כולכיתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןכולכיתיים
יתוש עוקץ אדם
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
תת־מערכה: בעלי שש רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: זבובאים
תת־סדרה: יתושים
משפחה: כולכיתיים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Culicidae
‏Meigen, 1818

כולכיתיים (שם מדעי: Culicidae) היא משפחה של יתושים מוצצי-דם.

תפוצת הכולכיתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכולכיתיים נפוצים כמעט בכל מקווה מים קיים בעולם ובכל מקום בו נמצא אדם, מהאזורים הארקטיים ועד האזורים הטרופיים, במים מתוקים, מליחים ומלוחים, בטווח שיעור חומציות רחב ובטמפרטורות שונות, במים בהם העומס האורגני גבוה וריכוז החמצן המומס נמוך. הכולכיתיים גם עוברים מחסומים מדבריים על ידי איכלוס של שלוליות עונתיות ונאות מדבר.

רשימת הסוגים בישראל (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולכיתיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נפוצים שישה סוגים של משפחת הכולכיתיים, ושלושה מהם עוקצים יונקים: כולכית, אנופלס ואדס. כולכית מצויה טרדנית וכולכית חד פסית הם הכולכיתיים הנפוצים ביותר בישראל, שניהם חודרים לבתי מגורים ועוקצים את האדם. שני יתושים אלה הם המעבירים העיקריים של נגיף קדחת מערב הנילוס, מחלה קלה יחסית, אך היא עלולה לגרום לדלקת המוח encephalitis. נגיף זה נחשב כנגיף של עופות, המועבר בתוך אוכלוסייתם על ידי יתושים ואקטופרזיטים אחרים הניזונים מדמם. הכולכית חד פסית הניזון בעיקר מדם ציפורים, עוקץ לאחר מכן את האדם ומעביר לו את הנגיף. התפשטותו של הנגיף בתוך אוכלוסיית האדם נגרמת בדרך כלל על ידי הכולכית מצויה טרדנית הניזונה מדם אדם.

אויבים טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטלפי חרקים הם אויביו הטבעיים של היתוש הבוגר, המתעופף בעיקר בלילות. ואילו במשך היום ניצוד הוא על ידי עכבישים בעת מנוחתו על־פני רשת הקורים או על ידי דו-חיים המנצלים את שהייתו ליד מקורות מים. ציפורים, זוחלים שונים ופרוקי רגליים אחרים נמנים אף הם על אויביו הפעילים. באזורים מסוימים הוא נלכד גם על ידי צמחים טורפים.

הכולכיתיים כמזיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכולכיתיים מהווים מטרד קשה בעקיצותיהם וידועים כמפיצי מחלות קשות כמו מלריה, קדחת צהובה, קדחת הנילוס המערבי, פילריה ודלקת קרום המוח.

המלחמה ביתושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת המלחמה ביתושים היא למנוע עקיצות בני אדם על ידם. את מכלול הפעולות אותן נוקטים לשם השגת מטרה זו ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:

  • פעולות להגנה בפני עקיצות יתושים: פעולות אלה כוללות רישות בתי מגורים, שימוש בכילות, כיסוי חלקי גוף החשופים לעקיצות ושימוש בתכשירים הגורמים לדחיית יתושים. בנקיטת פעולות הגנה קיימת השלמה עם מציאותם של היתושים ופעולות כאלה מהוות למעשה לחימה פאסיבית.
  • פעולות להדברת יתושים: מטרתן של פעולות כאלה היא להקטין במידת האפשר את אוכלוסיית היתושים ועל ידי כך להוריד את שיעור עקיצת בני אדם על ידי יתושים עד למינימום. פעולות אלה ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות:
    • פעולות למניעת דגירות יתושים
    • פעולות להדברת יתושים בעלי כנף
    • פעולות להדברת יתושים בדרגות התפתחותם במים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כולכיתיים בוויקישיתוף