יער הפנינים של גן הדהארמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יער הפנינים של גן הדהארמהסינית מסורתית: 法苑珠林; בסינית מפושטת: 法苑珠林; בפין-יין: fǎyuàn zhūlín, פָה יְוֵּ'אן ג'וּ לִין) היא אנציקלופדיה בודהיסטית שחוברה בסין בשנת 668 על ידי הנזיר דָאו שְׁה[1], אשר חי בתקופת שושלת טאנג.

מבנה היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה מורכבת מ-100 מגילות, ומשתמש ביותר מ-400 מקורות שונים. בין המקורות נמצאים טקסטים מתחומי הבודהיזם, הקונפוציאניזם, הדאואיזם, הצֶ'נְוֵיי ועוד.

חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה כוללת טקסטים בודהיסטיים ולא-בודהיסטיים אשר אינם מופיעים במקורות אחרים, ולפיכך נחשבת מקור חשוב לידע עתיק בתחומים רבים. ציטוטים רבים ממקורות בודהיסטים שאבדו מאז הופכים אותה גם למקור ללמידה על ההיסטוריה של הודו בתקופת ימי הביניים, ועל השינויים הגאוגרפיים שחלו בה.

בתקופת שושלת סונג "יער הפנינים" הוגדרה כחלק מהקאנון הבודהיסטי, ובתקופת שושלת מינג שימש לשחזור אוספים עתיקים של "סיפורים מוזרים".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 道世