לדלג לתוכן

לוחית קללה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לוחית קללהלטינית: tabella defixionis, defixio; ביוונית: κατάδεσμος, תעתיק: קטדסמוס) היא לוחית קטנה שעליה נכתבת קללה מהעולם היווני-רומי. שמה של הלוחית נובע מהמילים היווניות והלטיניות שמשמעותן "לנקב" ו"לכבול".[1] הלוחיות שימשו לבקשה מהאלים, ישויות רוחניות או מהמתים לבצע פעולה מקוללת על אדם או חפץ מסוים.

אחד מ-130 לוחות הקללה של באת' . הכתובת בלטינית בריטית מתורגמת כך: "מי שלקח את וילביה ממני יהפוך לנוזלי כמו המים. מי שהתנהג בה בצורה כה מגונה כל כך שיהיה אילם"

לוחיות הקללה הן בדרך כלל יריעות דקות מאוד של עופרת, שעליהן נחרט הטקסט באותיות זעירות. לאחר החריטה הן היו מגולגלות, מקופלות או מנוקבות במסמרים, ונקברות בדרך כלל באדמה: בקברים, במעיינות, בבורות, במקדשים תת-קרקעיים או ממוסמרות לקירות המקדשים. לוחיות אלו שימשו גם כשמות אהבה, ובמקרים כאלו הן הונחו בתוך ביתו של המושא המבוקש.[2] לעיתים נמצאו הלוחיות יחד עם בובות קטנות או דמויות (שלעיתים מכונות בטעות "בובות וודו"[2]), שגם הן היו מנוקבות במסמרים. הדמויות היו דומות למושא הקללה, ולעיתים קרובות היו גם כפותות בידיהן וברגליהן. לוחיות קללה הכילו גם שיער או פיסות בגדים, שנחשבו כמקור כוח בשל היותן חלק מה"מהות המרכזית" (ביוונית: Ousia) של האדם. הדבר נפוץ במיוחד בשמות אהבה, שדרשו שיער מראשו של המושא. חלק מהשמות אפילו נמצאו מגולגלות סביב שיער, כנראה כדי לכבול את הקסם עצמו.

הטקסטים שעל לוחיות הקללה היו מכוונים לרוב לאלים תחתיים כמו פלוטו, כארון, הקטה ופרספונה, לעיתים דרך תיווכו של אדם מת (כנראה גופת הנפטר שהלוחית הונחה בקברו). עם זאת, חלק מהטקסטים לא הזכירו אלים, אלא רק רשימת שמות המטרה של הקללה, פשעיהם או התנאים שבגינם הקללה תקפה, והנזק המיועד להם. חלק מהלוחיות היו כתובות רק עם שמות המטרות, מה שמוביל להשערה שאולי הושמעה קללה בעל פה במהלך הכנת הלוחית.[3]

לא כל הלוחיות היו קללות; חלקן נועדו לעזור למתים. לוחיות שהונחו בקברים היו לרוב של אנשים שמתו בגיל צעיר או מוות אלים, והלוחית נועדה לעזור להניח את נשמותיהם למרות מותם הטרגי. השפה של הטקסטים שכוללים הקשר לעיתים קרובות עסקה בצדק, כשהיא מפרטת את פשעי המטרה ומעבירה את האחריות לענישתם לאלים, תוך שימוש בשפה בלתי מוגדרת.

היסטוריוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה היוונית-רומית האמינה בשימוש בקסם לשליטה על העולם הטבעי.[4] נוהג זה היה נפוץ בכל שכבות החברה, ללא קשר למעמד חברתי או כלכלי. כ-1,600 לוחיות קללה התגלו, רובן חרותות ביוונית.220 מהטבליות הללו נמצאו באטיקה.[5]

השימוש בקללות ארוטיות הפך פופולרי במיוחד במהלך התקופה ההלניסטית. חוקרים התלבטו לגבי המניעים לשימוש בקסם ארוטי, כולל אהבה לא ממומשת, שליטה מינית במטרה, רווח כספי וקידום חברתי.[6]

לוחיות קללה הן תיעוד מרתק של האמונות והפרקטיקות הדתיות והחברתיות בעולם העתיק, ומשקפות את השימוש בקסם ככלי להשגת צדק, אהבה ונקמה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוחית קללה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Oxford Latin Dictionary. 1968. p. 500.
  2. ^ 1 2 Gager 1992, p. 18.
  3. ^ Ogden 1999, p. xxx.
  4. ^ see Green, Peter. p. 46
  5. ^ see Ankarloo, Bengt. p.3
  6. ^ See Dickie, Matthew W. pg. 565