כפרה (מחילה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כפרה הוא מושג של אדם הנוקט בפעולה לתיקון עוולה קודמת מצידו, בין באמצעות פעולה ישירה לביטול ההשלכות של אותו מעשה, פעולה שוות ערך לטובת הזולת, או ביטוי אחר של חרטה. כפרה קשורה באופן הדוק לסליחה, פיוס, צער, חרטה ואשמה. יש הרואים בה צעד הכרחי בדרך לגאולה דתית.

במשפט ובחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכות משפט שונות, מושג הכפרה ממלא תפקיד חשוב ביחס למשפט הפלילי, כאשר הוא נחשב לאחת המטרות העיקריות של שיקום פלילי.

בדת ובהתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדת, כפרה היא "מושג רוחני שנלמד מאז ומעולם בטקסטים תנ"כיים וקבליים", בעוד ש"סיפורי כפרה נמצאים בכל מקום בשיח הדתי ושפת הכפרה חושפת ביסודה תפנית גאולה".

מושגים בדת כוללים:

  • כפרה ביהדות – תהליך של מחיקת העבירה באמצעות מחילה או חנינה. ביהדות הרבנית, אנשים משיגים כפרה באמצעות חזרה בתשובה, שלעיתים אחריה ישנו שילוב כלשהו של וידוי, פיצויים, קשיים (חוויות חיים לא נעימות), חווית המוות או גורמים אחרים. היבט נוסף של הכפרה הוא ציונו של יום הכיפורים (היום עצמו, להבדיל מעבודת המקדש שנעשתה בו), שבמהלכו מקיימים חיובים ומצוות שונות לצורך השגת כפרה.
  • כפרה בנצרות (לפי התאולוגיה הנוצרית המערבית), מתארת אמונות לפיהן בני אדם יכולים להתפייס עם אלוהים באמצעות סבלו ומותו של ישו. כפרה מתייחסת לסליחה או מחילה של חטא בכלל והחטא הקדמון בפרט באמצעות סבלו, מותו ותחייתו של ישו. לאורך מאות השנים, נוצרים השתמשו במטאפורות שונות ונתנו הסברים שונים לכפרה כדי לבטא כיצד היא עשויה לעבוד. הכנסיות והעדות השונות עשויות להשתמש במטאפורות או הסברים שונים כאשר הם רואים המתאים ביותר לפרספקטיבה התאולוגית שלהם; אולם כל הנוצרים מדגישים שישו הוא מושיע העולם ובאמצעות מותו נסלחו חטאי האנושות, מה שמאפשר את הפיוס בין אלוהים לבריאתו. בתוך הנצרות יש, היסטורית, שלוש או ארבע תיאוריות עיקריות כיצד כפרה כזו עשויה לפעול:
    • תורת הכופר/כריסטוס ויקטור (אנ') – שתי תיאוריות שונות, אך בדרך כלל נחשבות יחד כדומות או "קלאסיות".
    • תורת שביעות הרצון שפותחה על ידי אנסלם מקנטרברי (שמכונה לעיתים ההשקפה "אסכולתית")
    • תאוריית ההשפעה המוסרית, מושג שכבר היה מפותח כבר בתקופת ההשכלה, שכונתה את "התפיסה הסובייקטיבית" או ה"הומניסטית".
    • אמונות נוספות כוללות את ההשקפה השלטונית, השקפת החלפת עונשין וכפרה מחליפה
  • אומת האסלאם חוגגת יום כפרה שהיא קבעה במהלך צעדת מיליון איש בוושינגטון הבירה ב-16 באוקטובר 1995.

מושגי כפרה קיימים גם בהשקפות דתיות אחרות. לדוגמה, בתרבויות האינדיאנים והמסטיסים של אמריקה, "מאחר שחטא ואשמה הם בין הגורמים העיקריים למחלה ולחוסר הסתגלות... וידוי, כפרה ומחילה הם טקסים תכופים המשמשים בטיפול. במקרים מסוימים, כפרה מתבצעת באמצעות תפילה או תשובה; באחרים היא עשויה להיות כרוכה בניקוי הגוף, על ידי צחצוח הגוף בענפי רוזמרין או על ידי התזת מים קדושים". מושגי כפרה אוניברסלית יכולים להתעלות מעל כל דת, כמתואר בכפרה בלתי מוגבלת בנצרות הפרוטסטנטית – הדוקטרינה שהכפרה היא בלתי מוגבלת בהיקפה, ופיוס אוניברסלי, הדוקטרינה שבסופו של דבר כולם יגיעו לישועה. ישנן מספר תוכניות 12 צעדים אשר כוללות שלב כפרה או "תיקון" (שלבים 8 ו-9).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]