מטבע מבוזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מטבע מבוזר הוא אמצעי תשלום שנוצר באמצעים טכנולוגיים אשר ערכו לא נקבע לפי ערך סחורה או לפי קביעה של גוף מרכזי אחד, אלא לפי הסכמה בין רשת משתמשים. הדוגמה הידועה ביותר למטבע מבוזר היא ביטקוין.

מטבע מבוזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע מבוזר הוא אמצעי תשלום ("מטבע") שנוצר באמצעים טכנולוגיים אשר ערכו לא נקבע לפי ערך סחורה או לפי קביעה של גוף מרכזי אחד, אלא לפי הסכמה בין רשת משתמשים. הדוגמה הידועה ביותר למטבע מבוזר היא ביטקוין. דוגמאות נוספות הן מערכות את'ריום וריפל. רוב המטבעות המבוזרים מתבססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין, אשר ביטקוין היה ישומה הבולט הראשון.

באנגלית מקובל השם Cryptocurrency (תרגום מילולי: "מטבע קריפטו") מכיוון שאמצעי תשלום שנדרש להבטיח הסכמה מבוזרת אמינה נדרש להשתמש באמצעים קריפטוגרפיים. מכיוון שמטבע מבוזר מגדיר מערכת מבוזרת עם מספר רב של משתמשים, הגדרתו של מטבע כזה היא הגדרה של פרוטוקול תקשורת וכן של פרוטוקול קריפטוגרפי בין המשתתפים השונים ברשת.

כל מטבע דורש הסכמה חברתית על דרך השימוש בו ועל כמות המטבעות שבמחזור. בכסף פיאט, שהוא השיטה הנפוצה היום, סמכות זאת נתונה למדינה, והיא בדרך כלל מאצילה אותה לבנק מרכזי. מטבע מבוזר דורש מרוב המשתתפים ברשת להסכים על כמות הכסף שיש לכל משתתף. אין מניעה שמשתתפי הרשת יסכימו על הנפקת מטבעות (לדוגמה: ברשת ביטקוין יש תוספת כמות קבועה של מטבעות כל עשר דקות בממוצע. כמות המטבעות שנוספת בדרך זו מצטמצמת ב 50% בכל ארבע שנים עד שתיפסק לחלוטין בשנת 2140). המטבעות המבוזרים מתבססים על טכנולוגית מחשוב היוצרת תשתית של משתתפים במטבע שלא בהכרח מכירים זה את זה.

המטבעות הנפוצים משמשים כסחורה ספקולטיבית להשקעה, והשימוש בפועל במטבעות כאמצעי תשלום קיים עדיין בתחומים מצומצמים.

עד 2017, אף מטבע מבוזר לא הצליח ליצור לעצמו מעמד של הילך חוקי במדינה כלשהי בעולם, אך באפריל 2017 הודיעה ממשלת יפן כי תתיר שימוש במטבע המבוזר ביטקוין, כאמצעי תשלום לגיטימי ומדינות נוספות כגון אוסטרליה ושווייץ בוחנות גם הן את הנושא.[1]

ביקורת וסיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשתות מטבע מבוזר מתאפיינות בחוסר רגולציה כמעט לחלוטין. תכונה זו מושכת משקיעים רבים הרואים את חוסר הרגולציה כתכונה חיובית. עם זאת, תכונה זו מושכת לשוקי המטבע המבוזר כמות ניכרת של עברייני מס המעוניינים בהשתמטות ממס והלבנת הון.

כלכלנים רבים רואים במטבעות מבוזרים סוג של תרמית פירמידה או בועה כלכלית, בדומה לשיגעון הצבעונים או לבועת הדוט-קום. בגלל השימוש הנפוץ במטבעות מבוזרים להלבנת הון, ורוב הממשלות בעולם מסתייגות מהסחר בהם, מכיוון שאין עליהם פיקוח מרכזי והם עלולים להשפיע לרעה על שווקים פיננסיים.

רגולטורים במספר מדינות הזהירו מפני השימוש במטבעות מבוזרים, וחלקם אף נקטו צעדים רגולטוריים מעשיים כדי להניא משתמשים. בנוסף, רוב הבנקים אינם מספקים שירותים למשקיעים במטבעות אלה, והמשקיעים חשופים לסיכון במקרים בהם מטבע אבד או נגנב. בניגוד לכרטיס אשראי, למשל, משקיעים במטבעות מבוזרים אינם מוגנים בפני הונאה, ואחת ההונאות הנפוצות בתחום זה היא גביית עמלות מופרזות או כפולות.

קיימים גם סיכונים טכנולוגיים. משקיע במטבע מבוזר יכול לאבד את השקעתו במקרים של אובדן נתונים בשרתי האחסון או במקרה של פגיעה בשרת באמצעות תוכנה זדונית, פריצה של האקרים, או תקלה ברשת התקשורת.

החל משנת 2017 דווחו מקרים רבים של הונאת משקיעים. לדוגמה, במרץ 2018 חברה פיקטיבית ניסתה להנפיק מטבע מבוזר בשם "Giza". מנהלי החברה קיבלו כ-2 מיליון דולר ממשקיעים, ואז נעלמו עקבותיהם.[2] בעקבות ריבוי מקרי ההונאה הודיעה חברת גוגל על איסור פרסום כל תוכן הקשור למטבעות מבוזרים בשירותי החברה.[3]

פריצות ותקלות בשרתי מטבע מבוזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות רבות העוסקות בסחר במטבעות מבוזרים לוקות בתחומי אבטחת מידע, ומאז 2013 אירעו מקרים רבים של פריצות לשרתים של חברות המנהלות תיקי מטבע מבוזר. באירועים אלה המשקיעים איבדו מיליארדי דולרים, שבעצם עברו לידי ההאקרים.

פלטפורמה סינית לסחר בביטקוין, GBL, נסגרה ללא הודעה מוקדמת באוקטובר 2013 והמשקיעים בחברה איבדו כ-5 מיליון דולר.

בפברואר 2014 האקרים פרצו לבורסת הביטקוין הגדולה בעולם, Mt. Gox (אנ'), והמשקיעים בחברה איבדו כ-473 מיליון דולר. בעקבות האירוע החברה פשטה את הרגל.

בנובמבר 2014 עצרו חוקרי FBI את מפעילי אתר האינטרנט Silk Road והשביתו את פעילותו, שעיקרה היה סחר בסמים ופעולות בלתי חוקיות, שמומנו באמצעות ביטקוין. מאוחר יותר התגלה ששני חוקרי FBI מצוות החקירה משכו ממחשבי החברה 800,000 דולר לחשבונם הפרטי, במטבעות מבוזרים. השניים נדונו לעונשי מאסר.

ב-21 בנובמבר 2017 נפרצו שרתי חברת Tether והמשקיעים בה איבדו כ-31 מיליון דולר. החברה ניסתה, ללא הצלחה, "לסמן" את המטבעות שנגנבו באופן שימנע מההאקרים להשתמש בהם.

ב-6 בדצמבר 2017 נפרצו שרתי חברת NiceHash בסלובניה, והמשקיעים בה איבדו כ-60 מיליון דולר.

ב-26 בינואר 2018 נפרצו שרתי חברת Coincheck ביפן, והמשקיעים בה איבדו כ-531 מיליון דולר.

מיסוי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2018 פרסמה רשות המסים בישראל את עמדתה ביחס למיסוי מסחר במטבע מבוזר. לפי עמדה זו, "אמצעי‏ תשלום מבוזר ‏המשמש ‏כאמצעי ‏סחר ‏חליפין אינו בגדר ‏'מטבע'‏ או 'מטבע ‏חוץ' ‏בהתאם לחוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה". בהתאם לכך, רווח כתוצאה מעליית שערו של אמצעי תשלום מבוזר ימוסה כרווח הון, וכאשר הפעילות באמצעי התשלום המבוזר מגיעה לידי עסק, היא תמוסה כהכנסה פירותית. עסקה שבה התמורה משולמת באמצעי תשלום מבוזר תמוסה כעסקת חליפין. המסמך כולל גם הנחיות בנושא מס ערך מוסף על פעילות זו.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטבע מבוזר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]