לדלג לתוכן

ירקעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחלות שבטי ישראל

יָרְקְעָם היה יישוב קדום הנזכר באזכור יחידאי במקרא, אשר על פי ההקשר, שכן בדרום הר חברון, בנחלת שבט יהודה.

היישוב נזכר בספר דברי הימים ברשימת הייחוס של בני שבט יהודה ועריהם: ”וּבְנֵי חֶבְרוֹן קֹרַח וְתַפֻּחַ וְרֶקֶם וָשָׁמַע וְשֶׁמַע הוֹלִיד אֶת רַחַם אֲבִי יָרְקְעָם[1].

לאור אזכור היישובים זיף ומעון שבדרום מזרח הר חברון בפסוקים הסמוכים, הונח מהמאה ה-19 כי מקומו של היישוב הוא בחורבה הקרויה ח'רבת רקעה, בצפון מזרח העיירה יטא.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אנציקלופדיה מקראית, אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', עמ' 890.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים במזרח התיכון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.