לאצקו

לאצקו
Laţcu Vodă
	דיוקן דימיוני של לצקו וודה, שליט מולדובה, בבול דואר של רפובליקת מולדובה מ-1993
	דיוקן דימיוני של לצקו וודה, שליט מולדובה, בבול דואר של רפובליקת מולדובה מ-1993
לידה	1345?
פטירה	1375 (בגיל 30 בערך)
מדינה	נסיכות מולדובה
מקום קבורה	כנסיית ניקולאיה הקדוש ברדאוץ
שושלת בית בוגדאן-מושאט
אב	בוגדאן הראשון
צאצאים	Anastasia of Moldova
	1368–1375; (כ־7 שנים)
	→ פטרו הראשון פטרו מושאט ←

לאצקו (ברומנית: Laţcu;‏ 1345?– 1375) היה שליט נסיכות מולדובה בערך בין השנים 1368–1375, ^[1], בנו ויורשו לכס המלכות של בוגדאן הראשון. בימיו בירת הנסיכות המשיכה להיות בסירט.

קורות חייו

לצקו היה בנו השני של השליט בוגדאן הראשון ושל אשתו הפולניה, מריה. לא ידוע מה הייתה שנת לידתו. השם לאצקו הוא צורת הקטנה רוסינית (רוטנית) של השם ולדיסלב, לדיסלב או לאסלו.^[2]

שלטונו. ההשפעה הקתולית

לא ידוע גם באילו נסיבות ירש את כס המלכות מאחיינו פטרו הראשון. ^[2]. לצקו הקים את הקנצלריה הנסיכותית במולדובה. ^[2]. לצקו ביקש את חסות האפיפיור מול המעצמות השכנות הקתוליות - הונגריה ופולין - שהחל מ-1370 נשלטו על ידי מלך אחד - לאיוש או לודוויק הגדול מאנז'ו. התיעוד הראשון המציין את לצקו הוא איגרת מ-24 ביולי 1370 של האפיפיור אורבנוס החמישי מאביניון שביקש מהבישופים של פראג, ורוצלב וקרקוב לחקור אם קיימת כוונה אצל שליט מולדובה לעבור לדת הקתולית יחד עם נתיניו. ^[3] שני נזירים פרנציסקנים, ניקולאוס דה מלסאק ופאול דה שווידניץ, שפעלו בטרגו סירט וניהלו פעילות מיסיונרית קתולית בחצר השליט שכנעו אותו לעבור לדת הרומית - קתולית (1370). לצקו פנה לאפיפיור והביע את רצונו להכיר את ההייררכיה ואת הדוגמות של הכנסייה הקתולית. מולדובה הוכרה אז על ידי האפיפיור כישות מדינית אוטונומית במסגרת העולם הנוצרי הקתולי (Christianitas), כפופה ישירות לכס הקדוש. אחרי שלאצקו, חלק מהבויארים ומהעם עבר בצורה חגיגית לדת הקתולית, הארכיבישוף פלוריאן של קרקוב, הכתיר ב-9 במרץ 1371 את הבישוף של סירט, אנדריי וסילו ממשפחת יאסטשבייץ. ^[4] ^[5] באותה שנה, ב-3 בספטמבר, האפיפיור גרגוריוס האחד עשר מינה במולדובה בישוף נוסף - הבישוף ב מילקוב, בעבר הכומר המוודה של אשת המלך לאיוש מאנז'ו. ב-1373 הוקמה בישופות גם בצ'טאטיה אלבה. האפיפיור הכיר בלאצקו כ"דוכס מולדובה, שעמה ולאכי" - dux Moldavie partium seu nationis Wlachie) ^[6]

לאצקו היה נשוי לאנה, שנשארה נוצרית אורתודוקסית ולזוג נולדה בת בשם אנסטסיה. מפני שסירבה להמיר את דתה ^[7] ולא ילדה לו בנים לאצקו פנה לאפיפיור, עם בקשה לבטל את נישואיו, אך סורב (במכתב מ-25 בינואר 1372).^[8]

בתם, הנסיכה אנסטסיה נישאה לבן של דוכס ליטא, יוג קוריאטוביץ או יוגה הליטאי. בתם, גם כן אנסטסיה, נישאה לרומן הראשון, שליט מולדובה. רומאן היה בן של שטפן מושאט, שהיה בן של בוגדאן הראשון. לצקו מת ב-1375. הוא נקבר לבסוף בכנסייה אורתודוקסית, ולא קתולית, במנזר בוגדאנה בעיר רדאוץ לצד אביו בוגדאן הראשון. לימים, ב-1480 השליט שטפן הגדול הציב על קברו מצבה עם כתובת בעצמותיו שנחקרו במאה ה-21 נמצאו שריטות מוזרות ,על רגלו הימנית כמו בעקבות פגיעה מבעל חיים וברגלו השמאלית פריאוסטיטיס. ^[9] אחרי מות לצקו כתר מולדובה עבר בירושה לאחיין שלו, פטרו מושאט (פטרו השני)

משפחתו

רעיתו - אנה
בת יחידה:
- אנסטסיה או אנה - (מתה ב-1420^[10]) נשואה ליוגה קוריאטוביץ' או "יוגה הליטאי" (Iuga Litvanul) (המוזכר גם כיורג קוריאטוביץ' או יורי קוריאטוביץ') בן של דוכס ליטא.

ביתם, גם כן אנסטסיה נישאה לרומן הראשון, שליט מולדובה

לקריאה נוספת

M. Bărbulescu, D. Deletant, K. Hitchins, S. Papacostea, P. Teodor Istoria României. Ed. Corint, 2004, ISBN 973-653-514-2.

כתב העת "מגזין איסטוריק" מס. 1 ו-5, 2009, בוקרשט
קונסנטין ג'ורסקו ודינו ג'ורסקו - תולדות הרומנים, כרך ב, (1352–1606), ע' 38–39, ההוצאה המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט, 1976
Constantin Rezachevici - Cronologia critică a domnilor din Ţara Românească şi Moldova a. 1324 - 1881, Volumul I, Editura Enciclopedică, 2001, p. 443 - 444

(ק. רזקביץ'- כרונולוגיה בקורתית של שליטי ולאכיה ומולדובה, בין 1881-1324)

Stănel Ion - Lațcu - în Vasile Mărculeţ (coord.) : Dicţionarul domnilor Ţării Româneşti şi ai Moldovei, Editura Meronia, București 2009

סטנל יון ב- (ו.מרקולץ (מתאם) - לקסיקון שליטי ולאכיה ומולדובה" הוצאה לאור "מרוניה" בוקרשט)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאצקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ עמ' 443 2001 Rezachievici
^ ¹ ² ³ Stănel Ion 2009
^ Eudoxiu Hurmuzaki, Documente privitoare la istoria românilor, I, Bucureşti, 1893, p. 163
^ Eudoxiu Hurmuzaki, Documente privitoare la istoria românilor, I, Bucureşti, 1893, p. 163
^ [ viahttps://www.researchgate.net/publication/357713962_Medicants_in_Moldavia Claudia Florentina Dobre Mendicants in Moldavia Revue , עמ' 4-6 des Études sud-est Européennes 1/2004 XLII (1-4)]
^ Emil Dumea, Istoria bisericii catolice din Moldova, Editura Sapientia, Iași, 2006, p. 52
^ C.Rezachevici 2001 p.444
^ Eudoxiu Hurmuzaki, Documente privitoare la istoria românilor, I, Bucureşti, 1893, p. 197
^ Lia și Adrian Bătrâna, Biserica Sfântul Nicolae din Rădăuți, Editura Constantin Matasă, Piatra Neamț, 2012, p.119
^ 445 .C.Rezachevici 2001 p

[רז-1] עמ' 443 2001 Rezachievici

[סטי-2] ¹ ² ³ Stănel Ion 2009

[3] Eudoxiu Hurmuzaki, Documente privitoare la istoria românilor, I, Bucureşti, 1893, p. 163

[4] Eudoxiu Hurmuzaki, Documente privitoare la istoria românilor, I, Bucureşti, 1893, p. 163

[5] [ viahttps://www.researchgate.net/publication/357713962_Medicants_in_Moldavia Claudia Florentina Dobre Mendicants in Moldavia Revue , עמ' 4-6 des Études sud-est Européennes 1/2004 XLII (1-4)]

[6] Emil Dumea, Istoria bisericii catolice din Moldova, Editura Sapientia, Iași, 2006, p. 52

[7] C.Rezachevici 2001 p.444

[8] Eudoxiu Hurmuzaki, Documente privitoare la istoria românilor, I, Bucureşti, 1893, p. 197

[9] Lia și Adrian Bătrâna, Biserica Sfântul Nicolae din Rădăuți, Editura Constantin Matasă, Piatra Neamț, 2012, p.119

[10] 445 .C.Rezachevici 2001 p

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]