עם עובד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוצאת ספרים עם עובד בע"מ
לוגו החברה
לוגו החברה
נתונים כלליים
מייסדים ההסתדרות הכללית, ברל כצנלסון
תאריך הקמה 1942
מיקום המטה תל אביב
משרד ראשי תל אביב
ענפי תעשייה הוצאה לאור
מוצרים עיקריים סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרות ילדים
אנשי מפתח חניטל סויסה, מנכ"לית
 
www.am-oved.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

עם עובד בראשיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת "עם עובד" הוקמה על פי חזונו של ברל כצנלסון, ולפיו הפועל העברי הוא אדם שטרוד בחיי היום-יום, אך בו-זמנית בעל שאיפה להרחבת השכלתו. לפיכך על ההסתדרות לסייע לפועל לבנות את ארון הספרים שלו, שיהיה עשיר בתוכן איכותי, במחיר שווה לכל נפש ותוך בחירה מושכלת של הכותרים. ההוצאה גם נתפשה כחוליה חשובה בברית בין "מעמד הפועלים" ל"אינטליגנציה": ברית שעמדה בבסיס התפיסה של תנועת העבודה. ההוצאה התחילה בהוצאת דבר שהייתה מסונפת לעיתון "דבר". דווקא בעיצומה של מלחמת העולם השנייה מצא כצנלסון, בתמיכת ראשי מפא"י וההסתדרות, את המועד להקמתה של הוצאת ספרים גדולה ועצמאית, תוך הבטחת מפא"י וההסתדרות שלכצנלסון יהיו חופש בחירה ועצמאות ניהולית. על אף התנגדותן של מפלגות השמאל, החליטה מועצת ההסתדרות בינואר 1941 להקים הוצאת ספרים של ההסתדרות ובחרה בכצנלסון כעורך היחיד שלה.[1]

כצנלסון ראה בהוצאת הספרים כלי חשוב בעיצוב דמותה ותרבותה של החברה העברית.[2] לדבריו, "עם עובד" היא צלע חיונית של ההסתדרות, "כפי שחברת העובדים אחראית להקמת הארץ, אחראית "עם עובד" לתרבותו של העם." עבור כצנלסון היו לעם עובד גם מטרות לשיקום התרבות העברית והיהודית וגם סיוע לסופרים יהודים ממעמד הפועלים, בעיקר עקב צפייתו, שנים רבות לפני כן, במאמצי הקיום של יוסף חיים ברנר.[2]

רגע קט עלה בידי להכניס את ההסתדרות - בידיעתה או שלא בידיעתה - לא למפעל מו"לי בלבד, כי אם באחריות לגורלה של הספרות העברית ולמצב עבודתו של הסופר העברי.

ברל כצנלסון, מתוך מכתב לדוד זכאי[2]

ב-1 באפריל 1942, ערב פסח, פורסם ב"דבר" עלון-המידע הראשון של "עם עובד". עם כינונה, היו להוצאה שלוש סדרות-ספרים, או "ספריות" (כפי שכונו אז): "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור" (למבוגרים). מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת ברכה חבס) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות וסוציאליזם לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת אניטה שפירא מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגויסת של ממש.[3] מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור איכותית בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת כאהרן אברהם קבק, דוד מלץ, חיים הזז, יהודה בורלא, זלמן שניאור, דבורה בארון, גרשון שופמן, ישראל זרחי ואף נתן אלתרמן שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כמשה בילינסון ושלמה לביא.[4] כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי ביאליק, טשרניחובסקי ועגנון מידיו של זלמן שוקן ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו.[5] מספר התרגומים היה קטן וכלל בעיקר ספרי עיון והגות ולא ספרות יפה.[4] בין ספרי העיון הראשונים שיצאו בעם עובד היו "היהודים ברוסיה הסובייטית" של יעקב לשצ'ינסקי, כתבי האידאולוגים המרכזיים של הציונות הסוציאליסטית דב בורוכוב ונחמן סירקין ו"נפתולי עם האמת", הביוגרפיה של מהטמה גאנדי. יוצאים מן הכלל בתחום התרגום היו ספרי יצחק בשביס-זינגר וצ'כוב.

"עם עובד" הוציאה ספרייה נוספת - סדרה מיוחדת בשם "מן המוקד", שהתרכזה באירועי מלחמת העולם השנייה, ועסקה בנושאים, כמו: לונדון בתקופת הבליץ ו"מכתבים מן הגטאות", של המחתרת היהודית ו"החלוץ".[6] כעורך, הצהיר כצנלסון: "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל."[7] ההוצאה הקפידה על איכות גבוהה של הדפסה ולשון, וכצנלסון הנהיג ניקוד חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא.[8]

הספר הראשון שיצא לאור היה אנתולוגיה היסטורית-ספרותית בשם "ספר הגבורה" ומיד אחריו יצא "מעשים ומגמות", שהיה סיכום חלקי של ירח העיון שיזם כצנלסון ברחובות ב-1941. בשנה הראשונה לקיומה, הוציאה "עם עובד" לאור 36 ספרים. ההוצאה פיתחה מפעל מנויים ובשנת הפעילות המלאה הראשונה שלה, 1942-1943, הופצו 150,000 עותקים מספריה, וזאת ליישוב שמנה 450,000 איש בלבד. השנה הראשונה נסתיימה ברווח כספי של 3,000 לא"י.[9]

לאחר מותו של כצנלסון ב-1944 עברה עם עובד שורה של עורכים אשר שינו אט-אט את אופייה והרחיבו את סוגי הספרות שהוציאה. ספריית "לדור" הפכה ל"ספרייה לעם", ששמרה על העיקרון של "בניית ארון הספרים של העם" ויצאו בה לאור עד ימינו, מאות ספרי מופת, תוך איזון בין ספרות מקור וספרות תרגום. "הספרייה לעם" היא המפעל הספרותי הוותיק ביותר במדינת ישראל.

משנות החמישים ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת עם עובד בשבוע הספר בירושלים

בשנת 1957 מונה משה שרת לראש ההוצאה.[10]

בשנים 2000–2011 כיהן כמנכ"ל ההוצאה ירון סדן.[11] בדצמבר 2011 נבחר יעקב בריי למנכ"ל הוצאת עם עובד, הליך מינויו והיותו קצין משטרה לשעבר, עוררו מחלוקת והביאו להתפטרותו של יו"ר מועצת המנהלים של ההוצאה, עו"ד רוני פיינשטיין,[12] לפרישתה של העורכת והמתרגמת אילנה המרמן[13] ולמחאה של עורכים נוספים.[14] באוקטובר 2015 מונתה חניטל סויסה למנכ"לית ההוצאה.[15]

מאז הקמתה פרסמה "עם עובד" למעלה מ-5,000 כותרים, והיא מוציאה מדי שנה כ-100 כותרים חדשים ו-250 הוצאות מחודשות.

להוצאה שתי סדרות בולטות, שנמכרות בחנויות הספרים, ובמחיר מוזל למנויים:

בשתי הסדרות יוצאים לאור ספרי מקור וספרים מתורגמים.

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל

בין שנת 1963 ועד שלהי שנות ה-80, ראו אור בהוצאה 160 ספרי ילדים במסגרת מועדון ספריית דן חסכן, בהן קלאסיקות רבות. עורכי הסדרה היו ט. כרמי, חיים באר ונירה הראל.[19]

סדרה נוספת הייתה עם עובד - מדע בדיוני, ובה התפרסמו כמה מהתרגומים המוכרים ביותר לספרות מדע בדיוני, כגון "מבחר הסיפורת הבדיונית", סדרת "חולית", ועוד.

הוצאת "עם עובד" הוציאה לאור גם כתבי עת:

הוצאת עם עובד חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג. קרסל, 'הוצאת הספרים "עם עובד" – במלאת ארבעים שנה לראשית פעילותה הסדירה', שנתון הספר היהודי 40 (1982/3), 67–75.
  • ספרי עם עובד: קטלוג כללי תש"א–תשנ"ח, 1941–1997; הקטלוג לשנים 1941–1982 הוכן בידי איזה וג. קרסל, הקטלוג לשנים 1983–1991 הוכן בידי יעקב דן ועדנה צחור, הקטלוג לשנים 1992–1997 הוכן בידי עדנה צחור, תל אביב: עם עובד, תשנ"ט 1998.
  • אניטה שפירא, ברל, עם עובד 1980, כרך ב, עמ' 646–663.
  • נירה הראל, "הסופר והמו"ל", מאזנים, ס"ז (2), 1992, עמ' 26–27. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עם עובד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 630.
  2. ^ 1 2 3 אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 647.
  3. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 650.
  4. ^ 1 2 אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 651.
  5. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 648–649.
  6. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 669.
  7. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 652.
  8. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 655.
  9. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 662–663.
  10. ^ בועד הפועל של ההסתדרות: מ. שרת בראש "עם עובד", דבר, 4 במרץ 1957
    מ. שרת: יורחב היקפה של הספריה לעם של "עם עובד", דבר, 19 ביוני 1960
  11. ^ מיה סלע ועידו בלאס, "מנכ"ל עם עובד, ירון סדן, עוזב את תפקידו", הארץ, 2.10.2011
  12. ^ מיה סלעמנכ"ל עם עובד הבא: קצין משטרה לשעבר, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2011
  13. ^ מיה סלעאילנה המרמן פורשת מעם עובד בעקבות מינויו של קצין משטרה לשעבר למנכ"ל, באתר הארץ, 3 בינואר 2012
  14. ^ מיה סלעעורכים בעם עובד מסתייגים ממינוי בריי, באתר הארץ, 5 בינואר 2012
  15. ^ רן בוקר, מנכ"לית חדשה להוצאת עם עובד, באתר ynet, 13 באוקטובר 2015
    גילי איזיקוביץ"חניטל סויסה בהוצאת עם עובד זאת סנסציה": המנכ"לית החדשה מתכוונת לשווק אליטיזם להמונים, באתר הארץ, 21 בינואר 2016
  16. ^ יהודה בורלא, מפעל רב תנופה, דבר, 15 באפריל 1955
  17. ^ שלמה גרודזנסקי, ספרי כיס, דבר, 6 בינואר 1961
    1.4 מיליון ספרים הפיצה "הספריה לעם", דבר, 22 באפריל 1964
    100 ספרים ב"ספריה לעם", דבר, 6 בספטמבר 1966
    יורם פרי, ספר טוב וזול לימי מיתון, דבר, 5 בפברואר 1967
  18. ^ "ספריית אפקים" - סידרה חדשה של "עם עובד", דבר, 27 באוגוסט 1969
    עלי מוהר, ספריית "אפקים" של "עם עובד", דבר, 5 בדצמבר 1969
    בנימין אליאב, סדרת 'אפקים' – שלב חדש, דבר, 15 בפברואר 1971
  19. ^ איתמר לוי, דן חסכן