לואיס קאהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לואיס קאן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
בניין הפקולטה להנדסה ע"ש וולפסון באוניברסיטת תל אביב, על שער גיליון כתב העת "ארכיטקטורה", 1986
מכון סאלק (Salk Institute) בקליפורניה
בניין הממשלה של בנגלדש, דאקה
פנים ספריית אקסטר בניו המפשייר

לואיס קאהןאנגלית: Louis Isadore Kahn, נולד בשם איצ'ה לייב שמואלובסקי; ‏ 20 בפברואר 1901 - 17 במרץ 1974) היה אדריכל אמריקאי יהודי נודע, מחשובי האדריכלים המודרניסטים האמריקאים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאהן נולד למשפחה ענייה בפרנו, אסטוניה, אז חלק מן האימפריה הרוסית, וגדל בקורסארה שבאי היומאה. בשנת 1906 היגרה המשפחה לארצות הברית, בגלל חשש האב מפני גיוסו לצבא הרוסי. בשנת 1914 קיבל אזרחות אמריקנית ובשנה שלאחר מכן שינה האב את שם המשפחה ל"קאהן". לואיס הצעיר נאלץ לעזור בפרנסת המשפחה, תחילה במכירת ציורים שלו ומאוחר יותר בנגינה בפסנתר באולמות ראינוע.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הכשרתו קיבל לואיס קאהן באוניברסיטת פנסילבניה, שם נלמד מקצוע האדריכלות במתכונת שמרנית ובהתאם למסורת אדריכלות הבוז-אר (Beaux-Arts). לאחר סיום לימודיו ב-1924 פנה לעבוד כשרטט במשרד מקומי. ארבע שנים לאחר מכן יצא לסיור אדריכלי באירופה, בו התרשם בעיקר מביצורים מימי הביניים: חומות העיר קרקסון בצרפת ומבצרים עתיקים אחרים בסקוטלנד.

בשנת 1932 הקים קאהן יחד עם חברו האדריכל דומיניק ברנינגר את "קבוצת המחקר האדריכלי" (ARG), לשם "מחקר קבוצתי של שיכון ופינוי שכונות עוני". הקבוצה הייתה למעשה חבורה רופפת של אדריכלים צעירים, רובם מובטלים. חברי הקבוצה התעניינו באוונגרד האירופאי ובאג'נדות חברתיות פופוליסטיות, והיו מחסידי הסגנון הבינלאומי שצעד את צעדיו הראשונים בארצות הברית. התכניות שהוליד הפרויקט המרכזי של הקבוצה לא מומשו, כולל תכנית הדיור הציבורי של קאהן שהוגשה לרשות העבודות הציבוריות, והקבוצה התפרקה פחות משלוש שנים לאחר הקמתה[1].

בשנים הבאות השתתף קאהן בפרויקטים שונים, חלקם הגדול שיכונים ומבני דיור ציבורי שתכנן עבור רשות השיכון של פילדלפיה. בין השאר שיתף פעולה עם אדריכלים דוגמת ג'ורג' האו, מחלוצי הסגנון הבינלאומי בארצות הברית, ואוסקר סטורונוב, איתו קיים שותפות פורה שנמשכה בין 1942 ל-1947.

ב-1947 החל קאהן את קריירת ההוראה שלו במשרת הוראה באוניברסיטת ייל.

עבודתו האדריכלית ומאפייניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהליך הסגנוני שעבר קאהן משקף את התפתחות האדריכלות המודרנית: בתחילה סגנון מקושט, קרוב לנאו קלאסיציזם, שמשתמש בטכנולוגיות הבניה החדשות ועליהן מעמיס מוטיבים עתיקים מגוונים. בהמשך פניה לעבר הסגנון הבינלאומי, הלבן והפשוט, ולבסוף מעבר לבטון החשוף ולעושר הצורני של הברוטליזם.

עם זאת, סגנונו האישי של קאהן והשפה האדריכלית הייחודית שפיתח, שזכו להערכה רבו וקבעו את מעמדו האדריכל חדשן ומרכזי, ניכרים רק בשלב הברוטליסטי המאוחר יותר של פעילותו, לאחר ביקורו ברומא ותחילת קריירת ההוראה. עבודותיו של קאן התייחסו בעיקר לנושא האור ולזרימתו לתוך המבנה וכן התאפיינו במשחקי חלל ומסה. בין תלמדיו של קאן נמנים שני אדריכלים בעלי שם עולמי: משה ספדיה ורוברט ונטורי.

רוב המבנים שתכנן נמצאים בארצות הברית אך הוא תכנן מספר פרויקטים במדינות נוספות, ביניהן הודו ובנגלדש, כאשר המפורסם ביותר הוא בניין הממשל הבנגלי בעיר דאקה. בישראל תכנן קאהן הצעה לבניית בית הכנסת החורבה, שלבסוף נדחתה, וכן השתתף בתכנון בניין הפקולטה להנדסה ע"ש וולפסון באוניברסיטת תל אביב.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1951 - University Art Center
  • 1954 - Trenton Bath House
  • 1957 - Richards Medical Center
  • 1959 - Salk Institute
  • 1959 - Esherick House
  • 1959 - First Unitarian Church of Rochester
  • 1960 - Erdman Hall Dormitories
  • 1960 - Norman Fisher House
  • 1963 - Institute of Public Administration
  • 1962 - National Assembly Building, Dhaka, Bangladesh
  • 1967 - Exeter Library
  • 1967 - Kimbell Art Museum
  • 1969 - Yale Center for British Art
  • 1973 - פארק ארבע החירויות על שם רוזוולט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיס קאהן בוויקישיתוף