ענבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תליוני ענבר

עִנְבָּר הוא אבן חן הנוצרת מהתאבנות שרף עצים במעבה האדמה. היא שייכת לקבוצת אבני החן הנדירה יותר – אבנים ממקור ביולוגי (בדומה לפנינים) ולא ממקור מינרלי. מקורות הענבר הם מחצבים, בעיקר באזור הים הבלטי ולחוף נהר הדנובה, שם ידוע על מציאת ענבר כבר בימי קדם.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים מסוימים, למשל צמר, נטענים במטען חשמלי כאשר משפשפים אותם בענבר. היוונים הקדמונים שמו לב לתופעה זו, ועל פי השם היווני לענבר, "אלקטרון", כונתה התופעה החשמלית.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעריכים כי בעברית המקראית נקרא הענבר "חשמל", וזאת על-סמך תרגום השבעים, אשר תרגם את המילה "חשמל" בפסוק "ומתוכה כעין החשמל מתוך האש" (יחזקאל, א', ד') ל-ήλεκτρον (אלקטרון)[דרוש מקור].

הרמב"ם מזהה את הענבר ככיפת הירדן, שהוא אחד מסימני קטורת הסמים שהיו הכוהנים מקטירים פעמיים בכל יום בבית המקדש.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרילוגיה "חומריו האפלים" מתואר יקום מקביל בו השם "ענבר" משמעותו חשמל והשם "חשמל" משמעותו ענבר. החשמל והענבר מהווים מוטיבים חוזרים ביצירה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Symbole-géologie.png ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.