כפר התימנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כפר השילוח)
כפר התימנים
"בית יהונתן" - בית מגורים המאוכלס במשפחות יהודיות ב"כפר התימנים"
"בית יהונתן" - בית מגורים המאוכלס במשפחות יהודיות ב"כפר התימנים"
מידע
עיר ירושלים
מספר תושבים 120
קואורדינטות 31°46′11″N 35°14′18″E / 31.769754°N 35.23821°E / 31.769754; 35.23821
שכונות נוספות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כפר התימנים, או בשם הנוסף כפר השילוח, היא שכונה יהודית בירושלים, בתוך שכונת בטן אלהווא אשר בסילואן, במקום אשר שימש את היהודים עולי תימן בירושלים בין סוף המאה ה-19 ועד למאורעות 1936–1939. בתחילת שנות האלפיים חודשו מגורי היהודים במקום, ובאלול תשפ"א-ספטמבר 2021, נערך בבית הכנסת ביישוב, מעמד סליחות ותקיעת שופר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר השילוח (כפר התימנים), 1891
אזור "כפר התימנים", 2007

בשנת 1881 עלו במסגרת עליית אעלה בתמר יהודים מתימן לירושלים. בבואם לעיר הם נתקלו בקשיים כי היה להם כולל שידאג לפרנסתם, וכיון ששאר היהודים בעיר פקפקו תחילה ביהדותם. חלקם הגדול חפץ להישאר בקרבת מקום לשרידי בית המקדש, וכך נאלצו להתגורר במערות פתוחות, אשר איתרו בצלע הר הזיתים.

ישראל דוב פרומקין, בעל עיתון החבצלת, הקים אגודה בשם "עזרת נידחים" אשר פעלה לטובת התימנים שגרו בצלע הר הזיתים, תוך שהיא נעזרת בברונית הירש ואחרים מחו"ל. בעזרת האגודה נתרמה אדמה בצלעו המערבי של הר הזיתים. האדמה הייתה ריקה לחלוטין ומרוחקת מבתי הערבים, שהיו מצפון לה. חלקת האדמה נתרמה על ידי אדם בשם בועז הבבלי ועליה נוסדה התיישבות יהודית של עולים מתימן שנקראה "כפר התימנים" או "כפר השילוח". מפאת בעיות רישום והתנהלות מול השלטון הטורקי, נוסד הקדש (וואקף) בשם "הקדש ע"ש מושון בנבנישתי", על ידי ילדיו של משה בנבנישתי, אשר ריכז לתוכו את האדמות שנתרמו על ידי בועז הבבלי.

בהנהגתו הרוחנית של הרב סעדיה מדמוני, הוקמו בתי היהודים בשלושה מבנים טוריים וכן נבנה בור מים גדול, לאחר מכן נקנתה חלקה סמוכה נוספת, עליה הוקמו מבנים נוספים. בנוסף ליחידות המגורים, כלל המקום מרפאה וחמישה בתי כנסת. בשיא פריחתו של הכפר מנה המקום כ-160 משפחות, אשר חלקן לא היו תימניות. יהודים אשכנזים מעטים שחיו בכפר השילוח, ושבמקור היו חסידים, נאלצו להתלבש כיהודים תימנים כדי שלא יותקפו בידי ערביי הכפרים השכנים.

תושבי הכפר היהודי ובתיו נפגעו במהלך פרעות, שביצעו בהם הערבים במאורעות תר"פ (1921), ובשנת 1929 (מאורעות תרפ"ט) התנפלו פורעים על הנשארים, פגעו בהם ושדדו את רכושם. תושבי הכפר היהודים ניצלו הודות לשכניהם הערבים שהחביאו אותם בביתם[1][2].

בסופו של דבר, חלק הארי של התושבים עזבו בלחץ שלטון המנדט הבריטי. בני הכפר, בהנהגתו של הרב יוסף מדמוני, בנו של מייסד הכפר, חזרו לכפר למספר שנים, אך בעקבות הפרעות במהלך המרד הערבי הגדול, וחוסר רצונו של שלטון המנדט להגן על יהודי הכפר מפני הפורעים הערבים, שוב גורשו היהודים לצמיתות מן הכפר על ידי השלטון הבריטי בשנת 1938. למרות הבטחות (כתובות) של המושל הבריטי לאפשר את שובם של היהודים לכפר עם השבת השקט, לא הסכימו לכך שלטונות המנדט, והכפר נותר ריק מיהודים. בעקבות הפרעות וגירוש היהודים, נבזז רכושם על ידי הפורעים ובתיהם נהרסו כמעט לחלוטין. שלמה מדמוני, מתושבי הכפר, אף נרצח בדרכו לכפר אליו הלך בניסיון להציל ספר תורה. מאוחר יותר חולל ספר תורה שנותר במקום[3]. כל זאת, למרות אין ספור פניות לשלטונות המנדט הבריטי, הן מכל הגופים בהנהגה הציונית, והן מצד התימנים, הספרדים והרבנות הראשית, בבקשה, כי יתנו להם לחזור או להציב כוח משמר במקום.

בשנת 1991, החלו משפחות יהודיות להתיישב בעיר דוד במסגרת עמותת אלע"ד[4].

בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004[5] שבו לאזור שבו היה ממוקם כפר השילוח התימני, משפחות יהודיות מטעם ההקדש של כפר התימנים לאחר שהקרקעות נקנו שוב. בספטמבר 2014, נכנסו תושבים יהודים ל-25 דירות בעיר דוד, נוסף על כ-25 משפחות שהיו בה קודם לכן; הדבר עורר התקהלויות מצד תושבי סילואן[6]. כמה שבועות אחר כך, ב-19 באוקטובר 2014, נכנסו 9 משפחות יהודיות להתגורר ב"בית עובדיה" ו"בית פרומקין" בכפר התימנים בשילוח[7]. עיקר ההתיישבות בוצעה על ידי עמותת עטרת כהנים.

ב-6 במאי 2015 נכנסו כ-20 יהודים להתגורר במבנה סמוך לבית יהונתן, שבעבר שימש כבית כנסת בכפר התימנים. הכניסה לבית התאפשרה בתום מאבק משפטי ממושך, בין הבעלים היהודי - הקדש כפר השילוח לבין משפחת אבו נאב שהתגוררה בו[8]. באוגוסט אותה שנה נכנסו עשרות משפחות להתגורר בבניין בן 12 דירות, שהיה ברכוש ההקדש התימני. בית המשפט הורה על פינוי של מאות פלסטינים המתגוררים במקום, כאשר הכריע לטובת עטרת כהנים, אף שמצא כי התהליך היה פגום[9]. במהלך הדיונים המשפטיים על הבית, הסכימו חלק מתושביו הערביים להתפנות בהסכמה[10]. עם זאת, רובם הגדול מתנגדים לפינוי, ונאבקים בו בערכאות משפטיות נכון לתחילת שנת 2021[11][12]. בפברואר 2021, הפגינו תושבי בטן אלהווא נגד הפינוי המתוכנן מביתם[13][14].

בתחילת 2016, התגוררו בסילוואן - בעיר דוד ובכפר התימנים - למעלה מ-62 משפחות יהודיות[15]. רוב המשפחות הן משפחות אברכים, שרואים את ערך לימוד התורה בראש סדר העדיפויות, וממנו הם יוצאים לעשייה במקום ולבנייה[16].

ביולי 2018, יזמו השר זאב אלקין והשרה מירי רגב את הקמתו של המרכז למורשת עולי תימן בשכונה, בתקציב של כ-4.5 מיליון שקל[17].

באוגוסט 2020, הוקמה מועצת הידידים של כפר השילוח ובראשה עומד עו"ד גדי בשארי, שהדליק כעשור קודם לכן, משואה ביום העצמאות בסימן "הערבות ההדדית". גדי בשארי הוא איש ציבור ויזם חברתי, אשר עומד בראש המיזם "מתוק בלב".

ב-30 באוגוסט 2021, ביום כב באלול תשפ"א, התקיים אירוע תקיעת שופר ומעמד אמירת סליחות בבית הכנסת העתיק בכפר, 83 שנים לאחר גירוש יהודי תימן מביתם בכפר, ובהשראת ספרו של ישראל זרחי "רומן כפר השילוח", שבו מתוארת תקיעת השופר המרגשת והמיוחדת בבית הכנסת העתיק אהל שלמה. האירוע התקיים במעמד רבים מבני העדה התימנית ואישי צבור, שציינו את חשיבות חיבור היהודים לשורשים ולמסורת שהתקיימה במקום שנים רבות קודם לכן[18].

הבתים בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הדבש - מבנה בן 2 קומות שאוכלס ב-שבט ה'תשס"ד
  • בית יהונתן - מבנה בן 7 קומות שאוכלס ב-2010
  • בית פרומקין - מבנה בן 3 קומות שאוכלס ב-תשרי ה'תשע"ה (יחד עם בית עובדיה)
  • בית עובדיה - מבנה שאוכלס ב-תשרי ה'תשע"ה (יחד עם בית פרומקין)
  • בית רחל - מבנה בן 5 קומות שאוכלס ב-2015
  • בית יוסף "מצפה יוסף" - נגאל בניסן ה'תשפ"א ,יחד עם בית נריה
  • בית נריה -נגאל בניסן ה'תשפ"א יחד עם מצפה יוסף
  • בית הכנסת העתיק אהל שלמה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנישול מופרט למיליציות מופרטות: המודל של סילוואן | עידן לנדו, העוקץ, ‏2010-11-25
  2. ^ דליה קרפלמה באמת קרה בתרפ"ט? בחזרה לשורשי הסכסוך, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013
  3. ^ לזוועת חילול הקודש בכפר השילוח, הצופה, 17 באוגוסט 1939
  4. ^ מירון רפופורטרפובליקת אלעד, באתר הארץ, 21 באפריל 2006
    עקיבא אלדרמה עלול לקרות כשהמאבק בין הפלסטינים לעמותות ימין מתחמם במקום הנפיץ בעולם, "האגן הקדוש" בי-ם?, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
  5. ^ חזקי ברוך, עשור להתיישבות היהודית בכפר התימנים, באתר ערוץ 7, 5 ביוני 2014
    יהונתן ליסעמותת "אלעד" הודיעה שרכשה 16 דירות במתחם "עיר דוד" בסילואן, באתר הארץ, 8 בפברואר 2004
  6. ^ יעל פרידסון, עשרות יהודים התיישבו בסילוואן; מהומות בכפר, באתר nrg‏, 30 בספטמבר 2014
  7. ^ אורנית עצר, תשע משפחות חדשות בכפר התימנים, באתר ערוץ 7, 20 באוקטובר 2014
  8. ^ עוזי ברוך, ירושלים: התרחבות בכפר התימנים, באתר ערוץ 7, 6 במאי 2015
    ניר חסוןכעשרים מתנחלים נכנסו לבית נוסף בשכונת סילוואן, באתר הארץ, 6 במאי 2006
  9. ^ ניר חסוןבג"ץ הכשיר פינוי של 700 פלסטינים מסילוואן - אף שקבע כי ההליך היה פגום, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2018
  10. ^ עשרות מתנחלים נכנסו למבנה בן 12 דירות בסילוואן שבמזרח ירושלים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2015
  11. ^ מאיה הורודניצ'אנו‏, "אין לנו מקום אחר, זה הבית שלנו", באתר וואלה!‏, 22 ביולי 2019
  12. ^ עיר אחת, שני חוקים, אחד ליהודים ושני לפלסטינים, שיחה מקומית, ‏2020-11-25
  13. ^ מאיה הורודניצ'אנו ויואב איתיאל‏, אלפים הפגינו נגד נתניהו בירושלים וקיסריה: "אובדן שליטה מוחלט", באתר וואלה!‏, 6 בפברואר 2021
  14. ^ ניר חסון, נעה שפיגל ובר פלג, אלפים מחו סמוך למעון רה"מ בירושלים, עימותים פרצו בין שוטרים למפגינים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2021
  15. ^ דוח של "עיר עמים"
  16. ^ "ממשיכים את דרכם של התימנים", באתר ערוץ 7, 25 במאי 2017
  17. ^ חיים לוינסוןהמדינה תשקיע מיליונים במרכז מורשת לעולי תימן בלב שכונת סילוואן במזרח ירושלים, באתר הארץ, 29 ביולי 2018
  18. ^ 83 שנים אחרי: תקיעת שופר מרגשת בכפר התימנים, ערוץ 7