לארס גוסטפסון

לארס גוסטפסון
Lars Gustafsson

לידה	17 במאי 1936 וסטרוס, שוודיה
פטירה	3 באפריל 2016 (בגיל 79) סטוקהולם, שוודיה
מדינה	שוודיה
שפות היצירה	שוודית
השכלה	אוניברסיטת אופסלה
תקופת פעילות	מ-1957
בן או בת זוג	Madeleine Gustafsson Agneta Blomqvist
פרסים והוקרה	פרס סלמה לגרלף (2009) פרס גרינצנה קאבור (1996) Svenska Dagbladet Literature Prize (1960) קצין מסדר האמנויות והספרות (1986) Carl Emil Englund prize (1983) עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה Tomas Tranströmer prize (2006) Litteraturfrämjandets stora romanpris (1979) Övralidspriset (1987) Pilot Prize (1996) Henrik Steffens Prize (1986) Sveriges Radio's Poetry Prize (1990) Zbigniew Herbert International Literary Award (2016) John Landquist Prize (2008) פרס נונינו (2016) מדליית גתה (2009) פרס תומאס מאן (2015) פרס בלמן (1990) פרס המסאי האירופאי על שם שארל ויון (1983) מלגת גוגנהיים (1994) ליטריס אט ארטיבוס (2006) פרס סיינה אקבלד-אלדה (1986) פרס אניארה (2003) הפרס הנורדי של האקדמיה השוודית (2014) הפרס השוודי הבינלאומי השנתי (1993) הפרס הגדול של Samfundet De Nio (1990) פרס הספרות של אפטונבלודט (1962) Nils Ferlin Prize (2012) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
אתר רשמי

לארס גוסטפסון ב-2008

לארס גוסטפסון (בשוודית: Lars Erik Einar Gustafsson; ‏17 במאי 1936 – 3 באפריל 2016) היה פילוסוף, מחבר וחוקר שוודי.

חייו

גוסטפסון נולד בווסטרוס, סיים את לימודי התיכון שלו בגימנסית ווסטרוס והמשיך לאוניברסיטת אופסלה. בשנת 1960 קבל את תואר המוסמך (licentiate) ובשנת 1978 את הדוקטורט שלו בפילוסופיה תאורטית. ב-1982 היגר לארצות הברית ושם התגייר. הוא חי באוסטין, טקסס, עד שנת 2003, וחזר לשוודיה. משנת 1983 כיהן כפרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין, שם לימד פילוסופיה וכתיבה יוצרת, עד לחודש מאי 2006, עם פרישתו לפנסיה.

גוסטפסון היה אחד הסופרים השוודיים הפוריים ביותר מאז אוגוסט סטרינדברג. מאז סוף 1950 הוא הפיק זרימה שופעת של שירה, רומנים, סיפורים קצרים, מאמרי ביקורת, ומאמרי מערכת. הוא גם זכה להכרה בינלאומית עם פרסים ספרותיים במדינות רבות ובהם: צרפת (Prix International Charles Veillon des Essais) בשנת 1983, דנמרק (Heinrich Steffens Preis) בשנת 1986, איטליה (Una Vita per la Litteratura) בשנת 1989, אמריקה (John Simon Guggenheim Memorial Foundation Fellowship for poetry) בשנת 1994, ועוד. כן היה מועמד לפרס נובל לספרות. כתביו החשובים תורגמו ל-15 שפות וג'ון אפדייק שיבח את ספרו של גוסטפסון מותו של כוורן בספרו Hugging The Shore המכיל אוסף ביקורת ספרותיות.

מותו של כוורן, שנכתב בשנת 1978, הוא הרומן עטור התשבחות והמצליח ביותר של גוסטפסון. ספרו The Cracks in the Wall ‏(Sprickorna i Muren) עובד לסרט מסחרי שוודי.

בעוד שבעיית הזהות נעשתה לנושא המגדיר את כתביו של גוסטפסון, הביקורת החברתית שלו לא פעם הכעיסה את האליטה התרבותית השוודית. כתוצאה מכך הוא נתפס כסופר שנוי במחלוקת בשוודיה ולא אומץ על ידי הממסד.

כשנשאל איפה הוא מוצא את ההשראה שלו, ענה גוסטפסון: "אני מקשיב. אני מקשיב ואני מסתכל. יצירתיות אינה יודעת כללים. אתה יכול לקבל את רעיון לרומן ממשהו שמישהו אומר קטן, או סתם פרצוף שאתה רואה. רב פעם אמר לי שכאשר אלוהים דבר אל משה בסנה, זה לא היה בקולו רועם, זה היה בקול חלש מאוד. אתה צריך להקשיב היטב לקול שאתה צריך להיות מאוד חד".

מספריו

• לארס גוסטפסון, ההצרחה השלישית של ברנארד פוי, תרגום רות שפירא, הוצאת עם עובד, 1989
• לארס גוסטפסון, מותו של כוורן, תרגום יעל ולדמן, הוצאת זמורה-ביתן, 1994

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לארס גוסטפסון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של לארס גוסטפסון (בשוודית)
• הספרים של לארס גוסטפסון, באתר "סימניה"
• רשימה מלאה של ספריו ב-openlibrary.org (באנגלית)
• הבלוג האישי של גוסטפסון (בשוודית)
• לארס גוסטפסון (1936-2016), דף שער בספרייה הלאומית

• לארס גוסטפסון, ברשת החברתית Goodreads
• לארס גוסטפסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא שוודים ובנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.