כריסטיאן יורגנסן תומסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריסטיאן יורגנסן תומסן
Christian Jürgensen Thomsen
ציור משנת 1848 מאת הצייר י.ו. גרטנר
ציור משנת 1848 מאת הצייר י.ו. גרטנר
לידה 29 בדצמבר 1788
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במאי 1865 (בגיל 76)
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מדינה דנמרק
מוסדות המוזיאון הלאומי של דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מערכת שלוש התקופות, שיטות סיווג פריטים ארכאולוגיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטיאן יורגנסן תומסןדנית: Christian Jürgensen Thomsen, ‏ 29 בדצמבר 1788 קופנהגן - 21 במאי 1865 קופנהגן) היא אספן עתיקות, היסטוריון ואנתרופולוג ואוצר דני, מאבות הארכאולוגיה, שפיתח טכניקות ושיטות ארכאולוגיות ראשונות. למרות שלא היה בעל תואר אקדמי, החל משנת 1816 התמנה תומסן בראש הוועדה המלכותית לשימור אוספי העתיקות שעל בסיסם קם ב-1819 תחת ניהולו מוזיאון "האוסף הסקנדינבי העתיק", לימים (1892) "המוזיאון הלאומי" של קופנהגן. תוך כדי ארגונן וסיווגן של פריטים עתיקים לצורך תערוכה, החליט תומסן שיש להציגן לפי מערכת שלוש התקופות.גם לפניו היו מדענים (למשל וידל סימונסן, 1816-1813), שסברו כי הפרהיסטוריה התקדמה מתקופת כלי אבן אל תקופות שבהן יוצרו כלי ברונזה וברזל, אך הנחותיהם הוצגו כמערכות אבולוציוניות בלבד, שלא איפשרו תיארוך של הממצאים העתיקים. תומסן היה הראשון שקבע חלוקה מבוססת ראיות של הפרהיסטוריה לתקופות מוגדרות. בהתבססו על מחקר אמפירי, אינדוקטיבי, תומסן שיכלל את מערכת שלוש התקופות כמערכת כרונולוגית, לפיה יכולים לחקור אילו סוגי חפצים נמצאים לצד סוגים אחרים ב"אתר סגור" אחד. על מנת לקבוע את שייכותן של עתיקות לתקופות פרהיסטוריות והיסטוריות (תקופת האבן, תקופת הברונזה, תקופת הברזל) התבסס על צירופים אופייניים בין חפצים, שינויים סגנוניים, קישוטים ולהקשר. .ממצאיו פורסמו ב"מדריך לעת העתיקה בסקנדינביה" בשנת 1836. הישגים אלו הביאו להגדרתו כממציא מערכת שלוש התקופות בנוגע לתיארוך הפרטים העתיקים שנמצאו באירופה ובאיראסיה. השחרור מהצורך להסתמך על מקורות כתובים בלבד היווה מעין ציון דרך ללידת הארכאולוגיה כמדע. [1] תומסן כתב גם אחד מספרי הלימוד השיטתיים הראשונים על הברקטיאטים מזהב מתקופת נדידת העמים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו וצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטיאן יורגנסן תומסן נולד בקופנהגן בשנת 1788 כבן בכור בין ששה בנים של משפחה אמידה. אביו, כריסטיאן תומסן, היה סוחר סיטונאי ובעל מספנה, כמו כן היה ליועץ משפטי וכיהן תקופה כמנהל הבנק הלאומי. אמו הייתה הדוויג מרגרטה לבית יורגנסן, בת לסוחרים. תומסן למד באופן פרטי שפות זרות אצל הפרופסור כרסטיאן ברורסון ובהמשך, בהשפעת אביו, בחר בקריירה מסחרית. הוא ביקר בפריז ובשובו לדנמרק התחיל להתעניין באספנות מטבעות וחפצי אמנות- תחריטים וציורים. עיסוק זה חידד אצלו את הרגישות לשינויים סגנוניים.

פעילותו המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומסן מסביר למבקרים על אוסף העתיקות, ברישום בן זמנו

בשנת 1807 צורף תומסן לוועדה המלכותית לשימור העתיקות שהוקמה באותה שנה בראשות רסמוס ניירופ. ב-11 בדצמבר 1816, אחרי התפטרותו של ניירופ הבא בימים, נבחר תומסן בראש הוועדה ובשנת 1819 התמנה לאוצר של האוסף המלכותי לעתיקות - "האוסף העתיק הסקנדינבי" (oldnordiske Musæum או Det Kgl. Museum for Nordiske Oldsager for Nordiske Oldsager ).המשרה, אותה החזיק יד שנת 1832 הייתה ללא שכר בצידה ומינויו של תומסן נסמך על אמצעיו הפרטיים ועל ניסיונו הרב כאספן מטבעות. בשנים 1842-1832 כיהן כמפקח בקבינט המטבעות והמדליות של המלוכה והחל משנת 1842 היה למנהלו במקום פ.א. ברונסטד

תומסן התוודע למודל שלוש תקופות הפהיסטוריה מתוך כתביהם של לוקרטיוס, ודל סימונסן, ברנאר דה מונפוקון וניקולא מהודל, והחליט למיין את האוסף לפי הכרונולוגיה.

לפני תומסן מיון החפצים העתיקים נעשה באופן מכני - לפי החומר שמהם הם עשויים או לפי רמת האומנות של בעלי המלאכה שייצרו אותם. כשמקורם של חומרים רבים היה ידוע, הוא שם לב כי חפצים גסים נמצאו לפעמים יחד עם חפצים עדינים או ממתכת. במקום לאמץ גישה טכנולוגית או "אבולוציוניסטית" גרידא, הבין תומסן כי חשוב לקבוע באילו תקופות נוצרו החפצים.

הוא החליט למפות את החפצים שנמצאו לפי צירופי תופעות שאיפיינו מאגרים מסוימים. בדרך זו הוא ביקש להבחין מגמות ואופנות שתאמו תקופות מסוימות בלבד. כך הוא גילה שכלי אבן נמצאו במגע עם ענבר, כדים, חרוזי זכוכית,.הברונזה נמצאה יחד עם זהב וברזל, בעוד הכסף נמצא רק לצד הברזל. הוא מצא שלצד כלי נשק מברונזה לא נמצאו אף פעם חפצי ברזל. נראה כי כל תקופה מוגדרת על ידי כלי החיתוך שלה. הוא מצא כי החפצים שנמצאו בקברות היו שונים לפי סוג הקבורה:כלי האבן נמצאו לצד גופות שלא נשרפו ובקברי חדר, לעומת זאת כלי נשק מברונזה וכלי נשיפה מסוג "לור" נמצאו בקברות צפחה וברזל נתגלה בקברות חדר ברגמים ("טומולוס" או "קורגאן"). כשיריבים היו שואלים אותו בצחוק "למה אין תקופת הזכוכית?" השיב תומסן שחרוזי זכוכית נמצאו בכל שלוש התקופות, אולם קערות זכוכית היו רק בתקופת הברזל.

עבור תומסון המפתח לתיארוך עמד בנסיבות התגלית. כבר בשנת 1821 כתב לעמיתו, סוחר העתיקות שרדר, "

שום דבר אינו חשוב כמו להצביע אילו עתיקות נמצאו יחדיו

", ובשנת 1822 העיר:

עדיין איננו יודעים מספיק על מרבית העתיקות - רק הארכאולוגים העתידיים יהיו מסוגלים להכריע, אבל לא יוכלו לעשות זאת מבלי לשים לב אילו דברים נמצאו ביחד ומבלי שהאוספים שלנו לא יובאו לדרגת תחכום גבוהה יותר

.

ניתוח זה השם דגש על הימצאות מקבילה של עתיקות מסוגים שונים והמייחסת חשיבות להקשר הארכאולוגי איפשר לתומסן לבנות שיטת מיון כרונולוגי של החומרים שבאוסף ולסווג ממצאים חדשים בהתאם למערכת כרונולוגית זו אפילו בהיעדר מידע מספיק על מקורותיהם. תומסן קבע את הכרונולוגיה שלו בסביבות שנת 1825 ונהג להסביר אותה למבקרי המוזיאון בקופנהגן. הנושא נידון גם במאמרים וחוברות שפרסם באותה תקופה. בשנת 1836 יצא לאור המונוגרפיה המאוירת שלו "מדריך לעת העתיקה בסקנדינביה" המוקדשת לתורתו הכרונולוגית. חפירות שערך בשנת 1837 בקבר- רוגם איששו את השערותיו.

תומסן השפיע על שורה של חוקרי הפרהיסטוריה בארצות הסקנדינביות. ארכאולוגים כמו ינס יאקוב אסומסן וורסו, ברור אמיל הילדברנד ומאוחר יותר אוסקר מונטליוס היו תלמידיו. בינו לסוון נילסון הייתה השפעת גומלין משמעותית. ספרו של תומסן "מדריך לעת העתיקה בסקנדינביה" (1836) תורגם לאנגלית בשנת 1848 וספרו של וורסו, "העתיקות הבראשיתיות של דנמרק" פורסם באנגלית בשנת 1849. שני הספרים האלה השפיעו השפעה ניכרת על התפתחות התורה והפרקטיקה הארכאולוגית בבריטניה ובארצות הברית.

השפעתו בזירה האומנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם נילס לוריץ היין מילא תומסן תפקיד חשוב בזירת האמנותית בקופנהגן. הוא היה בשנות ה-1830 פעיל בהנהלת החברה לאמנות. בשנת 1839 התמנה למפקח של אוסף הציורים המלכותי לצידו של נילס לוריץ היין. אספנים רבים נהגו להתייעץ אתו.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ledetraad til nordisk Oldkyndighed. Kopenhagen, Det kongelige nordiske oldskriftselskab 1836.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gjerløff, Anne Katrine. Syn for sagn: Dansk Arkæologi og Historie i 1800-tallet. Historisk Tidsskrift (1999).
  • Gräslund, Bo. The Birth of Prehistoric Chronology. Dating methods and dating systems in nineteenth-century Scandinavian archeology. Cambridge University Press. (1987)
  • Ulla Lund Hansen (Red.): Christian Jürgensen Thomsen. 1788 – 29. december – 1988. Kgl. nordiske oldskriftselskab, København 1988, ISBN 87-87483-11-4 (Aarbøger for Nordisk Oldkyndighed og Historie. 1988).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

В.С. Бочкарёв «Система трёх веков.Проблемы культурогенеза и культурного наследия». Сборник статей к 80-летию В.М. Массона. СПб: Инфо Ол. 2009. С. 87-101

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dermot Anthony Nestor Cognitive Perspectives on Israelite Identity, T & T Clark, NY, London 2010 ע' 49