לייזר מצב מוצק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לייזר מצב מוצק הוא לייזר שמשתמש בחומר במצב צבירה מוצק כחומר הלזירה ובלייזר אחר כדי לבצע שאיבה אופטית המאפשרת את יצירת קרן הלייזר. 

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייזר מצב מוצק הוא הלייזר הראשון שהומצא, כאשר חומר הלזירה שלו היה אודם (ruby). השימוש בלייזר מצב מוצק הוא מועט, מכיוון שלא ניתן להפיק מגביש קרן לייזר בעוצמה חזקה מבלי להרוס אותו. בנוסף, כאשר מפעילים את הלייזר מחדש יש להפעיל לייזר נוסף למחזור חומר הלזירה.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייזר רובי, סוג של לייזר מצב מוצק

ישנם סוגים רבים של לייזר מצב מוצק. אלו הם השלושה הנפוצים ביותר:

  • לייזר רובי - הלייזר הראשון שהומצא, אחד מחסרונותיו הוא שהגביש לא יכול לעמוד בכמות רבה של אנרגיה.
  • לייזר ספיר טיטניום - לייזר המשמש ליצירת קרניים חלשות של לייזר, צבעה של הקרן אדום.
  • Nd:YAG - זהו הלייזר הנפוץ ביותר כיום, מכיוון שניתן להשתמש בו כדי ליצור לייזר בארבעה מצבים. דבר זה מאפשר ליצור לייזר בעוצמות שונות ובצבעים שונים.

לרוב משתמשים בלייזר דיודה על מנת לבצע שאיבה אופטית בחומר הלזירה של הלייזר המוצק. 

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתרון שיש ללייזר מצב מוצק הוא שאפשר לייצר בעזרתו פולסים קצרים מאוד, קוהרנטיים יותר ובאורכי גל שלייזרים אחרים לא יכולים לבצע או משיגים תוצאת נמוכות. יש המשתמשים בלייזר מצב מוצק מסוג (Nd:YAG) כדי לחתוך לוחות מתכת גדולים.

חברת רפאל מפתחת את מערכת קרן ברזל, להגנה מפני רקטות ומרגמות, שמבוססת על לייזר מצב מוצק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

(Optical Pumping MIT Department of Physics (Dated: February 17, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]