לדלג לתוכן

עם עובד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הוצאת ספרים עם עובד בע"מ
לוגו החברה
הוצאת עם עובד בשבוע הספר בירושלים
דוכן הוצאת עם עובד בשבוע הספר בירושלים
נתונים כלליים
מייסדים ההסתדרות הכללית, ברל כצנלסון
תקופת הפעילות 1942–הווה (כ־84 שנים)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי בני ברק
ענפי תעשייה הוצאה לאור
מוצרים עיקריים סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרות ילדים
מנכ"ל חניטל סויסה
 
www.am-oved.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל

הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה באפריל 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון, ובהתאם לתפיסת העולם של מייסדי ההסתדרות הכללית: האמונה שההסתדרות הכללית אחראית גם לחינוכם ולמזונם הרוחני של חבריה[1].

מאז הקמתה פרסמה "עם עובד" למעלה מ-5,000 כותרים והיא מוציאה מדי שנה כ-100 כותרים חדשים ו-250 הוצאות מחודשות. סמל ההוצאה עוצב בידי ירחמיאל שכטר.[2][3]

הוצאת עם עובד חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עובד בראשיתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת "עם עובד" הוקמה על פי חזונו של ברל כצנלסון, לפיו 'הפועל העברי הוא אדם הטרוד בחיי היום-יום, אך גם בעל שאיפה להרחבת השכלתו, לפיכך מתפקידה של ההסתדרות לסייע לפועל לבנות את ארון הספרים שלו, שיהיה עשיר בתוכן איכותי, במחיר שווה לכל נפש ותוך בחירה מושכלת של הכותרים'.[4] ההוצאה גם נתפסה כחוליה חשובה בברית בין "מעמד הפועלים" ל"אינטליגנציה"; ברית שעמדה בבסיס התפיסה של תנועת העבודה. עם עובד הוקמה תחילה כזרוע של העיתון דבר, קשר ארגוני שיצר מתיחות בין מערכת העיתון להוצאה עד שבדצמבר 1948 הושלמה ההפרדה בין העיתון להוצאה.[1] בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בתמיכת ראשי מפא"י ומועצת ההסתדרות הקים כצנלסון הוצאת ספרים גדולה ועצמאית. מפא"י וההסתדרות הבטיחו שלכצנלסון יהיו חופש בחירה ועצמאות ניהולית. מועצת ההסתדרות החליטה בינואר 1941 להקים את הוצאת הספרים של ההסתדרות ובחרה בכצנלסון כעורך היחיד שלה.[5] ההחלטה נתקבלה בהתנגדות של אנשי השומר הצעיר, שחששו מתחרות בהוצאת הספרים שלהם.[1]

כצנלסון ראה בהוצאת הספרים כלי חשוב בעיצוב דמותה ותרבותה של החברה העברית.[6] לדבריו, "עם עובד" היא צלע חיונית של ההסתדרות: "כפי שחברת העובדים אחראית להקמת הארץ, אחראית 'עם עובד' לתרבותו של העם". בעיני כצנלסון נמנו בין מטרות "עם עובד" גם שיקום התרבות העברית והיהודית וסיוע לסופרים יהודים ממעמד הפועלים. מטרה אשר חשיבותה חוזקה עקב צפייתו של כצנלסון, שנים רבות לפני כן, במאמצי הקיום של יוסף חיים ברנר.[6]

רגע קט עלה בידי להכניס את ההסתדרות - בידיעתה או שלא בידיעתה - לא למפעל מו"לי בלבד, כי אם באחריות לגורלה של הספרות העברית ולמצב עבודתו של הסופר העברי.

— ברל כצנלסון, מתוך מכתב לדוד זכאי[6]

ב-1 באפריל 1942, ערב פסח, פורסם ב"דבר" עלון-המידע הראשון של "עם עובד". עם כינונה, היו להוצאה שלוש סדרות-ספרים, או "ספריות" (כפי שכונו אז): "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור" שהוקדשה לספרות יפה (למבוגרים). מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת ברכה חבס) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות וסוציאליזם לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת אניטה שפירא מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגויסת של ממש.[7] מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור איכותית בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת כאהרן אברהם קבק, דוד מלץ, חיים הזז, יהודה בורלא, זלמן שניאור, דבורה בארון, גרשון שופמן, ישראל זרחי ואף נתן אלתרמן שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כמשה בילינסון ושלמה לביא.[8] כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי ביאליק, טשרניחובסקי ועגנון מידיו של זלמן שוקן ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו.[9] מספר התרגומים היה קטן וכלל בעיקר ספרי עיון והגות ופחות ספרות יפה.[8] בין ספרי העיון הראשונים שיצאו בעם עובד היו "היהודים ברוסיה הסובייטית" של יעקב לשצ'ינסקי, כתבי האידאולוגים המרכזיים של הציונות הסוציאליסטית דב בורוכוב ונחמן סירקין ו"נפתולי עם האמת", הביוגרפיה של מהטמה גאנדי. יוצאים מן הכלל בתחום התרגום היו ספרי יצחק בשביס-זינגר וצ'כוב.

"עם עובד" הוציאה ספרייה נוספת - סדרה מיוחדת בשם "מן המוקד", שהתרכזה באירועי מלחמת העולם השנייה, ועסקה בנושאים, כמו: לונדון בתקופת הבליץ ו"מכתבים מן הגטאות", של המחתרת היהודית ו"החלוץ".[10] כעורך, הצהיר כצנלסון: "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל."[11] ההוצאה הקפידה על איכות גבוהה של הדפסה ולשון, וכצנלסון הנהיג ניקוד חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא.[12]

בשנה הראשונה לקיומה, הוציאה "עם עובד" לאור 36 ספרים. מספר הספרים שראו אור הלך וגדל בהדרגה עד שבשנות השבעים היה ממוצע הכותרים לשנה כ-100 ספרים חדשים וכ- 180 הדפסות חוזרות.[1] הספר הראשון שיצא לאור היה אנתולוגיה היסטורית-ספרותית בשם "ספר הגבורה" ומיד אחריו יצא "מעשים ומגמות", שהיה סיכום חלקי של ירח העיון שיזם כצנלסון ברחובות ב-1941. ההוצאה פיתחה מפעל מנויים ובשנת הפעילות המלאה הראשונה שלה, 1942-1943, הופצו 150,000 עותקים מספריה, וזאת ליישוב שמנה 450,000 איש בלבד.[13]

לאחר מותו של כצנלסון ב-1944 עברה עם עובד שורה של עורכים אשר שינו אט-אט את אופייה והרחיבו את סוגי הספרות שהוציאה. ספריית "לדור" הפכה ל"ספרייה לעם", שהצליחה עם השנים לשמור על העיקרון של "בניית ארון הספרים של העם" ויצאו בה לאור עד ימינו מאות ספרי מופת, תוך איזון בין ספרות מקור וספרות תרגום. "הספרייה לעם" היא המפעל הספרותי הוותיק ביותר במדינת ישראל.

משנות החמישים ואילך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1956, לאחר 14 שנות פעילות והוצאה לאור של יותר מ-600 כותרים, נקלעה ההוצאה לקשיים כלכליים ובוצעו קיצוצים במספר העובדים.[14] במרץ 1957 מונה משה שרת[15], שפרש מראשות הממשלה שנתיים קודם לכן, למנהל ההוצאה. שרת הכיר את ההוצאה היטב, שכן שימש בעבר כיו"ר מועצת המנהלים שלה.[1] שרת הקים מערכת מסודרת ומינה את ירוחם לוריא לתפקיד מזכיר המערכת ולצידו א.ד. שפיר כעורך וירמיהו צבי גורדון כמגיה ראשי. יורשו של שרת, אליעזר פרי, מיסד את המבנה של עורכים אוטונומיים האחראים לסדרות שונות, ובמשך 10 שנות כהונתו היא הפכה להוצאה מרכזית במו"לות הישראלית.[1]

באוגוסט 1972 התמנה נחמן אוריאלי כמנהל ההוצאה וכיהן בתפקיד עד 1976. לאחר פרישתו מונה דב גורפונג כמנהל ההוצאה ושימש בתפקיד עד מותו ב-1984. לתקופה קצרה מונה יצחק וינר לממלא מקומו עד שהוחלף על ידי אהרן קראוס ב-1984. ב-1986 הוחלט למנות לצידו את נירה הראל כמנהלת המערכת. לאחר פרישתו של אהרן קראוס בשנת 2000 מונה ירון סדן כמנכ"ל ההוצאה[16] [1] וכיהן עד לעזיבתו את התפקיד בשנת 2011. בדצמבר 2011 מונה תת ניצב בדימוס יעקב בריי כמנכ"ל ההוצאה.[17] הליך מינויו של יעקב בריי והיותו קצין משטרה לשעבר, עוררו מחלוקת והביאו להתפטרותו של יו"ר מועצת המנהלים של ההוצאה, רוני פיינשטיין,[18] לפרישתה של העורכת והמתרגמת אילנה המרמן ולמחאה של עורכים נוספים.[19][20]

לאחר עזיבתו את התפקיד מונתה, באוקטובר 2015, חניטל סויסה למנכ"לית ההוצאה.[21]

בשנת 1956, התמזגה הוצאת "ילקוט" של מועצת פועלי חיפה עם "עם-עובד".[22]

בשנת 1971 אוחדה הוצאת תרבות וחינוך של ההסתדרות עם הוצאת עם עובד במטרה לחסוך בהוצאות האדמיניסטרטיביות.[1]

בשנים 1994–2014 השתתפה "עם עובד" בפיתוח וייצור משחקי מחשב לילדים יחד עם חברת קומפדיה. הסדרה הייתה מבוססת על הדמות "איתמר" מאת הסופר דויד גרוסמן, המשחק המפורסם בסדרה היה "איתמר מטייל על קירות".[23]

בשנת 2002 חגגה ההוצאה 60 להיווסדה במבצע משותף עם רשת סטימצקי, בו קהל הקוראים הוזמן לבחור את ששת הספרים האהובים עליו בכל הזמנים.[24] הספרים שנבחרו והוצאו מחדש תחת הכותרת "6 הנבחרים": "רומן רוסי" מאת מאיר שלו,[25] "התפסן בשדה השיפון", מאת ג'רום דייוויד סלינג'ר,[26] "אהבה בימי כולרה" ו"מאה שנים של בדידות" מאת גבריאל גרסיה מארקס,[27] "חצוצרה בואדי" מאת סמי מיכאל, ו"הנסיך הקטן" מאת אנטואן דה סנט־אכזופרי.[28]

בקיץ 2014 נקלעה ההוצאה לקשיים, בעקבות חוב גדול של רשת סטימצקי שלא שולם,[29] ויישום חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל.[30] רק לאחר בקשת פירוק נגד סטימצקי היא שילמה את החוב.[31]

סמל ההוצאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הקמתה של ההוצאה, 1942, הופקד עיצוב הלוגו בידי אריה אלואיל (צייר ומאייר). הלוגו כלל את האות ע' ממנה צומח ענף זית, כדרך ביטוי לחזון ההוצאה: "(ע)בודה חקלאית שמשולבת בצמיחה רוחנית".[32]

לאחר ייסודה של סדרת 'ספריה לעם', בשנת 1954-5, עוצב הלוגו מחדש ע"י ירחמיאל שכטר, במסגרת עיצוב מחודש של עטיפות ספרי הסדרה. הלוגו החדש שילב בין שתי אותיות ע', שמייצגות את שם ההוצאה, המעוין הקטן מצד ימין אמור לסמל אשכול ענבים כביטוי למחויבות הראשונית להתיישבות החקלאית העובדת. [33]

סדרות ספרים וכתבי עת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להוצאה שתי סדרות בולטות, בהם ספרים מתורגמים וספרי מקור, שנמכרות בחנויות הספרים:

  • ספריה לעם היא סדרת ספרי סיפורת, שבמסגרתה יוצאים לאור כ-12 ספרים בשנה. הספר הראשון בסדרה ראה אור באפריל 1958‏,[34] כארבע שנים לאחר ההכרזה על הקמתה, הסדרה זוכה להצלחה רבה.[35] הספר הראשון שראה אור בסדרה וקיבל את המספר הסידורי 001 הוא 'זורבה היווני' מאת ניקוס קאזאנצאקיס, בתרגום מאנגלית של חנוך קלעי.[36] במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, השיגה סדרת ספריה לעם מעמד מכובד במפת הספרות העברית, הפכה למובילה וקבעה נורמות ספרותיות ותרגומיות. הסדרה התאפיינה וקבעה רף גבוה של הקפדה על האיכות הלשונית, ההגהה ועיצוב הספר. ספרי הסדרה זכו לתפוצה רחבה.[1] עורכי הסדרה היו: ירוחם לוריא, א.ד. שפיר, אמציה פורת ואברהם יבין, נילי מירסקי ואילנה המרמן.[1] כיום עורכי הסדרה הם: יובל שמעוני, מאיה פלדמן ועלמה כהן ורדי.
  • ספרית אפקים, סדרה של ספרי עיון ומחקר. הסדרה החלה לצאת לאור בנובמבר 1969[37] בעריכת אהוביה מלכין. בשנת 1987 מונה ד"ר אלי שאלתיאל לעורך הראשי של הסדרה [1], ומאז שנת 2023 עורך סדרה זו הוא ד"ר אבי שילון. בסדרה ראו אור ספרים במגוון תחומים ונושאים: מדעי הטבע, המחקר ההיסטורי, ביוגרפיות ועוד.

סדרות בולטות בעבר כללו את:

  • ספריית דן חסכן, לספרי ילדים ונוער, יצאה בין שנת 1963 ועד שלהי שנות ה-80, בשיתוף בנק הפועלים. בסדרה יצאו 160 ספרי ילדים, בהן קלאסיקות רבות. עורכי הסדרה היו ט. כרמי, חיים באר מ-1974 ונירה הראל [38] מ-1983.[1]
  • עם עובד - מדע בדיוני, בעריכת דורית לנדס,[1] סדרה בה התפרסמו כמה מהתרגומים המוכרים ביותר לספרות מדע בדיוני, כגון "מבחר הסיפורת הבדיונית", סדרת "חולית", ועוד.[39]
  • הסדרות "לדור", "שחרות" ו"מן המוקד" שיצאו עם הקמת ההוצאה, החל מ-1942,[40] אחר כך אחדו לתוך סדרות אחרות.

הוצאת "עם עובד" הוציאה לאור גם כתבי עת:

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ג. קרסל, 'הוצאת הספרים "עם עובד" – במלאת ארבעים שנה לראשית פעילותה הסדירה', שנתון הספר היהודי 40 (1982/3), 67–75.
  • ספרי עם עובד: קטלוג כללי תש"א–תשנ"ח, 1941–1997; הקטלוג לשנים 1941–1982 הוכן בידי איזה וג. קרסל, הקטלוג לשנים 1983–1991 הוכן בידי יעקב דן ועדנה צחור, הקטלוג לשנים 1992–1997 הוכן בידי עדנה צחור, תל אביב: עם עובד, תשנ"ט 1998, הקטלוג לשנים 2001-1992 הוכן בידי עדנה צחור, לכבוד שנת ה-60 להוצאה.
  • נירה הראל, "הסופר והמו"ל", מאזנים, ס"ז (2), 1992, עמ' 26–27. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • מוטי נייגר, "שנות הארבעים והחמישים והלאה: הוצאת ספרים מפלגתיות-אידאולוגיות – הוצאות הספרים של תנועות הפועלים ("עם עובד", "הקיבוץ המאוחד" ו"ספריית פועלים") ותפקידן בהתגבשות התרבות הישראלית", בספר: מוציאים לאור כמתווכי תרבות: היסטוריה תרבותית של מאה שנות מו"לות עברית בישראל (2010-1910), ירושלים: הוצאת מן, 2017, עמ' 255–406.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עם עובד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 זהר שביט, מתרבות של שבט פרולטרי לתרבות פלורליסטית של עם - ראשי פרקים להיסטוריה של הוצאת הספרים עם עובד, ספרי עם עובד, קטלוג כללי, תש"א-תשס"ב, 2001-1941, 2002, עמ' מבוא לקטלוג
  2. ↑ עומר בינדר, ירחמיאל שכטר – המנהל הנשכח של "בצלאל החדש", אאא בית לטיפוגרפיה עברית, 15 במרץ 2020
  3. ↑ תעלומת הלוגו האובד של "עם עובד", בית אריאלה
  4. ↑ אורן דגן, ‏"קשה מאוד לפתוח את שבוע הספר בלי מאיר שלו. בקרוב נוציא ספר ילדים חדש פרי עטו", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 ביוני 2023
  5. ↑ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 630.
  6. 1 2 3 אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 647.
  7. ↑ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 650.
  8. 1 2 אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 651.
  9. ↑ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 648–649.
  10. ↑ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 669.
  11. ↑ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 652.
  12. ↑ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 655.
  13. ↑ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 662–663.
  14. ↑ מ. מייזלס, "עם עובד" אינו מתחסל, מעריב, 18 במאי 1956
    ש. שלום, שינויים ב"עם עובד", דבר, 8 ביוני 1956
  15. ↑ בועד הפועל של ההסתדרות: מ. שרת בראש "עם עובד", דבר, 4 במרץ 1957
    מ. שרת: יורחב היקפה של הספריה לעם של "עם עובד", דבר, 19 ביוני 1960
  16. ↑ מיה סלע ועידו בלאס, מנכ"ל עם עובד, ירון סדן, עוזב את תפקידו, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2011
  17. ↑ מיה סלע, חוק וספר: מנכ"ל עם עובד ג'קי בריי עונה למבקרים, באתר הארץ, 25 באפריל 2012
  18. ↑ מיה סלע, מנכ"ל עם עובד הבא: קצין משטרה לשעבר, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2011
  19. ↑ מיה סלע, אילנה המרמן פורשת מעם עובד בעקבות מינויו של קצין משטרה לשעבר למנכ"ל, באתר הארץ, 3 בינואר 2012
  20. ↑ מיה סלע, עורכים בעם עובד מסתייגים ממינוי בריי, באתר הארץ, 5 בינואר 2012
  21. ↑ רן בוקר, מנכ"לית חדשה להוצאת עם עובד, באתר ynet, 13 באוקטובר 2015
    אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, "חניטל סויסה בהוצאת עם עובד זאת סנסציה": המנכ"לית החדשה מתכוונת לשווק אליטיזם להמונים, באתר הארץ, 21 בינואר 2016
  22. ↑ "ילקוט" התמזגה עם "עם עובד", דבר, 16 בפברואר 1959
    הוצאת "ילקוט" מציינת התמזגותה עם "עם-עובד", דבר, 14 ביוני 1959
  23. ↑ חגית מהלא, ‏בין קירות המחשב, באתר גלובס, 7 במאי 2009
    אתר למנויים בלבד תמר רותם, מדוע הספרים האלקטרוניים לילדים עדיין לא תפסו בארץ?, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2014
  24. ↑ שירי לב-ארי, הוצאת עם עובד חוגגת 60 להיווסדה, באתר הארץ, 8 בינואר 2002
  25. ↑ רומן רוסי - 6 הנבחרים - מאיר שלו
  26. ↑ התפסן בשדה השיפון - מהדורה מחודשת - 6 הנבחרים # - ג'.ד. סלינג'ר
  27. ↑ אהבה בימי כולרה, באתר www.am-oved.co.il
  28. ↑ ספרים לפסח: למי לתת מה?, באתר ynet, 10 באפריל 2003
  29. ↑ אתר למנויים בלבד עדי דברת-מזריץ, מודן, עם עובד ואופוס הגישו בקשת פירוק נגד סטימצקי: חייבת לנו 7.5 מ' ש', באתר TheMarker‏, 30 ביוני 2014
    יניב מגל, ‏סטימצקי בדרך להקפאת הליכים, באתר גלובס, 9 ביוני 2014
  30. ↑ אתר למנויים בלבד מיה סלע, מלחמת ההישרדות של הוצאת עם עובד, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2014
  31. ↑ אתר למנויים בלבד עדי דברת-מזריץ, אחרי שפנו לביהמ"ש בבקשת פירוק: סטימצקי שילמה למו"לים את החוב, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2014
  32. ↑ תעלומת הלוגו האובד של "עם עובד", בית אריאלה
  33. ↑ עומר בינדר, ירחמיאל שכטר – המנהל הנשכח של "בצלאל החדש" — אות־אות־אות, ‏2020-03-15
  34. ↑ יהודה בורלא, מפעל רב תנופה, דבר, 15 באפריל 1955
  35. ↑ שלמה גרודזנסקי, ספרי כיס, דבר, 6 בינואר 1961
    1.4 מיליון ספרים הפיצה "הספריה לעם", דבר, 22 באפריל 1964
    100 ספרים ב"ספריה לעם", דבר, 6 בספטמבר 1966
    יורם פרי, ספר טוב וזול לימי מיתון, דבר, 5 בפברואר 1967
  36. ↑ ניקוס קאזאנצאקיס, זורבה היווני (ספר), ויקיפדיה, 2026-04-28
  37. ↑ "ספריית אפקים" - סידרה חדשה של "עם עובד", דבר, 27 באוגוסט 1969
    עלי מוהר, ספריית "אפקים" של "עם עובד", דבר, 5 בדצמבר 1969
    בנימין אליאב, סדרת 'אפקים' – שלב חדש, דבר, 15 בפברואר 1971
  38. ↑ איתמר לוי, דן חסכן
  39. ↑ בועז כהן, חיים בכוכב אחר: למה כמעט לא מוציאים ספרי מדע בדיוני בארץ?, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2011
  40. ↑ ידיעות נוספות על פעולת "עם עובד", דבר, 3 באפריל 1942
    "מן המוקד": ספריה חדשה ב"עם עובד", דבר, 16 בספטמבר 1942
    ספריה חדשה ל"עם עובד", דבר, 24 בספטמבר 1942)
    ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל - הוצאת "עם-עובד": "לדור" ו"שחרות" לשנתן השלישית, דבר, 1 בספטמבר 1944
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עם_עובד&oldid=43744419"