קצ'קמט

קצ'קמט
Kecskemét
סמל קצ'קמט	דגל קצ'קמט
	מרכז העיר
מדינה	הונגריה
חבל	המישור הגדול הדרומי
מחוז	באץ'-קישקון
נפה	נפת קצ'קמט
ראש העיר	קלאודיה סמריי-פאטאקי
שטח	322.57 קמ"ר
גובה	122 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	109,651 (נכון ל־1 בינואר 2021)
‑ צפיפות	354.11 נפש לקמ"ר
קואורדינטות	46°54′01″N 19°41′30″E / 46.90037°N 19.69170°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.kecskemet.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. קצ'קמט

קֶצ'קֶמֶט (בהונגרית: Kecskemét) היא עיר במרכז הונגריה, השמינית בגודלה במדינה ובירת מחוז באץ'-קישקון. בשנת 2019 חיו בה כ-110,000 תושבים.

קצ'קמט נוסדה באזור תווך בין אזור הררי לבין מישור והיא נמצאת כ-120 מ' מעל פני הים. העיר נמצאת בצומת דרכים מרכזית בין בודפשט לבין העיר הרביעית בגודלה במדינה סגד. כמו כן היא נמצאת בנקודת אמצע בין הנהרות הגדולים במדינה - הדנובה והטיסה. בדרום הונגריה, קצ'קמט היא אחת משתי הערים הגדולות ביותר (יחד עם סגד) והיא בירת מחוז באץ'-קישקון.

ממצאים ראשונים לקיום חיי אדם באזור העיר מתוארכים לכ-5,000 שנה לפני זמננו. סרמטים התגוררו באזור מהמאה הראשונה לפני הספירה והיוו את תושביו הקבועים הראשונים של האזור. במאה ה-13 לערך הוקמו באזור מבני כנסיות, אך אלו נהרסו בעת הפלישה המונגולית לאירופה. האזור החל להתפתח מחדש לאחר כיבושו על ידי הקומנים. בשל מיקומה היוותה קצ'קמט נקודת התיישבות מרכזית לצורכי מסחר. המלך לאיוש הראשון תיאר אותה בכתביו משנת 1368 כ"עיר".

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1746 הותר ליהודים להתיישב במקום. רובם עסקו במסחר, מיעוטם היו בעלי מלאכה ובעלי מקצועות חופשיים. בעקבות קונגרס יהודי הונגריה בשנת 1868 (הקרע ביהדות הונגריה) הצטרפה הקהילה לזרם הניאולוגי שגרס השתלבות בחברה ההונגרית ותיקון סדרי החיים הדתיים. ב-1917 פרשו החרדים מן הקהילה ויסדו קהילה אורתודוקסית. במקום פעלה חברה קדישא ואגודת נשים. בית הכנסת הראשון נחנך ב-1823. בית הכנסת החדש, שהוקם ב-1871, נפגע ברעידת אדמה ב-1911 ושופץ ב-1913. כן היו בית ספר יסודי יהודי ו"תלמוד תורה".

בין רבני הקהילה היו הרב ד"ר ארמין פרלס (PERLS - 1914-1853); הרב ד"ר יוסף באראן (BARANY) והרב ד"ר יוסף בורשודי, חוקרי תולדות יהודי הונגריה, והרב ד"ר יוסף שינדלר.

רבנים נודעים ילידי קצ'קמט היו ד"ר ליפוט קצ'קמטי שכיהן באוראדיה וד"ר ארמין קצ'קמטי (1944-1874), שכיהן במאקו ופרסם חיבורים על תולדות עם ישראל וספרותו. גם משה זנבר, לימים נגיד בנק ישראל, נולד בקצ'קמט.

במלחמת העולם הראשונה שרתו בצבא 270 מיהודי ק'צקמט, 27 מהם נפלו בקרבות. ב-1919, במשך ימים מספר, הייתה העיר תחת כיבוש רומני. לאחר נסיגת הרומנים, בימי "הטרור הלבן" (1921-1919), נעצרו נכבדי הקהילה, הואשמו בתמיכה ברומנים, הוכו ונכלאו לחודש ימים במחנה ריכוז, ורכושם הוחרם. אחרים מקרב האינטליגנציה היהודית הואשמו בסיוע לקומוניסטים, עונו ולבסוף ניתלו בכיכר העיר. במשך ארבע שנים חיו יהודי קצ'קמט תחת אימה מפני פורעים. גם אחרי ריסון כנופיות "הטרור הלבן" לא פסקו גלויי אנטישמיות בעיר וצעירים יהודים לא נתקבלו לבתי ספר גבוהים. בעקבות זאת גברה בקצ'קמט הפעילות הציונית. הקשר עם הקהילות היהודיות הסמוכות התחזק, התארגנו תחרויות ספורט משותפות, ונערכו הרצאות ושעורי עברית. בשנת 1930 מנתה קהילת קצ'קמט 1,567 יהודים. בעיר פעל בית דפוס עברי ובו נדפסו ספרים בודדים.^[1]

תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים" (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי), חוקי אפליה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית. אחרי פרוץ המלחמה הוחלט על גיוס יהודים לשרות עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). ממאי 1940 ואילך גויסו הגברים היהודים מקצ'קמט כאמור.

ב-19 במארס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה), ובו ביום ערכו הגרמנים מפגן כוח בקצ'קמט. כעבור ימים אחדים התיישבו בעיר קציני מטה גרמניים. המפקדה נקבעה בביתו של אחד מעשירי הקהילה היהודית, ומשם ערכו הגרמנים מצוד אחר יהודים. תוך ימים ספורים הובלו 30 מנכבדי הקהילה למחנה המעצר קישטארצ'ה (KISTARCSA), משם גורשו לאושוויץ. קבוצה של 60 יהודים נשלחה להרוס את אולם בית הכנסת ולפנות את המבנה כדי להפכו לאורווה. כעבור שבועות מספר הועברו 940 יהודי קצ'קמט שנותרו לשתי שכונות בעיר שהוכרזו כגיטאות. לאחר שהות של שבועיים בגיטאות הועברו היהודים לבית החרושת ללבנים מחוץ לעיר. שם הוחזקו תחת כיפת השמיים, ללא מזון וללא מים. 13 מהם הצליחו להשיג תעודות מזויפות, שהכינו נציגי תנועות המחתרת הציוניות בהונגריה והוברחו לבודפשט. למחרת שולחו שאר יהודי קצ'קמט לאושוויץ.

אחרי המלחמה חזרו למקום כ-150 יהודים ששרדו, וחידשו את חיי הקהילה. 410 ניצולים בני בודפשט מצאו במקום מקלט, עד שהוחזרו להם בתיהם. בגלל עוינות התושבים עזבו רוב היהודים עם הזמן את העיר ועד שנת 1955 ירד מספרם ל-81.