בנגלדש
| הרפובליקה העממית של בנגלדש গনপ্রজাতন্ত্রী বাংলাদেশ |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה 
.svg) |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המנון לאומי | בנגלדש המוזהבת שלי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | בנגלית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
דאקה 23°42′N 90°22′E / 23.700°N 90.367°E |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | דמוקרטיה פרלמנטרית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא עבדול חמיד הסינה ואזד |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
מפקיסטן 26 במרץ 1971 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
148,460 קמ"ר 94 בעולם 7% |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2016) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
156,186,882 נפש 8 בעולם 1,052.05 נפש לקמ"ר 12 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2016) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
628,400 מיליון $ 33 בעולם 4,023 $ 176 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד הפיתוח האנושי[4] (2015) - דירוג עולמי |
0.579 139 בעולם |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | טאקה (BDT) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +6 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | .bd | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בינלאומית | 880 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרפובליקה העממית של בנגלדש (בבנגלית: গনপ্রজাতন্ত্রী বাংলাদেশ, להאזנה (מידע · עזרה)) היא מדינה בדרום יבשת אסיה, השוכנת לחופו הצפוני של מפרץ בנגל, במזרח האזור שנודע בעבר בשם בנגל. לבנגלדש גבול יבשתי עם הודו ומיאנמר, והיא קרובה גם לסין, נפאל ובהוטן.
משמעות השם "בנגלדש" היא "המדינה של בנגל".
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 14 באוגוסט 1947 הייתה בנגלדש חלק מהודו הבריטית, מושבה בריטית שכללה גם את הודו ופקיסטן של ימינו. ב-1947 תם השלטון הבריטי בתת-היבשת ההודית, והיא חולקה לשתי מדינות עצמאיות (ראו: חלוקת הודו): הודו, שכללה אזורים בעלי רוב הינדי, ופקיסטן, שכללה אזורים בעלי רוב מוסלמי. המדינה המוסלמית, פקיסטן, הייתה מחולקת לשני חלקים מרוחקים זה מזה, שהודו חצצה ביניהם: מזרח פקיסטן (בשטח שמהווה כיום את בנגלדש) ומערב פקיסטן (בגבולות פקיסטן של היום). בחלק המזרחי של המדינה שרר מרמור הולך וגובר נגד השלטון המרכזי, עקב קיפוח כלכלי, תרבותי ופוליטי מצדו. ב-1971 פתחה ממשלת פקיסטן ברצח עם שנועד לדכא את השאיפות הלאומיות ואת התרבות ההינדית בבנגלדש (רצח העם הבנגלי). בתגובה הכריזו מנהיגים בנגלים ב-26 במרץ 1971 על עצמאות בנגלדש. מלחמת העצמאות של בנגלדש הסתיימה בדצמבר 1971 בניצחונם של תומכי העצמאות, שהסתייעו בהודו, על הצבא הפקיסטני. כיום בנגלדש מונה 162 מיליון נפש, וצפוי שם פיצוץ אוכלוסין.
פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפוליטיקה בבנגלדש מתבססת על דמוקרטיה ייצוגית ורב-מפלגתית. במדינה חלו תהליכי דמוקרטיזציה החל משנת 1990. למרות תהליכים אלו, עדיין יש אלו שמטילים ספקות בהגינותן של מערכות הבחירות, במיוחד זו שהתקיימה בשנת 2014.
ראש המדינה הוא הנשיא, ולו סמכויות טקסיות בעיקר. הוא נבחר על ידי הפרלמנט אחת לחמש שנים. ראש הממשלה מתמנה על ידי הנשיא באמון רוב הפרלמנט. ראש הממשלה הוא גם ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. בפרלמנט עצמו חברים כ-350 נציגים. מתוכם נבחרים 300 בבחירות בשיטה הרובנית, ו-50 שמורים באופן מיוחד לנשים.
ראש הממשלה הנוכחית היא הסינה ואזד, שנכנסה לתפקיד בשנת 2009.
יחסי בנגלדש-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי בנגלדש-ישראל
ערך מורחב – בין מדינת ישראל ובנגלדש לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים או יחסי סחר רשמיים, נכון לשנת 2017.
בנגלדש היא אחת מתוך 29 מדינות החברות באו"ם שאינן מכירות במדינת ישראל. היא גם אחת מקומץ מדינות שאוסרות באופן רשמי על אזרחיהן לנסוע לישראל, ואינן מכירות בתקפותם הדיפלומטית של דרכונים ישראליים[5][6].
זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי "דו"ח חירות בעולם", בנגלדש מוגדרת כ"חופשית באופן חלקי", כשחופש העיתונות מוגדר כלא קיים בכלל. מדד השלום העולמי דירג את בנגלדש כמדינה השלישית בשלוותה בדרום אסיה (נכון ל-2015). מנגנוני הביטחון של המדינה גונו על ידי גורמים בינלאומיים רבים על הפרות זכויות אדם, חטיפות והרג ללא משפט. הומוסקסואליות אינה מותרת במדינה, והעונש המקסימלי עליה הוא מאסר עולם.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנגלדש היא מן המדינות העניות בעולם, וכ-60 אחוז מתושביה נמצאים מתחת לקו העוני. הכלכלה הבנגלית מבוססת בעיקר על חקלאות, ויותר ממחצית תושבי בנגלדש מתפרנסים מחקלאות. המשקים קטנים והאדמה פורייה, ובנגלדש היא המדינה הרביעית בעולם בגודל יבולי האורז, אלא שכל היבול נצרך בידי תושבי המדינה. מימי הנהרות משמשים להשקיה ולהפקת כוח חשמלי. רבים מן התושבים עובדים במטוואות הטקסטיל ובייצור בדי כותנה ומשי.
מפעם לפעם פוקד רעב כבד את בנגלדש, עקב בצורת או שטפונות שמשמידים יבולים, ובין השנים 1971-1988 נספו יותר מ-5 מיליון בנגלדשים מרעב. עם זאת, מאז החל מוחמד יונוס לספק באמצעות בנק גרמין אשראי-זעיר לתושביה העניים של המדינה, חל שינוי דרמטי בשעור העוני במדינה, ובשנת 2006 אף קיבלו יונוס והבנק שהקים פרס נובל לשלום. על פי נתונים שהביא יונוס בספרו "עולם ללא עוני"[7], פחת שעור העוני בבנגלדש מ-74% בין השנים 1973-1974, ל-57% בין השנים 1991-1992; ל-49% בשנת 2000 ול-40% בשנת 2005. מאז ממשיך שעור העוני לרדת בכאחוז אחד לשנה. במקביל, ירד שיעור גידול האוכלוסייה במדינה מממוצע שנתי של 3% בשנות השבעים ל-1.5% בשנת 2000. פעולותיו של יונוס ושל אישים וגורמים דומים נוספים המקדמים בבנגלדש ובמקומות אחרים בעולם את תפיסת 'העסקים החברתיים', תרמה לצמיחה הכלכלית ממנה נהנית בנגלדש[דרוש מקור].
על פי ספרו של יונוס, הייתה כלכלת בנגלדש ב-2005, הכלכלה השלישית בגודלה באזור לאחר הודו ופקיסטן[7]. בשנות ה-80 עמד קצב הצמיחה השנתי בבנגלדש על 4% בלבד, ולעומת זאת ב-2006 הקצב הגיע ל-6.7%, והחקלאות שהייתה מקור הפרנסה העיקרי עמדה על פחות מ-50% מסך הפעילות הכלכלית[7]. על פי נתוני מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם, אותם מביא יונוס בספרו[7], התפתחה אוכלוסיית בנגלדש מהבחינה הזו בין 1980 ל-2004 ב-45%, וזאת לעומת 39% בהודו ו-16% בלבד בסרי לנקה.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנגלדש היא מדינה קטנה וצפופת אוכלוסין בדרום-מזרח אסיה, על חוף מפרץ בנגל שבאוקיינוס ההודי. היא גובלת בהודו ממערב, מצפון וממזרח. בדרום מזרח יש לה גבול קצר עם מיאנמר. שפת המדינה היא בנגלית, והדת השלטת היא האסלאם.
בנגלדש מחולקת ל-7 מחוזות, שהגדול ביניהם הוא מחוז דאקה שבו כ-46 מיליון תושבים (2010) ובו נמצאת עיר הבירה דאקה עם 10.4 מיליון תושבים (2009).
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנגלדש היא מן המדינות המאוכלסות בעולם, אך בניגוד למדינות רבות אוכלוסין אחרות, שטחה קטן, ולכן צפיפות האוכלוסין בה היא מהגבוהות בעולם, ומבין המדינות שאינן מדינות אי או מדינות עיר - הגבוהה בעולם. בשל עונייה, מתקשה בנגלדש לכלכל את אוכלוסייתה, ומצב זה רק מחמיר בשל הריבוי הטבעי הגדול. האוכלוסייה כפרית בעיקרה. רבע מן הילדים במדינה אינם לומדים בבתי ספר. 43% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני העומד על הכנסת בת 1.25 דולר לאדם ליום.
שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבנגלים מהווים כ-98% מאזרחי המדינה. כמו כך גם השפה הבנגלית המדוברת כשפת אם על ידי 98% מהאוכלוסייה. זוהי השפה הרשמית, אם כי גם אנגלית משמשת רבות למטרות רשמיות. כל החוקים במדינה (ואף החוקה) כתובים גם בבנגלית וגם באנגלית. היא מדוברת במיוחד בקרב המעמד הגבוה והבינוני.
דת[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסלאם הוא הדת הדומיננטית במדינה, והמאמינים בה מהווים כ-86.6% מהאוכלוסייה. רוב מוחלט של המוסלמים הם סונים, ולאחר מכן ישנם גם שיעים ואחמדים. בנגלדש היא המדינה המוסלמית השלישית בגודלה בעולם (אחרי אינדונזיה ופקיסטן), ויש בה את הקהילה המוסלמית הרביעית בגודלה בעולם. רבים מהמוסלמים עוסקים בסופיות, שלה מורשת ארוכה באזור. אמנם המדינה מוגדרת כמוסלמית, אך ישנה הפרדה מסוימת בין דת למדינה, וישנו שוויון בין כל הדתות.
הדת השנייה בגודלה היא ההינדואיזם, ומאמיניה מונים כ-12.1% מהאוכלוסייה הקהילה ההינדית בבנגלדש היא הקהילה ההינדית השלישית בגודלה בעולם אחרי הודו ונפאל. הדת השלישית היא הבודהיזם (0.6% מהאוכלוסייה) ולאחר מכן הנצרות (0.4% מהאוכלוסייה).
טריטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 2015, נפתר סכסוך הגבולות שבין המדינה לבין הודו. הסכסוך הסדיר סופית חילופי מובלעות הודיות בבנגל עם מובלעות בנגליות בהודו. אזור הגבול היה מרובה מובלעות לפני ההסדרה. אחת המובלעות ההודיות שכנה בתוך מובלעת בנגלית בתוך מובלעת הודית בשטח בנגלדש.[8]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ממשלת בנגלדש - האתר הרשמי
- מרכז מידע חוקתי - אתר פרלמנטרי רשמי
- בנגלדש, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- גרדינר האריס, ניו יורק טיימס, בגלל עליית מפלס הים, בנגדלש בסכנת טביעה, באתר הארץ, 31 במרץ 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-18 ביולי 2016
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-11 בפברואר 2017
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-11 בפברואר 2017
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2015 בדו"ח 2016 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-29 במרץ 2017
- ^ Moving Israel from Europe to Asia, באתר הג'רוזלם פוסט
- ^ Grant: I’ll have no issue with my Israeli passport
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 מוחמד יונוס, "עולם ללא עוני", אחוזת בית, תל אביב 2009, עמ' 149-146
- ^ מדינה בתוך מדינה בתוך מדינה: נפתר הסכסוך המוזר בעולם[1]
| מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
|
| חבר העמים הבריטי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינות חברות |
|
 |
||||
| חברות לשעבר | אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
| נושאי משרה | אליזבת השנייה, ראש חבר העמים (דגל) • מושל כללי | |||||
| אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
| מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו | |||||
| הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
|---|---|---|
| חברות | אפגניסטן · אלג'יריה · צ'אד · מצרים · גינאה · אינדונזיה · איראן · ירדן · כווית · לבנון · לוב · מלזיה · מאלי · מאוריטניה · מרוקו · ניז'ר · פקיסטן · תימן · ערב הסעודית · סנגל · פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) · סודאן · סומליה · תוניסיה · טורקיה · בחריין · עומאן · קטר · איחוד האמירויות הערביות · סיירה לאון · בנגלדש · גבון · גמביה · גינאה ביסאו · אוגנדה · בורקינה פאסו · קמרון · קומורו · עיראק · המלדיביים · ג'יבוטי · בנין · ברוניי · ניגריה · אזרבייג'ן · אלבניה · קירגיזסטן · טג'יקיסטן · טורקמניסטן · מוזמביק · קזחסטן · אוזבקיסטן · סורינאם · טוגו · גיאנה · חוף השנהב |  |
| מדינה מושעית | סוריה | |
| מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה · הרפובליקה המרכז-אפריקאית · צפון קפריסין · תאילנד · רוסיה | |
| ארגונים משקיפים | הליגה הערבית · האו"ם · המדינות הבלתי-מזדהות · ארגון אחדות אפריקה | |
