לידוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לידוס (יוחנן הלידי; יוונית: Ἰωάννης Λαυρέντιος ὁ Λυδός, לטינית: Joannes Laurentius Lydus, יואנס לורנטיוס לידוס; המאה ה-6 לספירה) היה איש ממשל ביזנטי וסופר בנושאים מן העת העתיקה.

הוא נולד סביב שנת 490 לספירה בפילדפיה (אנ') שבלידיה, על שמה נקרא "לידוס". בגיל מוקדם הוא יצא לחפש את הונו בקונסטנטינופול, והחזיק במשרות שלטון גבוהות בנציבות המזרח (אנ') של האימפריה הביזנטית תחת הקיסרים אנסטאסיוס הראשון (אנ') ויוסטיניאנוס הראשון.

בשנת 552 סר חנו והוא פוטר. שנת מותו אינה ידועה, אך הוא כנראה היה חי בשנותיו המוקדמות של יוסטינוס השני, ששלט בשנים 565–578.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו, עסק באיסוף חיבורים על העת העתיקה של רומא, ושלושה מהם נשמרו:

  • De Ostentis (ביוונית: Περὶ Διοσημείων) - על מקורה והתפתחותה של אמנות ניבוי העתידות.
  • De Magistratibus reipublicae Romanae ("השופטים של הרפובליקה הרומית", ביוונית: Περὶ ἀρχῶν τῆς Ῥωμαίων πολιτείας) - חיבור בעל ערך מיוחד בשל פרטי המידע על השלטון בתקופת יוסטיניאנוס. החיבור מתוארך לשנת 550.
  • De Mensibus ("החודשים", ביוונית: Περὶ τῶν μηνῶν) - תולדות החגים הפגאניים השונים במהלך השנה.

הערך העיקרי של ספרים אלה מבוסס על העובדה שהסופר עשה בהם שימוש בחיבורים אבודים של סופרים רומיים עתיקים על נושאים זהים. לידוס גם מונה על ידי יוסטיניאנוס לחבר חיבור-הלל על הקיסר וחיבור על תולדות מסע המלחמה המוצלח שלו נגד האימפריה הסאסאנית (המלחמה האיברית (אנ')‏, 532-526). אולם חיבורים אלה, כמו גם כמה חיבורים פואטיים, אבדו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]