כנסיית סן-רוק (פריז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזית הכנסייה סן-רוק בפריז, רובע 1

כנסיית סן-רוק בפריזצרפתית: Église Saint-Roch) היא כנסייה קתולית בפריז, הבנויה בסגנון הבארוק המאוחר. היא ממוקמת ברחוב סנט-אונורה 284 ברובע הראשון. הכנסייה נבנתה בשנים 1653–1740, לפי התוכניות המקוריות של ז'אק לה מרסייה. אורכה 126 מ' והיא אחת הכנסיות הגדולות ביותר בפריז. היא מוכרת החל מדצמבר 1914 כמונומנט היסטורי של צרפת. הכנסייה מורכבת משורת קפלות. אחת מהן מוקדשת לשושנה הקדושה לזכר כנסייה קודמת בשם זה שעמדה במקום הזה בעבר. מעל המזבח רואים בקפלה זו ציור קיר שבו מציגים את שושנה הקדושה נמלטת מפני תוקפיה ומרימה מבטה השמימה בציפיה לעזרה. בכנסייה זו התחתן המרקיז דה סאד ב-17 במאי 1763. כאן לקח הצייר רנואר בילדותו שיעורי פיתוח קול, בתקופה שנגן העוגב של הכנסייה היה שארל גונו. רחבת הכנסייה הייתה זירת קרבות בימי המרד המלוכני ב-5 באוקטובר 1795 (13 ונדמיאר, השנה ד). הכנסייה נשדדה בימי המהפכה הצרפתית אך חלק מחפצי הערך שלה חזרו אליה בנוסף ליצירות אמנות שמקורן בכנסיות פריזאיות אחרות. המקום פעיל מבחינת השירות הדתי, ומכונה "פרוכיה של האמנים". זאת מכיוון שכאן נקברו אמנים אחדים או נוהלו טקסי הלווייה שלהם. סיבות נוספות לכינוי הן אוסף חפצי האמנות השמורים בתוכה ותפקודה כמקום צדקה לאמני במה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1521 סוחר בשם ז'אן דינושו (Dinocheau) בנה קפלה המוקדשת לסוזאן הקדושה בפרבר "פובור סנט אונורה" על יד פריז ב-1577 הרחיב אותה אחיינו אטיין דינושו והפך אותה לכנסייה גדולה יותר. ב-1629 היא הייתה לכנסייה פרוכיאלית ועברה שיפוצים נוספים. ב-1653 הניח במקום המלך לואי הארבעה עשר שהיה עדיין ילד, את האבן היסוד לכנסיית סן-רוק הנוכחית, כשהוא בא בליווי אמו, אן מאוסטריה. במקור תוכנן הבניין על ידי ז'אק למרסייה. עבודות הבנייה נעצרו בשנת 1660 וחודשו ב-1701 תחת פיקוחו של האדריכל ז'אק ארדואן-מנזאר, אחיו של ז'ול ארדואן-מנזאר היותר מפורסם. הבנייה הושלמה רק בשנת 1754

בימי המהפכה הצרפתית הכנסייה עמד במרכזם של קרבות ירי שהשאירו סימנים על חזיתה. אחד הקרבות אירעו סמוך אליה ב-5 באוקטובר 1795 ("13 ונדמיאר" לפי לוח השנה המהפכני) ונקשר לעליית הגנרל נפוליאון בונפרטה לשלטון. אז ניזוקה הכנסייה גם בפנים. בעת אירועי המהפכה נפרצה הכנסייה ורבים מחפצי האמנות בתוכה נשדדו או נהרסו. אחד הציורים שנעלמו היה תמונתו של דינושו, מייסד הכנסייה המקורי. הוא נמצא מאוחר יותר בכנסיית סנטה מריה מג'ורה בפיימונטה והיו מחלוקות סביב זיהוי האדם המצויר בה.

אישים קשורים לכנסייה ותולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסייה הובאו לקבורה דני דידרו, הרוזן דה גראס, הברון ד'אולבאק, אנרי מלורן-ארקור, המחזאי פייר קורניי, אנדרה לה נוטר, מארי-תרז רוסה-ז'ופרן ומארי-אן מבורבון, בת של המלך לואי הארבעה עשר. ב-1791 כמה מהקברות הועתקו לכאן ממנזר היעקובינים בסנט אונורה, אחרי שהמנזר הופקע לטובת מועדון היעקובינים. מדובר בקברותיהם של האיש הצבא פרנסואה דה קרקי (1687-1629) שתוכנן על ידי שארל לה ברן, ובוצע על ידי אנטואן קואזבו והצייר פייר מיניאר (1695-1612) נקברו בכנסיית רוק הקדוש גם סזאר דה ונדום (1664), רנה דיגה-טרואן (1736), קלוד אדריאן הלווטיוס (1771), וז'אן אונורה פרגונאר (1806)). אישים אחרים כמו המרקיז דה סאד, המרקיז דה לפייט וסבסטיאן דה וובאן נמנו עם אלה שהתחתנו כאן.

אחרי תבוסת המרד הפולני מנובמבר 1830 כנסיית סן-רוק הפכה להיות נודעת כ"הכנסייה הפולנית" בגלל הגולים הפולנים הרבים שפקדו את המיסה בה, בין השאר גם פרדריק שופן ש,יש אומרים, כי הלחין מנגינה לתפילה "Veni Creator" אותה ניגן בעצמו בעוגב הכנסייה. ב-18 בנובמבר 1880 התחתן בכנסייה הנסיך רולאן בונפרט ובחירת ליבו, מארי-פליקס בלאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כנסיית סן-רוק בוויקישיתוף