כפרה (מחילה)

כפרה הוא מושג של אדם הנוקט בפעולה לתיקון עוולה קודמת מצידו, בין באמצעות פעולה ישירה לביטול ההשלכות של אותו מעשה, פעולה שוות ערך לטובת הזולת, או ביטוי אחר של חרטה. כפרה קשורה באופן הדוק לסליחה, פיוס, צער, חרטה ואשמה. יש הרואים בה צעד הכרחי בדרך לגאולה דתית.

במשפט ובחברה

במערכות משפט שונות, מושג הכפרה ממלא תפקיד חשוב ביחס למשפט הפלילי, כאשר הוא נחשב לאחת המטרות העיקריות של שיקום פלילי.

בדת ובהתנהגות

בדת, כפרה היא "מושג רוחני שנלמד מאז ומעולם בטקסטים תנ"כיים וקבליים", בעוד ש"סיפורי כפרה נמצאים בכל מקום בשיח הדתי ושפת הכפרה חושפת ביסודה תפנית גאולה".

אומת האסלאם חוגגת יום כפרה שהיא קבעה במהלך צעדת מיליון איש בוושינגטון הבירה ב-16 באוקטובר 1995.

מושגי כפרה קיימים גם בהשקפות דתיות אחרות. לדוגמה, בתרבויות האינדיאנים והמסטיסים של אמריקה, "מאחר שחטא ואשמה הם בין הגורמים העיקריים למחלה ולחוסר הסתגלות... וידוי, כפרה ומחילה הם טקסים תכופים המשמשים בטיפול. במקרים מסוימים, כפרה מתבצעת באמצעות תפילה או תשובה; באחרים היא עשויה להיות כרוכה בניקוי הגוף, על ידי צחצוח הגוף בענפי רוזמרין או על ידי התזת מים קדושים".

כפרה ביהדות

כפרה ביהדות היא תהליך רוחני ומוסרי שמטרתו מחיקת חטאים ותיקון העבירות שנעשו, תוך השגת מחילה וחנינה מאת הקב"ה. ביהדות הרבנית, הדרך המרכזית להשגת כפרה היא באמצעות תשובה אמיתית הכוללת ארבעה שלבים: עזיבת החטא, חרטה, וידוי בפני ה' וקבלה לעתיד שלא לשוב עוד לחטא. לעיתים, התשובה מלווה גם בפיצויים לנפגעים, קבלת ייסורים, ולעיתים אף תיקון רוחני דרך מעשים טובים והגברת הקדושה בחיי היומיום. יום הכיפורים מהווה שיא שנתי במעגל השנה היהודי יום של צום, תפילה והתבוננות פנימית, שבו מובטחת כפרה למי ששב באמת. בתקופת בית המקדש, עבודת הכוהן הגדול ביום זה ובפרט הקרבת הקורבנות וכניסתו לקודש הקודשים הייתה אמצעי מרכזי להשגת כפרה לכלל ישראל. גם כיום, משמעות יום הכיפורים נותרה בעינה: הזדמנות ייחודית לטהר את הנפש ולהתקרב אל ה'.

כפרה בנצרות

כפרה בנצרות (לפי התאולוגיה הנוצרית המערבית), מתארת אמונות לפיהן בני אדם יכולים להתפייס עם אלוהים באמצעות סבלו ומותו של ישו. כפרה מתייחסת לסליחה או מחילה של חטא בכלל והחטא הקדמון בפרט באמצעות סבלו, מותו ותחייתו של ישו. לאורך מאות השנים, נוצרים השתמשו במטאפורות שונות ונתנו הסברים שונים לכפרה כדי לבטא כיצד היא עשויה לעבוד. הכנסיות והעדות השונות עשויות להשתמש במטאפורות או הסברים שונים כאשר הם רואים המתאים ביותר לפרספקטיבה התאולוגית שלהם; אולם כל הנוצרים מדגישים שישו הוא מושיע העולם ובאמצעות מותו נסלחו חטאי האנושות, מה שמאפשר את הפיוס בין אלוהים לבריאתו. בתוך הנצרות יש, היסטורית, שלוש או ארבע תיאוריות עיקריות כיצד כפרה כזו עשויה לפעול:

תורת הכופר/כריסטוס ויקטור שתי תיאוריות שונות, אך בדרך כלל נחשבות יחד כדומות או "קלאסיות".

תורת שביעות הרצון שפותחה על ידי אנסלם מקנטרברי (שמכונה לעיתים ההשקפה "אסכולתית")

תאוריית ההשפעה המוסרית, מושג שכבר היה מפותח כבר בתקופת ההשכלה, שכונתה את "התפיסה הסובייקטיבית" או ה"הומניסטית".

אמונות נוספות כוללות את ההשקפה השלטונית, השקפת החלפת עונשין וכפרה מחליפה

מושגי כפרה אוניברסלית יכולים להתעלות מעל כל דת, כמתואר בכפרה בלתי מוגבלת בנצרות הפרוטסטנטית הדוקטרינה שהכפרה היא בלתי מוגבלת בהיקפה, ופיוס אוניברסלי, הדוקטרינה שבסופו של דבר כולם יגיעו לישועה. ישנן מספר תוכניות 12 צעדים אשר כוללות שלב כפרה או "תיקון" (שלבים 8 ו-9).