לאיוש ברטה (פסל)

לאיוש ברטה
Barta Lajos

לידה	9 במרץ 1899 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	13 במאי 1986 (בגיל 87) קלן, גרמניה המערבית

לאיוש ברטה (במקור בק, בהונגרית: Barta Lajos; בודפשט, 9 במרץ 1899 – קלן, 8 במאי 1986) היה פסל יהודי-הונגרי ואחיהם של הצייר אישטוואן ברטה ושל הציירת מריה ברטה.

קורות חיים

אחד מפסליו

לאיוש בק נולד במשפחה יהודית כבנם של דיולה בק (ברטה) (1857–1922) ושל גיזלה ברודי. משנת 1911 היה סטודנט של המכללה לאמנות שימושית בבודפשט, שם היה סטודנט לקרמיקה של ריכרד זוט. בשנים 1915–1916 היה סטודנט פרטי של אדה טלץ'. בין 1920 לבין 1922 הוא יצא למסע לימודים באיטליה. בינתיים עבד למחייתו כעובד מקצועי במפעל לטרקוטה במילאנו. בשנים 1923–1924 הוא העבד במפעל הטרקוטה טים (Tim) בבודפשט.

בשנים 1925–1927, במהלך שהותו בפריז, התוודע לשאיפותיה של האמנות המודרנית. משנת 1927 התגורר שוב בבודפשט. בשנת 1932 פגש את הצייר הסוריאליסטי אנדרה רוז'דה (במקור: רוזנטל), שהפנה את תשומת ליבו למאמצים האמנותיים המודרניים. בשנים 1938 עד 1943 הם התגוררו עם רוז'דה בפריז. לאיוש ברטה בא במגע עם הסוריאליסטים בפריז ויצר את עבודותיו המופשטות הראשונות. מהרגע שהוורמאכט כבש את פריז החיים של היהודים נעשו חסרי ביטחון יותר ויותר. כתוצאה מכך, שני האמנים ויתרו על הסטודיו, ירדו למחתרת וחזרו לבודפשט עם ניירות מזויפים בפברואר 1943 דרך ברלין ווינה. ברטה חזר לבודפשט עם הניירות המזויפים שלו והסתתר. אחרי מלחמת העולם השנייה הוא היה חבר בבית הספר האירופי משנת 1945 ועד לפירוקו. משנת 1949 קיבל סטודיו בבזאר גן הטירה (בבודה) ועבד שם. בין השנים 1962–1963 ביקר בפריז שוב. בשנים 1963–1965 עבד במושבת האמנים בקצ'קמט. בשנת 1965 היגר לגרמניה המערבית, שם קיבל תחילה סטודיו במושבת האמנים רולנדסק (Rolandseck) ואחר כך התיישב בקלן. בשנים 1970–1974 עבד שוב בפריז במשימה פרטית גדולה. משנת 1975 הוא קיבל כמה הזמנות מונומנטליות בגרמניה המערבית. ברטה נפטר בקלן בגיל 87 ב-8 במאי 1986.

עבודותיו

באמנותו שילב באופן ייחודי בין שאיפות האוונגרד הקלאסי למסורות הפולקלוריסטיות של מזרח אירופה. כל אחת מיצירותיו חדורות במעין כוח ארכאי העוקב אחר פשטותן של צורות טבעיות. מגוון הצורות שניתן לתפוס בטבע מאפיין את אמנותו, הבנויה מצורות גאומטריות (כדור, עמוד, ספירלה) המטוהרות עד הקצה.

רישומיו ופסליו מושפעים מאר נובו, אר דקו, סוריאליזם ואמנות לא פיגורטיבית. לאיוש ברטה היה אחד הבודדים שנותרו נאמנים למודרניות של שנות ה-40 של המאה ה-20, ואפילו באווירה המשתנה של שנות השישים והשבעים, הוא הונחה על ידי שאיפותיו ורעיונותיו של האוונגרד הקלאסי. פעילותו בתחום זה ממלאת פער והיא ייחודית באמנות ההונגרית והגרמנית כאחד.

בסוף הקריירה שלו, השפה הפורמלית שלו ברורה לחלוטין, הצורות הגאומטריות הפשוטות והמרמזות שלו מעבות את כל צורות הטבע. הפסלים שלו הם אפוא גם מופשטים וגם אורגניים.

תערוכות יחיד גדולות

• קלן (BDA, Galerie Mathias, 1968)
• פריז (Galerie Chevalier, 1974)
• המבורג ובון (גלרי וונשה, 1976, 1977)
• קלן (Artother, 1981)
• סקשפהרוואר (מוזיאון המלך אישטוואן, תערוכת זיכרון ליצירות שתרם האמן, 1986).

עבודותיו הידועות

• כלה 1 (1949)
• אנדרטת הגבורה (בסביבות 1950)
• רגישות (1958)
• אנונימי (בערך 1963)
• שער הסודות (בערך 1969)

לקריאה נוספת

• לקסיקון ביוגרפי הונגרי
• Lothar Schmidt-Mülisch: Das Künstlerporträt: L.ajos Barta (Kölnische Rundschau, 1979. március 17.)
• גזה פרנצקי : Das Verzeichnis des plastischen Werkes von Lajos Barta (קלן, 1986)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאיוש ברטה בוויקישיתוף