לוואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לוואי הוא משלים של שם עצם, שעונה על שאלות כמו "איזה?","של מי" , "של מה" ו-"כמה?" , אודות שם העצם. שם העצם והלוואי מהווים יחד צירוף, כאשר שם העצם משמש כ'גרעין'.

סוגי לוואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוואי תואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוואי תואר הינו שם תואר המתאר את הגרעין. לוואי התואר יחד עם הגרעין מהווים צירוף שמני. לדוגמה, המשפט "כלב מאולף" מכיל שם עצם + לוואי. על לוואי התואר להתאים במין ובמספר לשם העצם אותו הוא מתאר.

לוואי תווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוואי-תווית (הַמְלַוֶּה את הגרעין) מציין, האם יש זהות - בין האובייקט המסומן על ידי הגרעין - לבין האובייקט שסומן קודם לכן (בַּטקסט) על ידי אותו גרעין. מפרידים בין שני סוגים של תוויות:

  • תוויות סותמות (המלוות את הגרעין): תוויות המסמנות, כי לא-בהכרח יש זהות - בין האובייקט המסומן על ידי הגרעין - לבין אובייקט שסומן קודם לכן (בַּטקסט) על ידי אותו גרעין (אם בכלל). לדוגמה: אדם אחד (הביט בי), איש כלשהו, איזושהי אשה, אי-אילו אנשים, כמה ילדים, מספר מורים, קצת תלמידים, מעט סקרנים.
  • תוויות היידוע (המלוות את הגרעין): תוויות המסמנות, כי יש זהות - בין האובייקט המסומן על ידי הגרעין - לבין האובייקט שסומן קודם לכן (בַּטקסט) על ידי אותו גרעין. לדוגמה: הָאדם (הביט בי), איש זה, אשה זו, אנשים אלו.

לוואי מהסוג הראשון נקרא לוואי כמות, ולוואי מהסוג השני נקרא לוואי כינוי רמז. בניגוד לשאר הלוואים, לוואי כמות יופיע לרוב לפני הגרעין.

לוואי שייכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקרא גם כינוי קניין ומבטא את השייכות של הגרעין. כינוי קניין חבור הוא כינוי קניין שבו הגרעין והלוואי התאחדו למילה אחת (חברי, יומני, אחותי וכו'). לעומת זאת, כינוי קניין פרוד הוא כינוי שמורכב מגרעין ומילת שייכות (הספר שלי, המכונית שלו, המחברות שלה וכו'). מחקרים מראים כי צורת הכינוי החבור נפוצה פי 15-10 מאשר צורת הכינוי הפרוד.

הבלשן חיים רוזן טוען כי כינוי קניין חבור משמש לציון קשר בלתי ניתן להפרדה. לדוגמה, קצב שאומר ללקוחות בחנותו "אל תגעו בבשרי" לא מתכוון שהלקוחות לא יגעו לו בסחורה. לדוגמה זו ניתן למצוא דוגמאות נגדיות כמו "החנווני סגר את חנותו מוקדם מהצפוי". לכן יש בלשנים אשר חולקים על דעתו של רוזן.

לוואי צירוף יחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

צירוף יחס הוא שם עצם שלפניו מופיעה מילת יחס. תפקידו של צירוף היחס הוא לשמש כמשלים לנשוא. לוואי צירוף יחס הוא צירוף יחס שמשמש כמשלים לשם עצם.

לוואי צירוף יחס הוא תוצר של גלגול שבו הפך המושא ללוואי באחת משתי דרכים:

  • נשוא פועלי הפך לשם פעולה והמושא הפך ללוואי
    • הילדים צפו בסרט; הילדים נהנו מהסרט => הצפיה בסרט הייתה מהנה
  • הנשוא הושמט והמושא הפך ללוואי
    • האוטובוס נסע לאשקלון; האוטובוס התקלקל בדרך => האוטובוס לאשקלון התקלקל בדרך.

לוואי סומך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סמיכות

שם עצם המופיע בצירוף סמיכות ומתאר את הנסמך השני. לדוגמה, המשפט "תלמידי המכללה" מכיל גרעין + לוואי סומך. בצירופים כמו "בית ספר" או "בית חולים", שבהם הסמיכות כבולה, לא יצויין הסומך כלוואי מכיוון שמחיקתו תגרום לשינוי מוחלט של משמעות הצירוף.

לוואי תמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תמורה

לוואי תמורה הוא שם עצם, שלא יוצר צירוף סמיכות עם שם העצם שקודם לו.

משפט לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוואי כמות, נושא (גם גרעין), נשוא, אות יחס+שם עצם, כינוי שייכות, גרעין, לוואי
שני השכנים השתתפו בהוצאות של החגיגה המשותפת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזי אורנן, המשפט הפשוט, אקדמון, 1979.