יוסטינוס השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פלאביוס יוסטיניוס איוניור אוגוסטוס

פלאביוס יוסטיניוס איוניור אוגוסטוס או יוסטינוס השני (לטינית: Flavius Iustinus Iunior Augustus; סביבות 520 - 578), היה קיסר האימפריה הביזנטית מ-565 עד 578 ואחיינו ויורשו של יוסטיניאנוס הראשון.

יוסטינוס, בעלה של סופיה (אחייניתה של הקיסרית תאודורה) זכה בבחירות שלוות. ימיו הראשונים בשלטון הבטיחו עתיד מזהיר - הוא שילם את חובותיו של דודו, שפט בעצמו, והכריז על סובלנות דתית כללית, אך אל מול האריסטוקרטיה הפרועה ומושלי הפרובינציות הסוררים הוא בסופו של דבר לא ביצע רפורמות רבות. האירוע החשוב ביותר בתקופת שלטונו היה פלישת הלומברדים לאיטליה בשנת 568. הפולשים, בראשות אלבוין, הצליחו בתוך מספר שנים להפוך לשליטים בפועל של כמעט כל שטח המדינה. תשומת לבו של יוסטינוס הייתה נתונה לאזורי הספר בצפון ובמזרח. לאחר שסירבו לשלם את מס האוורס, הוא הוביל מספר קרבות נגדם שלא נחלו הצלחה. גישושיו אצל הטורקים גרמו לפרוץ מלחמה עם פרס. לאחר שתי מערכות שנחלו כישלון חרוץ, שבהם כבשו הפרסים את סוריה, הצליח יוסטינוס להשיג שלום שברירי בכך ששילם מס שנתי. התקפי השיגעון אליהם נפל מדי פעם הובילו אותו למסקנה שעליו למנות שותף. ולפי עצתה של סופיה הוא דילג על קרובי משפחתו ומינה את הגנרל טיבריוס להיות קיסר בדצמבר 574 ופרש מתפקידו, עד מותו בשנת 578.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]