כתר ממלכתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כתר ממלכתי הוא הכתר בו עושה המונרך שימוש דרך קבע (בניגוד לכתר הכתרה, המשמש רק בטקס ההכתרה). במדינות בהן אין טקס הכתרה רשמי, הכתר הממלכתי הוא הכתר היחיד של המונרך.

מונח זה מציין בעיקר את כתרי הממלכה המאוחדת (ובממלכות שקדמו לה היסטורית - אנגליה ובריטניה הגדולה) בה משמש כתר נפרד לטקס ההכתרה, וכתר נפרד לטקס פתיחת הפרלמנט הנערך מדי שנה.
הכתר בו נעשה שימוש מדי שנה נקרא "הכתר הממלכתי" (באנגלית: State Crown).
הכתר הממלכתי הראשון היה כיתרו של המלך צ'ארלס השני - כתר זה לא שרד עד ימינו. הכתר הממלכתי הקדום ביותר ששרד היה כתרו של ג'ורג' הראשון, המהווה כיום חלק מתכשיטי הכתר של הממלכה המאוחדת.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לכתר הכתרה בו נעשה שימוש לעתים נדירות (אחת לכמה עשרות שנים), בכתר הממלכתי נעשה שימוש מספר פעמים בשנה. בשל כך נתון הכתר הממלכתי לשחיקה רבה יותר, וזקוק לתיקונים ולשיפוץ פעמים תכופות יותר. כמו כן, הכתר הממלכתי מעוטר פחות מכתר ההכתרה. הסיבה לכך היא בעבר נהגו לשבץ את כתר ההכתרה באבנים יקרות ויהלומים מושכרים, ואלה הושבו למשכירים בתום הטקס. הכתר הממלכתי לעומתו שובץ דרך קבע ביהלומים ואבנים יקרות השייכים לאוצר ממלכה, ולכן מספרם מועט יותר.


סוגי כתרים
כתר רעייה  ·  כתר הכתרה ·  כתר קיסרי  ·  כתר ממלכתי  ·  כתר אפיפיורי  ·  עטרה (דיאדמה)
Krone Kaiser Rudolf II Kaisertum Österreich.jpg