יצחק לופיס
| לידה |
1630 ארם צובא  |
|---|---|
| פטירה |
1700 (בגיל 70 בערך) ארם צובא |
| תקופת הפעילות |
?–1700 |
| תחומי עיסוק | רב |
| חיבוריו | ספרו "כור מצרף האמונות ומראה האמת" |
  | |
רבי יצחק לופיס, היה רב בארם צובא שחי במאה ה-17. יש המייחסים אליו את תחילת שושלת משפחת לופס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהקדמה לספרו הוא מייחס את עצמו לצאצאי המגורשים מספרד[1]. גם ברשימות הקנצלריה של הקונסוליה הצרפתית בחלב הוא מופיע כאחד מנכבדי הפראנקוס.
את ספרו כור מצרף האמונות ומראה האמת כתב בארם צובא בשנת ה'תנ"ה (1695). הספר היה מצוי בכתב יד במשך למעלה ממאה שנה, עד שהובא לדפוס על ידי יצחק אלטראס, בשנת ה'תר"ז (1847). בסיס לספרו שימש ללופיס הספר "מלחמות השם" של יעקב בן ראובן. הוא מזכיר אותו בהקדמה, ומביא מילה במילה את ההקדמה של יעקב בן ראובן.
בתוך הספר, הרב לופיס מביא דברים מתוך קונטרס "בוקר אברהם", שלדבריו "איני יודע באמת מי היה הכותב". קונטרס זה (בכתב יד) נתחבר על ידי אברהם מיכאל קרדוזו מהוגי הדעות של התנועה השבתאית. ברבות הימים דרשו לתלוש מן הספר את שלושת עמודי ה'דרוש בעניין האמונה האמיתית' שהביא מ"בוקר אברהם"[2]. לדידם הספר הנ"ל הוא חיובי וחיוני[3], אך ה'דרוש' הזה שבסוף הספר אינו בא אלא לטעון נגד אמונת היחוד הקדושה ולהוציא לעז על האר"י הקדוש שכביכול זו הייתה גם דעתו[4]. לופיס לא הואשם על ידי חכמי חלב בחיבור ה'דרוש', שאת שילובו בתוך הספר ייחסו לטעות המדפיסים. לדבריהם, לופיס "ניכר מתוך ספרו כי הוא איש אמונים, צדיק וישר הוא, מימיו נאמנים. מהאנשים אשר שלמים הם איתנו ביראת ה' תמימה, ועשר ידות לו בכל ספר וחכמה, ואמומת היחוד תמיד על פיו הייתה שומה"[5].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו (נולד לו לעת זקנותו), יעקב חיים. בשנת ה'תע"ד (1714) נפטר בשנים הראשונות לחייו.
- בנו, שמואל, שנולד מיד לאחר שנפטר הקודם.
- חתנו, אברהם נונייס די קוסטה.
- ייתכן שנכדו (של יצחק לופיס) הוא חכם יצחק בן משה לופיס, שבשנת תפ"ט (1729) הוציא לאור באמסטרדם את החיבור 'כסף צרוף' של החכם יאשיהו בן יוסף פינטו, רב העיר דמשק.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כור מצרף האמונות ומראה האמת - ספר חשוב ויסודי בנושא הוויכוחים עם הנוצרים שכן המחבר עסק הרבה בעניין והיו לפניו הרבה מהספרות הנוצרית וספרי מומרים.
הספר התחבר בשנת ה'תנ"ה (1695), ונדפס לראשונה בשנת ה'תר"ז (1847). שער י"א מוקדש לוויכוח שהיה למחבר עם יהודי מומר.
- מנורת האורות - מצוי בכתב יד בלבד[6]. בהקדמה הוא מציין את שנת הכתיבה ה'ת"ע (1710).
- תכונת העולם ובינה לעיתים - מצוי בכתב יד בלבד[7], ארם צובא תס"ד (1704).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל יוסף פין, כנסת ישראל ורשה תרמ"ז, עמ' 629
- דוד ציון לניאדו, לקדושים אשר באר"ץ, ירושלים תשי"ב, עמ' סט
- משה אורפלי, כור מצרף האמונות ומראה האמת לר’ יצחק לופיס, אר"ץ ומלואה מחקרים בתולדות קהילת ארם צובה (חלב) ותרבותה, ירושלים תשס"ט, עמ’ 17-36.
יצחק לופיס (1630-1700), דף שער בספרייה הלאומית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "אני עבדכם מהבאים מגלות ירושלים אשר בספרד
- ^ מנשה סתהון בספרו מטה מנשה (ירושלים תשס"ז) עמ' א-ד, ושם גם 'טופס העתק הכתב השלוח לעיר הקודש ירושלים תוב"ב להרב החסיד ראשון לציון נר"ו על העניין הנ"ל'.
- ^ מטה מנשה (ירושלים תשס"ז) עמ' א-ד: "והוא ספר נחמד יפה אף נעים בנוי לתלפיות, תפוחי זהב במשכיות... ידיו רב לו בויכוח האמונה בתשובות ניצחות... לפאר ולרומם את הוד הדרת תורתינו הקדושה..."
- ^ מטה מנשה (ירושלים תשס"ז) עמ' א-ד
- ^ מטה מנשה (ירושלים תשס"ז) עמ' א-ד
- ^ המכון לתצלומי כתבי יד עבריים סימן 43821, דף 8א-32ב, בלתי שלם (אוסף בניהו)
- ^ כתב יד מספר 52499
| בקרת זהויות |
|
|---|