות בתחרות המועמדים בשנים אלו. בתחרות המועמדים באמסטרדם, ב-1956, שהייתה תחרות המועמדים השלישי והאחרון שלו, הגיע סאבו הכי קרוב בקריירת המשחק שלו לאפשרות להתמודד באליפות העולם. הוא הגיע למקום השלישי, יחד עם ברונשטיין, קלר, פטרוסיאן וספסקי.

במשך שנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים, המשיך להצטיין בתחרויות בינלאומיות; זכה במקום הראשון בזאגרב ב-1964, במקום הראשון בבודפשט 1965 (במשותף עם לב פולוגייבסקי ומארק טיימנוב), ובמקום הראשון באוניברסיטת סרייבו 1972, במקום הראשון בהילוארסום (Hilversum) ב-1973 (יחד עם גלר), ותיקו במקום הראשון בהייסטינגס 1973/74 (במשותף עם גנאדי קוזמין, יאן טימן ו מיכאל טל), ובמקום הראשון בתחרות השחמט בדורטמונד ב-1974.

בסך הכל, הוא ייצג את הונגריה ב-11 אולימפיאדות, והיה שחקן 'הלוח הראשון' בחמש תחרויות ופעמים רבות הפגין ביצועים שהביאו לזכייה במדליות. בשנת 1937, זכה במדליית הכסף הקבוצתית וכמו כן גם במדליית הכסף האישית, ב-1952 במדליית הארד האישית, ב-1956 במדליית ארד קבוצתית, וב-1966 זכה המדליית ארד קבוצתית ובמדליית כסף אישית.

סאבו היה השחקן הטוב ביותר בהונגריה במשך כמעט 20 שנה (עד שלאיוס פורטיש ירש את הבכורה ב- 1963/64 בערך) ובשיא יכולתו היה אחד מ-12 השחקנים הטובים בעולם.

משפחתו של סאבו תרמה את כל ספריית השחמט שלו ואת המסמכים שלו את לספרייה הציבורית של קליבלנד. אוסף ג 'ון ג' וויט לשחמט ולדמקה - ספריית השחמט הגדולה בעולם (32,568 כרכים של ספרים, סדרות, כולל 6,359 כרכים של כתבי עת כרוכים.)

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאסלו סאבו בוויקישיתוף