יצחק חילו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יצחק חילו היה יהודי ספרדי ונוסע לארץ ישראל מהמאה ה-14 לספירה. עלה לארץ ישראל ב-1333 (שנת ה״א צ״ג)[1]. מכתביו, בעברית, למשפחתו בספרד נשתמרו בספריה הלאומית של צרפת וכתב היד המקורי אבד.

בשנת 1847 פרסם אליקים כרמולי בתוך ספר שהוציא, תרגום לצרפתית של האיגרת הנ"ל בשם "שבילי דירושלים". מאוחר יותר תורגם הנ"ל לעברית על ידי י"ז הורביץ, ופורסם במאסף "ירושלים" של אברהם משה לונץ. חוקרים שונים טענו כי אף שאיגרת כזאת אכן הייתה קיימת בספריה בפאריס, אך התוכן שפרסם כרמולי הוא מזויף[2]. הספר "שבילי דירושלים", נכתב בצורה של מכתב המופנה לאביו ולקרוביו, הוא מתאר את חיי היהודים ומשלח ידם, בירושלים ובערים בקצה כל שבעת השבילים בספר[3]. הספר נכלל גם בקובץ של יהודה דוד אייזנשטיין "אוצר מסעות", אשר ראה אור בשנת 1927.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, מבוא, עמ' 71
  2. ^ [1]
  3. ^ מאיר וקסמן, History of Jewish Literature, כרך 2, עמ' 491