לארס גוסטפסון

לארס גוסטפסון
Lars Gustafsson
לידה	17 במאי 1936; וסטרוס, שוודיה
פטירה	3 באפריל 2016 (בגיל 79); סטוקהולם, שוודיה
מדינה	שוודיה
מקום לימודים	אוניברסיטת אופסלה
שפות היצירה	שוודית
תקופת הפעילות	מ-1957
בן או בת זוג	Madeleine Gustafsson
פרסים והוקרה	פרס סלמה לגרלף (2009); פרס גרינצנה קאבור (1996); Svenska Dagbladet Literature Prize (1960); קצין מסדר האמנויות והספרות (1986); Tomas Tranströmer prize (2006); Carl Emil Englund prize (1983); John Landquist Prize (2008); Litteraturfrämjandets stora romanpris (1979); Övralidspriset (1987); Pilot Prize (1996); Henrik Steffens Prize (1986); Sveriges Radio's Poetry Prize (1990); Zbigniew Herbert International Literary Award (2016); פרס סיינה אקבלד-אלדה (1986); פרס נונינו (2016); הפרס השוודי הבינלאומי השנתי (1993); פרס תומאס מאן (2015); פרס בלמן (1990); פרס המסאי האירופאי על שם שארל ויון (1983); מלגת גוגנהיים (1994); ליטריס אט ארטיבוס (2006); מדליית גתה (2009); פרס אניארה (2003); הפרס הנורדי של האקדמיה השוודית (2014); הפרס הגדול של Samfundet De Nio (1990); Nils Ferlin Prize (2012); פרס הספרות של אפטונבלודט (1962); עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	האתר הרשמי

לארס גוסטפסון (בשוודית: Lars Erik Einar Gustafsson; ‏17 במאי 1936 – 3 באפריל 2016) היה פילוסוף, מחבר וחוקר שוודי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוסטפסון נולד בווסטרוס, סיים את לימודי התיכון שלו בגימנסית ווסטרוס והמשיך לאוניברסיטת אופסלה, וקבל את תואר המוסמך (licentiate) בשנת 1960 ואת הדוקטורט שלו בפילוסופיה תאורטית בשנת 1978. ב-1982 היגר לארצות הברית ושם התגייר. הוא חי באוסטין, טקסס, עד שנת 2003, וחזר לשוודיה. משנת 1983 כיהן כפרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין, שם לימד פילוסופיה וכתיבה יצירתית, עד לחודש מאי 2006, עם פרישתו לפנסיה.

גוסטפסון היה אחד הסופרים השוודיים הפוריים ביותר מאז אוגוסט סטרינדברג. מאז סוף 1950 הוא הפיק זרימה שופעת של שירה, רומנים, סיפורים קצרים, מאמרי ביקורת, ומאמרי מערכת. הוא גם זכה להכרה בינלאומית עם פרסים ספרותיים במדינות רבות ובהם: צרפת (Prix International Charles Veillon des Essais) בשנת 1983, דנמרק (Heinrich Steffens Preis) בשנת 1986, איטליה (Una Vita per la Litteratura) בשנת 1989, אמריקה (John Simon Guggenheim Memorial Foundation Fellowship for poetry) בשנת 1994, ועוד. כן היה מועמד לפרס נובל לספרות. כתביו החשובים תורגמו ל-15 שפות וג'ון אפדייק שיבח את ספרו של גוסטפסון מותו של כוורן בספרו Hugging The Shore המכיל אוסף ביקורת ספרותיות.

מותו של כוורן, שנכתב בשנת 1978, הוא הרומן עטור התשבחות והמצליח ביותר של גוסטפסון. ספרו The Cracks in the Wall ‏(Sprickorna i Muren) עובד לסרט מסחרי שוודי.^[1]

בעוד שבעיית הזהות נעשתה לנושא המגדיר את כתביו של גוסטפסון, הביקורת החברתית שלו לא פעם הכעיסה את האליטה התרבותית השוודית. כתוצאה מכך הוא נתפס כסופר שנוי במחלוקת בשוודיה ולא אומץ על ידי הממסד.

כשנשאל איפה הוא מוצא את ההשראה שלו, ענה גוסטפסון: "אני מקשיב. אני מקשיב ואני מסתכל. יצירתיות אינה יודעת כללים. אתה יכול לקבל את רעיון לרומן ממשהו שמישהו אומר קטן, או סתם פרצוף שאתה רואה. רב פעם אמר לי שכאשר אלוהים דבר אל משה בסנה, זה לא היה בקולו רועם, זה היה בקול חלש מאוד. אתה צריך להקשיב היטב לקול שאתה צריך להיות מאוד חד".

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארס גוסטפסון, ההצרחה השלישית של ברנארד פוי, תרגום רות שפירא, הוצאת עם עובד, 1989
לארס גוסטפסון, מותו של כוורן, תרגום יעל ולדמן, הוצאת זמורה-ביתן, 1994

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא לארס גוסטפסון בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של לארס גוסטפסון
הספרים של לארס גוסטפסון, באתר "סימניה"
רשימה מלאה של ספריו ב-openlibrary.org (באנגלית)
הבלוג האישי של גוסטפסון (בשוודית)
לארס גוסטפסון (1936-2016), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ A Breach in the Wall

ערך זה הוא קצרמר בנושא שוודים ובנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] A Breach in the Wall

[1]