יקינתוניים
בן-חצב סתווני, Scilla autumnalis | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | אספרגיים |
| תת־משפחה: | יקינתוניים |
| שם מדעי | |
בורנט, 1835 | |
יקינתוניים (שם מדעי: Scilloideae) היא תת-משפחה של צמחים גאופיטים עשבוניים בעלי בצל, רב שנתיים ממשפחת האספרגיים.
סיווג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר שויך הסוג יקינתון למשפחת השושניים שפוצלה למספר משפחות וסוגים שונים הגדלים בישראל: אספרג, בן-חצב, זמזומית, חצב, יקינטונית, כדן (.Muscari Mill), כתריים, מצילות (.Muscari Mill), נץ-חלב, עצבונית ובכללם יקינתון הועברו למשפחת האספרגיים[1][2].
מרבית הספרות הבוטנית בעברית נסמכת על מיונים ישנים יותר, בהם סוגי היקינתוניים נכללו תחת השושניים כמשפחה עצמאית. גם לפי המיון המקובל כיום בעולם הצמח (APG III שפורסם ב-2009), משפחה זו אינה מוכרת עוד, אלא הפכה לתת-משפחה בשם Scilloideae בתוך משפחת האספרגיים (Asparagaceae).
היקינתוניים מוכרים במספר שיטות מיון: פוסר וספטה (Pfosser & Speta מ-1999) קבעו לראשונה את הסוגים שנשתמרו בה עד היום (2008), ו-APG II מ-2003 החזיק בהגדרה זו וקבע את מקומה של המשפחה בסדרת האספרגאים. על פי שיטת המיון קרונקוויסט (1981) כל סוגי משפחה זו נמנו עם השושניים. במשפחה 70 סוגים ולמעלה מ-1000 מינים.
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל צומחים בר תשעה סוגים במשפחת היקינתוניים: יקינתון, יקינטונית, חצב, בן-חצב, כדן, נץ-חלב, זמזומית, מצילות וכתרים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ .Asparagaceae Juss, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ עמרם אשל ודרור מלמד, מיון הצמחים בעידן הביולוגיה המולקולארית, אתר צמח השדה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יקינתוניים, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
יקינתוניים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- יקינתוניים, באתר Tropicos (באנגלית)
יקינתוניים, באתר iNaturalist (באנגלית)