לוקהיד P-3 אוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוקהיד P-3 אוריון
US Navy 030213-N-9760B-001 A P-3C "Orion" assigned to the "Golden Eagles" of Patrol Squadron Nine (VP-9) circles Mt. Fuji. VP-9 is forward deployed to Misawa, Japan.jpg
לוקהיד P-3C אוריון של הצי האמריקאי
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ריגול, סיור ימי, לוחמה נגד צוללות ונגד אוניות
ארץ ייצור ארצות הברית ויפן
יצרן לוקהיד קורפוריישן
לוקהיד מרטין
תעשיות כבדות קווסאקי
טיסת בכורה נובמבר 1959
תקופת שירות אוגוסט 1962 (דגם P-3A)
אוגוסט 1969 (דגם P-3C) – בשירות פעיל
צוות 3 טייסים, 2 נווטים, 2 מהנדסי טיסה, 3 מפעילי מערכות, טכנאי אחד
יחידות שיוצרו 757
משתמש ראשי צי ארצות הברית
מחיר 36 מיליון דולר
ממדים
אורך 116.7 רגל
גובה 33.7 רגל
מוטת כנפיים 99.6 רגל
משקל המראה מרבי 139,760 פאונד
ביצועים
מהירות שיוט 328 קשר
מהירות מרבית 411 קשר
טווח טיסה מרבי רדיוס משימה של 2,380 מייל ימי
סייג רום 28,300 רגל
חימוש
טילים הרפון, AGM-84K SLAM-ER, ‏AGM-65 מאבריק, טורפדו Mk46/50/54
פצצות פצצות עומק
הנעה

לוקהיד P-3 אוריוןאנגלית: Lockheed P-3 Orion) הוא מטוס המשמש למשימות ריגול, סיור ימי, לוחמה נגד צוללות ולוחמה נגד אוניות. המטוס מתוצרת חברת לוקהיד קורפוריישן האמריקאית ויוצר ברישיון גם על ידי חברת תעשיות כבדות קווסאקי היפנית.

המטוס משמש את צי ארצות הברית (דגם P-3C אוריון), את נאס"א ואת המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית. המטוס נמכר גם לחילות אוויר וציים של מדינות רבות.

את המטוס עתיד להחליף הבואינג P-8 פוסידון שנכנס לשירות בצי ב-2012.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1957 פרסם הצי מפרט מבוקש למטוס סיור ימי שיחליף את המטוסים הקיימים ויענה על צורכי הצי לסיור ימי ארוך טווח. ארבעה יצרני מטוסים נענו לקול הקורא ולוקהיד זכתה בהצעה שהתבססה על מטוס הנוסעים הלוקהיד L-188 אלקטרה. ב-1959 נרשמה טיסת הבכורה שלו כמטוס צבאי ובאוגוסט 1962 נכנס המטוס לשירות מבצעי בטייסת VP-8 של הצי. מדגם P-3A יוצרו 157 יחידות, והמטוס שימש לצורכי מעקב במהלך משבר הטילים בקובה.

ייצור דגם P-3B החל ב-1965 וכלל מנוע משופר. מהדגם יוצרו 144 יחידות. לראשונה נמכר המטוס גם לצבאות זרים כשעסקה ראשונה הייתה עם חיל האוויר המלכותי של ניו זילנד. כמו כן נמכר המטוס גם לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי ולחיל האוויר המלכותי הנורווגי.

דגם P-3C המשמש עד היום את צי ארצות הברית נכנס לשירות באוגוסט 1969. הדגם כלל מערכת חדשה ללוחמה נגד צוללות, מערכת לטיסה בלילה ובמזג אוויר סגרירי והותקנו בו מערכות סונאר, ניווט ומיחשוב מתקדמות. דגם פשוט יותר P-3F נמכר לחיל האוויר האיראני.

ב-1977 נחתם הסכם עם ממשלת יפן לאספקת מטוסים, במסגרת ההסכם סופקו בתחילה חלקים של המטוסים והורכבו במפעלי תעשיות כבדות קווסאקי. לאחר מכן עבר הייצור של כל המטוסים המיועדים לכוחות ההגנה של יפן לייצור ביפן.

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוקהיד P-3 אוריון בוויקישיתוף