כרטיס גרפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרטיס גרפי משנת 2002[1] התואם חריץ AGP. לכרטיס יש מעבד פנימי עם גוף קירור ומאוורר
כרטיס גרפי משנת 2008 התומך בממשק PCI Express.
כרטיס גרפי
כרטיס גרפי התואם חריץ PCI בלוחות אם ישנים

כרטיס גרפי, כרטיס מסך או כרטיס וידאו במחשב, הוא רכיב שתפקידו לייצר פלט חזותי מהמחשב שיוצג על גבי המסך. תוכניות מחשב שונות מייצרות פלטי חזותי, וכרטיס המסך הוא רכיב החומרה האחראי לקחת פלט זה ולהורות למסך אילו נקודות להאיר על הצג (ובאיזה צבע) כדי שנוכל לראות את הפלט. כרטיס המסך מקבל כקלט מהמעבד נתונים בינאריים והופך אותם לאות תצוגה (בעבר אנלוגי בלבד, כיום גם דיגיטלי).

כמו רוב חלקי המחשב האישי, לכרטיס המסך הייתה התחלה צנועה. בתחילה הוא היה אחראי רק להציג על המסך את מה שייצר המעבד המרכזי. בשלביו הראשונים, היה זה טקסט בלבד, ללא תמיכה בצבע.

בכרטיסי המסך יש מעבד גרפי נפרד, והם עושים הרבה מעבודת העיבוד שבעבר נעשתה על ידי המעבד המרכזי של המחשב. הצורך נובע מכמות המידע שאנו שולחים כיום למסך ומהחישובים המסובכים שצריכים להיעשות כדי לקבוע מה נראה על המסך. צורך זה התעצם עם כניסת הגרפיקה התלת ממדית.

נכון לשנת 2021, כרטיסים גרפיים משמשים גם לכריית מטבעות מבוזרים.

ממשקי ערוץ נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ISA (היסטורי)
  2. VLB (היסטורי)
  3. PCI (היסטורי)
  4. AGP (היסטורי)
  5. PCI-X (היסטורי)
  6. Nubus (היסטורי) (מחשבי מקינטוש)
  7. Zorro (היסטורי) (מחשבי אמיגה)
  8. MCA (היסטורי) (מחשבי RS/6000)
  9. Sbus (היסטורי) (מחשבי Sparc)
  10. PCI-Express

תקני תצוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. CGA (היסטורי)
  2. EGA (היסטורי)
  3. VGA
  4. DVI
  5. DisplayPort
  6. HDMI

מצבי פעולה של המסך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסך יכול לעבוד במספר מצבי הפעלה. בכל מצב מוגדרים מספר שונה של צבעים ומספר שונה של פיקסלים לאורך ולרוחב המסך. לעומת זאת, קיים מצב טקסט, בו לא מוגדרים פיקסלים אלא מוגדר הטקסט שצריך להופיע על המסך, וכן השורה והעמודה של כל תו, והצבע שלו. במערכת ההפעלה DOS, כל מצב היה טהור, ולא ניתן היה לשלוט על פיקסלים בתצוגת טקסט, וטקסט לא היה נראה כראוי בתצוגה גרפית. עם התקדמות מערכות ההפעלה, ניתן לשלב על המסך מספר מצבי פעולה.

כרטיס המסך והזיכרון הפנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר עובדים במצב טקסט, המידע שצריך להופיע על המסך נכתב בזיכרון הפנימי החל בתא B800:0000. כרטיס המסך קורא את התאים הללו עשרות פעמים בשנייה, ומציג את תוכנם על המסך. כל אות על המסך תופסת שני בתים בזיכרון הפנימי. הבית הראשון מכיל את התו שצריך להופיע (אחד מ-256 תווים), והבית השני מחולק לשניים. חציו הראשון מכיל את הצבע של התו (0-15), וחציו השני מכיל את צבע הרקע של התו (0-15).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]