לדלג לתוכן

כארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (3 בפברואר 2026)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (3 בפברואר 2026)
כארון
Χάρων
כארון בסירתו על כד יווני מהמאה ה־5 לפנה"ס. מימין ניתן לראות את הרמס, המוביל את המתים לסירתו של כארון
כארון בסירתו על כד יווני מהמאה ה־5 לפנה"ס. מימין ניתן לראות את הרמס, המוביל את המתים לסירתו של כארון
תרבות דת יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים עולם המתים בתרבות הקלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ארבוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם ניקס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כארוןיוונית: Χάρων) הוא שמו של משיט המעבורת של האדס, אל השאול, במיתולוגיה היוונית. על-פי המיתולוגיה היוונית, לאחר שמתו, עושות נשמות המתים את דרכן אל ממלכת השאול. כדי להגיע ליעדן, עליהן לחצות את נהר האכרון (או נהר הסטיקס, על-פי חלק מהמקורות) בעזרת מעבורת קטנה, אותה משיט כארון, הלוך ושוב על פני הנהר. כארון מסכים להשיט את המתים לגדתו השנייה של הנהר, רק אם ברשותם מטבע לתשלום עבור הנסיעה. לכן נהגו היוונים הקדמונים לקבור את מתיהם כשמטבע אובול מתחת ללשונם, או על עיניהם, כדי שלא ייאלצו לנדוד לנצח לאורך גדות הנהר.

כארון הוא בנם של ארבוס וניקס. הוא מתואר בדרך כלל כזקן רזה ונרגן או לחלופין כשד מכונף בעל פטיש דו־ראשי. למרות זאת במספר עיבודים כגון: הסרט "הרקולס" של חברת סרטי וולט דיסני הוא מוצג כשלד.

לדברי ורגיליוס בספרו "האיניאדה" וכן לדברי מקורות אחרים, כארון משיט את סירתו על הנהר סטיקס. עם זאת, על פי מרבית המקורות, הנהר שעליו שטה המעבורת של כארון הוא אכרון ולא סטיקס. בתקופה מאוחרת יותר הצטרף גם דנטה לקביעה זו, בספרו "הקומדיה האלוהית".

פעמים בודדות בלבד התיר כארון לאנשים חיים לשוט במעבורת שלו ולהיכנס לתחומה הפנימי של ממלכת השאול. אחד מהם היה המוזיקאי המוכשר אורפאוס, שהצליח לשכנע את כארון להשיט אותו מעבר לנהר, באמצעות נגינתו העצובה והיפה, שריככה את ליבו של כארון.

אזכורים במקומות אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כארון בוויקישיתוף


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. "I, Charon", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)