כדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןכדן כחול
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: אספרגיים
סוג: כדן
שם מדעי
Muscari
‏מילר, 1754

כדן (שם מדעי: .Muscari Mill) הוא סוג צמחים עשבוניים רב-שנתיים, בעלי בצל (גאופיטים) שפרחיו ריחניים ודמויי כַּד וצומחים בצפיפות על עמוד תפרחת ממשפחת האספרגיים (בעבר הסוג שויך למשפחת השושניים). הסוג מונה 82 מינים (ולפי דעה אחרת רק 48), שתפוצתם משתרעת באירופה ומארצות אגן הים התיכון ועד מרכז אסיה[1][2]. בישראל וסביבתה גדלים בר 8 מינים, כשארבעה מהם משויכים, לסוג מצילות (.Leopoldia Parl), לפי הבוטנאים הישראלים שטוענים שהסוג מצילות עומד בפני עצמו ובניגוד לאחרים המחשבים את הסוג מצילות כשם נרדף לסוג כדן[3][4]. בישראל נפוץ צמח הנוי כדן ארמני (Muscari armeniacum) המכונה גם פעמוני הגשם ובגן הבוטני בירושלים ניתן למצוא את כדן אושה (Muscari aucheri) שמוצאו מטורקיה.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל זהרי כולל בסוג כדן 10 מינים. אם כי, הוא כותב בהערה שלו "כל הקבוצה של חמשת המינים דורשת בירור סיסטמתי מחודש והגדרתם כאן היא ארעית. ארבעת המינים הראשונים של הקבוצה נכללים אצל חוקרים אחדים בתוך סוג מיוחד, הוא הסוג מצילות (.Leopoldia Parl)". ואכן, באתרים הישראלים ובמגדיר הצהוב חלק מן המינים הועברו לסוג מצילות[3][5]. שינוי זה לא התקבל על הבוטנאים בעולם, ובאתרים העולמיים נחשב הסוג מצילות כשם נרדף לסוג כדן[1].

ההבדלים בין שתי הקבוצות אינו גדול. פרחי "המצילות" הם גליליים ואבקניהם ערוכים ערוכים בשני דורים. ואילו פרחי הכדן הם כדוריים ואבקניהם ערוכים בדור אחד.

שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם העברי מצילות נגזר מהמילה מְצִלָּה שפרושה פַּעמוֹן קטן – בעיקר לקישוּט לצַוואר הסוס, והשם "כדן" ניתן סוג על שום דמיון הפרח לכד.

השם "כדן" ניתן לסוג במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 597[6]. ואילו השם שהוצע במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 124) משנת 1930 כדן מצויץ (Muscari comosum) הוא בֻּלְבָּס כשמו הערבי[7]. זהו אחד הצמחים הנקראים בפי הילדים בשם "פעמוני גשם" וגם במשתלות.

השם המדעי Muscari נגזר מיוונית moschos, כלומר מושק (musk) שבא לרמוז על ריח הפרחים הנודף מאחד המינים.

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחים רב-שנתיים בעלי בצל, עמוד תפרחת ועלים המרוכזים בבסיס הצמח.

הבצל מרובד בגלדים יבשים (tunicate bulb) המונעים התייבשות של החלקים הפנימיים.

העלים מרוכזים בבסיס הצמח ומספרם אחד (למשל בכדן השנהב) עד שמונה[8][5]. העלים פשוטים, על פי רוב צרים, תמימים וללא לוואים.

התפרחת היא אשכול קצר וצפוף או שיבולת, עמוד התפרחת זקוף ובלי עלים לכל אורכו. החפים של התפרחת זעירים.

הפרחים דו-מיניים, עוקצי הפרחים קצרים כרגיל מהפרח. לעיתים קרובות התפרחת נושאת פרחים עקרים בקרבת ראשה ואפשר שיהיו שונים בצבעם או בגונם מהפוריים. לעיתים הם ערוכים בכעין צרור[9].

העטיף מאוחה עלים כמעט לכל אורכו לצינור או לחרוט בדמות דמויי ביצה הפוכה או פעמון או כד, שמסתיים בלוע בן 6 שיניים (אונות) קצרות. קיים שנץ מתחת ללוע (בשונה מזמזומית). שש האונות קטנות, כחולות, חומות, צהובות לבנבנות, ואינן משנות את צבען עם נבילת הפרחים. לעיתים צבען שונה מצבע הצינור. שיני העטיף קצרות, דמויות ביצה ועל פי רוב כפופות לאחור[5].

האבקנים 6, חבויים בצינור העטיף, הזירים קבועים על צינור העטיף בגובה מחצית אורך הצינור. האבקנים מסודרים בדור אחד או בשני דורים ברורים או לא ברורים.

השחלה עילית בת 3 מגורות. שתי ביציות בכל מגורה. עמוד השחלה דקיק (למשל, כדן קטן-עלים) או כמעט יושב (למשל כדן השנהב), הצלקת אחת וקטנה דמוית ראש או בעלת 3 אונות (למשל כדן השנהב).

הפרי ההלקט בעל 3 מקצועות חדים וברורים או כמעט מכונף, שנפתח ל־3 קשוות או נושר בשלמותו[5][8]. פתיחת ההלקט היא פְּתִיחָה חוֹצַת מְגוּרָה (loculicidal) - בדרך כלל הסדק מתחיל מהקודקוד כלפי מטה ומשם הוא נמשך לאורך תפר הגב של כל עלה שחלה. העטיף נישא על ההלקט ונושר ממנו[9].

הזרעים 2 בכל מגורה, שחורים, מבריקים, זוויתיים, דמוי ביצה או כדוריים, לעיתים בעלי קמטים זעירים.

פרחי הבר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל 8 מינים הגדלים בבתי גידול טבעיים בלבד (כדן המדבר לא נכלל במניין). ארבעת המינים הראשונים שייכים לסוג כדן: כדן נאה, כדן נימי, כדן סגול וכדן קטן פרחים. ארבעת האחרים משויכים בספרות העכשווית לסוג מצילות והם מובאים כאן: כדן מצויץ, כדן ארך-עוקצים, כדן השנהב וכדן החוף. שלושת המינים האחרונים הם צמחי חולות או מדבר.

כדן נאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן נאה

כדן נאה (.Muscari neglectum Guss. ex Ten) – צמח לא מצוי, הבצל קטן צבע העטיף כחול עז, לבן, סגול. טיפוס התפוצה: ים-תיכוני - אירנו-טורני (אזורים חמים), ותפוצתו משתרעת ממרכז אירופה ועד ארצות אגן הים התיכון ומרכז אסיה. בישראל גדל בבתות בהר, בשפלה המרכזית, עמק יזרעאל, מדבר יהודה, בנגב בגולן ובסיני. העלים, שמספרם 3 עד 6, צרים מאוד (רוחבם 2 עד 5 מ"מ), בצדם העליון עובר חריץ צר מאוד. התפרחת צפופה, ודמוית ביצה הפוכה. אורך הפרחים הפוריים 3 עד 7 מ"מ ואורך העוקץ הוא 1 עד 5 מ"מ. אורך הפרחים העקרים קצר מאורכם של הפרחים הפורים. הפריחה מסוף דצמבר עד תחילת מאי.

כדן נימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן נימי (Muscari filiforme Ravenna) – צמח אנדמי ונדיר, צבע העטיף סגול, שחור, טיפוס תפוצה: סהרו-ערבי. תפוצתו מצומצמת לישראל וירדן. הוא גדל במדבר, ובערבות-שיחים. כדן נימי הוא צמח מדברי, קרוב מאד לכדן סגול ודומה לו. הבצל כדורי קטן. העלים נימיים-סרגלניים, מפותלים (הם עבים יותר ופחות מפותלים בכדן סגול). עמוד התפרחת בגובה 7 עד 15 ס”מ, בראשו מקבץ של פרחים. הפרחים דמויי כד (ולא מוארכים כמו בכדן סגול), הם סגולים בהירים ומתכהים בהדרגה כלפי שיני העטיף השחורות שבקצה. הפריחה מאמצע דצמבר עד סוף פברואר.

כדן סגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן כחול

כדן סגול (.Muscari inconstrictum Rech.f) – צמח לא מצוי, צבע הפרח סגול עז, שחור, טיפוס תפוצה: ים-תיכוני - אירנו-טורני. תפוצתו מצומצמת ממזרח הים התיכון ועד צפון מערב איראן. בישראל הוא גדל בבתות, ביער ספר הררי ובערבות-שיחים באזורי השפלה, ההר, מדבר יהודה ובגולן. הפריחה מסוף נובמבר עד תחילת אפריל. מספר פרחי האשכול מרובים, העוקצים נטויים כלפי מטה.

כדן קטן-פרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן קטן-פרחים (Muscari parviflorum Desf) - צמח לא מצוי, צבע הפרח סגול חיוור, שחור, טיפוס תפוצה: ים-תיכוני - אירנו-טורני. גדל בתות, יער ספר הררי, ערבות-שיחים. מספר פרחי האשכול 6 עד 12. עוקצי הפרחים מפושקים. הפריחה מסוף נובמבר עד תחילת אפריל.

הפרחים מסוג מצילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל גדלים 4 מיני כדן (כדן המדבר לא נכלל) המשויכים לפי הבוטנאים הישראלים לסוג מְצִלּוֹת (.Leopoldia Parl) המונה 15 מנים, ולפיכך כל עוד יש אי-הסכמה, הם הובאו כאן ברשימה נפרדת אבל בשמם כפי שמופיע באתר POWO. הפרח מזכיר פעמון ומכאן השם מצילות. מצילה היא פַּעמוֹן קטן – בעיקר לקישוּט לצַוואר הסוס.

כדן ארך-עוקצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן ארך-עוקצים (Muscari longipes Boiss) - גאופיט מדברי בעל בצל שגובה תפרחתו 20 עד 40 ס"מ לעיתים רחוקות עד 50 ס"מ, עמוד התפרחת זקוף וצבע הפרחים קרם חיוור, אבל בראש התפרחת פקעיות (ניצנים) שצבעם סגול עז. הבצל גדול וקוטרו 2 עד 4 ס"מ לעיתים רחוקות 6 ס"מ. התפרחת נראית כעין חרוט שקוטר בסיסו 10 ס"מ או יותר

עלי השושנת שמספרם 3 עד 8, רחבים, אבל רוחבם מגוון ועל פי רוב קצרים מעמוד התפרחת.

הפרחים והפירות ערוכים באשכול חרוטי לאורך העמוד. עוקצי הפרח פחות או יותר אופקיים, הנמוכים ארוכים לפחות פי שלוש מהעטיף, ואורכם 4 עד 5 ס"מ בפרי. בזמן הפריחה כל עוקצי הפרחים שווים באורכם, אבל לאחר הפריחה עוקצי הפרחים התחתונים מתארכים מאוד כך, שהתפרחת נראית כעין חרוט שקוטר בסיסו 10 ס"מ או יותר[10][8].

הפרחים הפורים, שאורכם 8 עד 11 ולעיתים רחוקות 7, הם פי 2 עד 2 וחצי מרוחבם. העטיף צבעו סגול בפקעית (בניצן) ומשתנה לקרם (צהוב עם גוון ירקרק) עד חום-זית במהלך הפריחה. השיניים צבעם סגול עם גוון שחור. הפרחים העקרים לעיתים מעטים, סגולים, ועל פי רוב עוקצם קצר.

אשכול הפירות אורכו 10 עד 20 ס"מ לעיתים רחוקות 30 ס"מ. עוקציהם מתארכים והופכים לנוקשים. עוקץ אשכול הפירות נשבר בבסיסו כאשר הוא מתייבש והוא מוסע ברוח כצמח גלגל תוך כדי פיזור הזרעים שנפלטים מההלקט. ההלקט חרוטי, בן קיימא, מתפרק עם ההבשלה, הקשוות בעלות 3 פאות, קצותיהן מחודדים, ארוכות באופן ברור מרוחבם. הפריחה בן מרץ למאי.

כדן ארך-עוקצים הוא מין מדברי שמונה שני תת-מינים הגדלים בשני אזורים שונים בנגב. הראשון, תת-המין הטיפוסי (sub. longipes) בעל תפוצה רחבה במרכז טורקיה, בסוריה ולבנון, בישראל וירדן, בעיראק, בטרנס-קווקז, ובאירן ואף בעומן ובמדינות המפרץ במזרח חצי ערב. בישראל הוא גדל באדמות לס וחול לס של בקעת באר-שבע והנגב המערבי. השני, תת-מין הנגב (subsp. negevense) בלעדי (אנדמי) למדרונות הטרשיים של הר הנגב שבמרכז הנגב ומעבר לגבול עד להר חלאל בצפון סיני ברום 300 עד 1000 מ'[11][12].

תת-מין הנגב תואר למדע בשנת 1986 על ידי הבוטנאים אבינעם דנין ונעמי פייברון-דותן בשנת והוא נבדל בכמה תכונות מתת-המין הטיפוסי. הוא נמוך יותר - גובהו 20 עד 40 ס"מ לעומת 30 עד 50 ס"מ. מספר העלים בשושנת 3 או 4 לעיתים רחוקות 5 לעומת 4 עד 8. העלים דמוי רצועה, קצרים יותר ורחבים יותר (סימן הבולט ביותר בתת-מין זה), אורכם 10 עד 20 ס"מ, ורוחבם  2 עד 4 ס"מ לעומת אורך של 30 עד 50 ס"מ לעיתים רחוקות 15 ס"מ ורוחב של 0.6 ס"מ עד 2 ס"מ. הבצל גדול יותר, קוטרו 3 עד 6 ס"מ לעומת 2 עד 4 ס"מ[11][10].

כדן השנהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן השנהב (Muscari eburneum (Eig & Feinbrun) D.C.Stuart) – צמח מדברי נדיר ובלעדי לדרום ישראל, סיני ומצרים. מין זה בעל עלה בודד סרגלי וארוך, גלול לאורכו וארוך מן התפרחת ועוטף אותה. צבע צינור העטיף כצבע השנהב וצבע השיניים חום שחור. אורך עוקצי הפרחים הפורים 3 מ״מ לכל היותר. ההלקט נושר מהעמוד בשלמות מיד אחר ההבשלה בלי להיפתח[5][8]. טיפוס תפוצה: סהרו-ערבי. תפוצה: מדרום ישראל בואכה סיני ומצרים. בישראל הוא גדל בדרום מישור החוף, צפון הנגב ומערבה והר הנגב. בית גדול: חולות, או בקרקעות חוליות, גדל בבתי-גידול טבעיים בלבד.

כדן החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן החוף (.Muscari bicolor Boiss) - צמח חולות ים-תיכוני גובהו 20 עד 30 ס"מ. בעל תפרחת אשכול דמויי גליל שאורכו כ-10 ס"מ או יותר. העלים מעטים, בין 4 עד 6 עלים סרגליים וצרים ורוחבם 2 עד 7 מ"מ לעיתים רחוקות עד 13 מ"מ. הפרחים העקרים שבראש האשכול שונים בצורתם מאלה של שאר חלקי התפרחת והם נפוחים ונישאים על עוקצים קצרים מאורך הפרחים. עוקצי הפרחים הפורים אינם מתארכים כמעט לקראת סיום הפריחה ולכן האשכול דמוי גליל ולא חרוט. טיפוס תפוצה: ים-תיכוני תפוצה: מלבנון ועד מצרים דרך ישראל וסיני. בישראל כדן החוף נפוץ בקרקעות חול-חמרה וכורכר לאורך חוף הגליל, עמק עכו, השרון, דרום מישור החוף. הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת מאי.

כדן מדברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצילות מדבריות (Muscari deserticola (Rech.f.) Feinbrun) - גיאופיט מדברי שהוא שם נרדף לתת-המין הטיפוסי של כדן ארך-עוקצים (Muscari longipes sub. longipes)[13]. מין זה תואר למדע בשנת 1986 אך, לא כל הבוטנאים מסכימים עם עמדה זו. בכל אופן הוא לא מצוי בישראל אלא בעבר הירדן[14]. לתת-מין זה תפרחות עם פחות פרחים ועוקצי פרחים תחתונים שאינם מתארכים ואינם יוצרים מראה חרוטי לתפרחת (ראה כדן ארך-עוקצים). ראו כדן ארך-עוקצים בדף זה.

כדן מצויץ (מצילות מצויצות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן מצויץ (.Muscari comosum (L.) Mill) - גיאופיט מצוי שבולט בציצית פרחים סגולים בראש התפרחת שלו. הציצה מורכבת מפרחים עקרים, ללא שחלות, הנישאים על עוקצים ארוכים שאורכם גדול פי 2 עד 10 מהעטיף. גובהו של כדן מצויץ 25 עד 40 ס"מ. הבצל דמוי ביצה וקוטרו 1.5 עד 2.5 לעיתים רחוקות 3 ס"מ, טמון בעומק של 10 עד 30 ס"מ. העלים דקים ומספרם 3 או 4 לעיתים רחוקות 2 או 5 ורוחבם 5 עד 15 מ"מ לעיתים רחוקות 20 מ"מ. טיפוס תפוצתו ים-תיכוני - אירנו-טורני. תפוצתו מהאיים הקנרים ועד מרכז אירופה ועד איראן. בישראל הוא גדל בבתות בעיקר בבתי-גידול טבעיים, אך גם בקרבת האדם (בקרקעות מעובדות ובשדות). הוא נפוץ בכל אזורי הארץ פרט לאזורים מדבריים קיצוניים: בשפלה, בהר, עמק יזרעאל, נגב, בקעה צפונית, גולן חרמון וסיני. הפריחה מסוף פברואר ועד אמצע מאי.

כדן ארמני צמח נוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן ארמני  (Muscari armeniacum H.J.Veitch) צמח רב-שנתי בעל פקעת שמוצאו מאירופה הדרום מזרחית ועד הקווקז. הוא משמש כצמח נוי באירופה ובישראל: בהר, בעמק, בשפלה ובנגב בקרקעות מנוקזות. הוא צמח אור מלא, עמיד בקרה, רגיש ליובש. הריבוי באמצעות זרעים ובאמצעות חלוקה.

מופרולוגיה צמח רב-שנתיים בעלי בצל, עמוד תפרחת ועלים המרוכזים בבסיס הצמח. הבצל בעל בצלצולים והוא מרובד בגלדים יבשים (tunicate bulb) המונעים התייבשות של החלקים הפנימיים. העלים מרוכזים בבסיס הצמח ומספרם 3 עד 7 (על פי רוב 3 עד 5) והם פשוטים ארוכים, סרגליים (צרים), או סרגליים-אזמלניים, תמימים, צדם העליון לעיתים בהיר יותר[9]. התפרחת היא אשכול קצר וצפוף, עמוד התפרחת זקוף ובלי עלים לכל אורכו. החפים של התפרחת זעירים. הפרחים מרועפים או רצופים. הפרחים דו-מיניים, עוקצי הפרחים קצרים כרגיל מהפרח. לעיתים קרובות התפרחת נושאת פרחים עקרים בקרבת ראשה ואפשר שיהיו שונים בצבעם או בגונם מהפוריים[9]. העטיף מאוחה עלים כמעט לכל אורכו לצינור, שמסתיים בלוע בן 6 שיניים (אונות) קצרות. קיים שנץ מתחת ללוע (בשונה מזמזומית)[5]. הפרחים הפוריים דמוי ביצה הפוכה או מוארכים דמויי כד, צבעם תכלת, לעתים בעלי צפוי סגול חזק או חלש, לעיתים רחוקות לבנים, אורכם 3.5 עד 5.5 מ"מ ורוחבם 2.3 עד 3.5 מ"מ. האונות תמיד בהירות יותר מהצינור או לבנות. הפרחים העקרים מעטים., קטנים ובהירים יותר מהפוריים, לעיתים רחוקות באותו צבע. האבקנים 6, חבויים בצינור העטיף, הזירים קבועים על צינור העטיף בגובה מחצית אורך הצינור. האבקנים מסודרים בדור אחד. השחלה עילית בת 3 מגורות. שתי ביציות בכל מגורה. עמוד השחלה דקיק (למשל, כדן קטן-עלים) או כמעט יושב (למשל כדן השנהב), הצלקת אחת וקטנה דמוית ראש או בעלת 3 אונות (למשל כדן השנהב).

הפרי ההלקט בעל 3 מקצועות חדים וברורים או כמעט מכונף, שנפתח ל־3 קשוות או נושר בשלמותו[5][8]. פתיחת ההלקט היא פְּתִיחָה חוֹצַת מְגוּרָה (loculicidal) - בדרך כלל הסדק מתחיל מהקודקוד כלפי מטה ומשם הוא נמשך לאורך תפר הגב של כל עלה שחלה. העטיף נישא על ההלקט ונושר ממנו[9]. הזרעים 2 בכל מגורה, שחורים, מבריקים, זוויתיים, דמוי ביצה או כדוריים, לעיתים בעלי קמטים זעירים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כדן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Muscari Mill., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏13-4-2024
  2. ^ Muscari Mill, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏12-2023
  3. ^ 1 2 מצילות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  4. ^ Leopoldia Parl, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 787-790
  6. ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1946
  7. ^ מילון ילקוט הצמחים, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1930
  8. ^ 1 2 3 4 5 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 520
  9. ^ 1 2 3 4 5 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 543
  10. ^ 1 2 אבי שמידע, מדריך פרחי הבר בישראל, צמחיית המדבר, כרך ב, ירושלים: בית הוצאה כתר, 1988, עמ' 160
  11. ^ 1 2 Leopoldia longipes subsp. negevensis Feinbrun & Danin in Fl. Palaestina 4: 397 (1986)
  12. ^ ד"ר אורי פרגמן-ספיר, מצילות ארוכות עוקץ, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, ‏1-2024
  13. ^ Leopoldia deserticola, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  14. ^ מצילות מדבריות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כדן&oldid=38443483"