שם תואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוגמה לשם תואר, בשיר "העץ הוא גבוה"

"הָעֵץ הוּא גָּבוֹהַּ, הָעֵץ הוּא יָרֹק,
הַיָּם הוּא מָלוּחַ, הַיָּם הוּא עָמֹק,
אִם הַיָּם הוּא עָמֹק, מָה אִכְפַּת לוֹ לָעֵץ,
מָה אִכְפַּת לוֹ לַיָּם שֶׁהָעֵץ הוּא יָרֹק."

תחילת השיר "מה אכפת לציפור" מאת חנוך לוין.
המילים "גָּבוֹהַּ", "יָרֹק", "מָלוּחַ", "עָמֹק", הן שמות תואר (המתפקד כאן כנשוא).

בדקדוק, שם תואר (נקרא גם תואר סתם או תואר השם) הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Modify). דוגמאות לשמות תואר: אדום, יפה, גבוה. גם תיאורי כמות (חצי קילו, שני תפוחים) נחשבים כשמות תואר.

בתחביר עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונחים של התאוריה התחבירית, שם־העצם המתואר משמש כ"ראש"/"גרעין" של צירוף שמני, ואילו שם התואר משמש כ"משלים" שלו. משלים זה יכול כשלעצמו להיות צירוף תוארי שבו שם התואר הוא הגרעין. בעברית שם התואר בא לאחר שם העצם אותו הוא מתאר (תפוח אדום), אך יש שפות (כמו אנגלית) בהן התואר בא לפני שם העצם (red apple). במונחי התחביר המסורתי, שם התואר משמש בדרך כלל בתפקיד לוואי, אולם במשפטים שמניים יכול לבוא שם התואר בתפקיד נשוא.

זיהוי שמות תואר בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם התואר מספר סימנים המסייעים לזיהויו במשפטים הכתובים עברית:

  1. נוטים במין ובמספר – כל שמות התואר ניתנים להטייה במין, במספר וביידוע, בהתאם לשם העצם אותו הם מתארים: בחור נָאֶה, בחורה נָאָה, בחורים נָאִים, בחורות נָאוֹת.
  2. ניתנים ליידוע – אפשר ליידע שם תואר באמצעות ה"א הידיעה. בניגוד לצירוף סמיכות, ביידוע של צירוף שם עצם ושם תואר, הן שם העצם והן התואר מקבלים ה"א הידיעה: בחור נאה ← הבחור הנאה, משקפיים יפים ← המשקפיים היפים.
  3. מבנים אופייניים של שם התואר – רבים משמות התואר שייכים למשקלים אופייניים של צורות בינוני ושל משקל קטיל - מנומס, זהיר, מרהיב, וכמו כן בעלי צורנים סופיים אופייניים, למשל הצורן הסופי ִי – איכותי, חד-כיווני.
  4. שם התואר דומה לשם המתואר: במין (זכר/נקבה), בכמות (יחיד/רבים), בידוע (את התואר מיודע גם שם התואר מיודע).

שמות תואר מן הכפולים במשקל פָּעִיל (פַּעִיל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות התואר מן הכפולים במשקל פעיל באים בקמץ, כגון דָּלִיל, דָּקִיק, חָמִים, קָלִיל, רָכִיךְ, כדרך רוב שמות התואר במשקל זה שלא מן הכפולים: דָּבִיק, נָדִיר וכדומה.

שמות התואר דקיק, קליל ורכיך כשרים גם בפתח ודגש: דַּקִּיק, קַלִּיל, רַכִּיךְ (על דרך כַּבִּיר, עַלִּיז).

צירוף תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צירוף שמות תואר כגון (מסמך) חברתי־כלכלי, אפשר ליידעו בשתי דרכים: יידוע שם התואר הראשון או יידוע כל אחד משמות התואר. סימון המקף בצירוף כזה אינו חובה. לדוגמה: 'המסמך החברתי־כלכלי' או 'המסמך החברתי הכלכלי'.

בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים השוואתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרגות התואר, שיעור בספר
דקדוק לתלמידים מאת משה ברייטברד, 1936

בשפות אחדות, כמו אנגלית וערבית, יש נטייה מיוחדת המאפשרת ליצור שמות תואר השוואתיים. כך, באנגלית, קיימת פרדיגמה מורפולוגית מהסוג: Big-Bigger-Biggest, המייצרת את ההבחנה "יותר" ו"הכי". בערבית קיים משקל מיוחד לצורך זה, משקל أفعل ("אפעל", למשל: كبير (כּבּיר)=גדול; أكبر (אכּבּר)=יותר/הכי גדול: "אַלְלָהֻ אכּבּר" = אלוהים [הוא] הגדול ביותר). בעברית לא ניתן לגזור שמות תואר השוואתיים בצורה זו, ויש להשתמש במילים "יותר", "הכי", או במקבילותיהן.

משמעות בתורת הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במונחים סמנטיים של תורת הקבוצות, שם התואר מצמצם את הקבוצה שעליה מצביע שם העצם, והצירוף התוארי כולו הוא בעצם החיתוך בין הקבוצה שמיוצגת על ידי שם התואר לבין הקבוצה שמיוצגת על ידי שם העצם. לדוגמה, הצירוף "פילים כחולים" מצביע על קבוצת האובייקטים בעולם שנוצרת כתוצאה מחיתוך קבוצת הפילים וקבוצת הדברים הכחולים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שם תואר בוויקישיתוף