לנה בייקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לנה בייקר בצילום המעצר שנעשה לה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

לנה בייקראנגלית: Lena Baker;‏8 ביוני 19015 במרץ 1945) הייתה אשה אפרו-אמריקאית, שהרגה את מעסיקה המתעלל. היא הורשעה ברצח במדינת ג'ורג'יה והוצאה להורג בכסא חשמלי.

בשנת 2005 העניקה לה ג'ורג'יה חנינה מלאה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנה בייקר נולדה למשפחת אריסים בג'ורג'יה שלה ארבעה ילדים. היא ואחיה עבדו מצעירותם כפועלים חקלאיים.

בשנות הארבעים הייתה בייקר אם לשלושה ילדים ועבדה כמשרתת כדי לפרנס את משפחתה.

ב-1944 החלה לעבוד בעיירה קאת'ברט (Cuthbert) שבמרכז המדינה אצל גבר לבן בן 67 בשם ארנסט נייט (Ernest Knight), בעליה של טחנת קמח. הוא תקף אותה מינית מספר פעמים והחזיק אותה כלואה למשך ימים בתנאים של עבדות. בנו של נייט, השריף ואנשי העיירה איימו עליה ודרשו שתתרחק ממנו.

ב-29 באפריל 1944 איים נייט על בייקר במוט ברזל, היא ניסתה להימלט, ואז התפתח ביניהם מאבק על אקדח שבמהלכו ירתה בייקר בנייט למוות. היא דיווחה מיד על האירוע לרשויות וטענה שירתה מתוך הגנה עצמית.

האירוע התרחש בתקופה שבה סבלו התושבים האפרו-אמריקאים בג'ורגיה מאפליה והתנכלות מצד שכניהם הלבנים. מעמדם היה כשל אזרחים מסוג ב', הם סבלו מסגרגציה והמדינה סיכלה בשיטתיות את זכות ההצבעה שלהם.

באוגוסט 1944 הועמדה בייקר לדין באשמת רצח. השופט במשפטה היה ויליאם "צמד אקדחים" ווריל (William "Two Gun" Worrill), שנהג להחזיק שני אקדחים גלויים על כס השיפוט שלו. בייקר העידה על עבודתה אצל נייט ועל ההתעללות הפיזית והמינית שעברה. היא טענה כי פחדה ממנו וכי ביום שלפני התקרית הקטלנית ברחה מביתו וישנה בשטח פתוח. למחרת תפס אותה נייט ולקח אותה בכוח לטחנת הקמח, שבה התרחשו המאבק והירי.

חבר המושבעים, שכלל רק גברים לבנים, דחה את טענתה של בייקר להגנה עצמית והרשיע אותה ברצח בתום היום הראשון למשפט. ההרשעה ברצח גררה עונש מוות אוטומטי. הסנגור הממונה שלה הגיש ערעור על פסק הדין ולאחר מכן התפטר מייצוגה של בייקר.

לבייקר ניתנה ארכה כדי שתוכל לפנות לוועדת החנינות המדינתית. זו הייתה מוסמכת להמיר את ההרשעה להריגה, מעשה שהיה ממתיק את עונשה של בייקר לכ-15 שנות מאסר, אך היא לא עשתה כן וגם לא העניקה לה חנינה. בייקר הועברה לבית הכלא בריידסוויל (Reidsville) ב-5 במרץ 1945 הוצאה להורג באמצעות כיסא חשמלי. היא הייתה האשה היחידה בג'ורגיה שהוצאה להורג בשיטה זו. היא נקברה בקבר לא מסומן בחצר כנסייה שבמקהלתה נהגה בייקר לשיר.

החנינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצבה על קברה של בייקר

ב-1998 הניחו בני הקהילה של בייקר מצבה פשוטה על קברה.

ב-2001 פורסם הספר The Lena Baker Story, שנכתב על ידי לאלה בונד פיליפס (Lela Bond Phillips), מרצה במכללת אנדרו בעיר קאת'ברט. הספר עובד בשנת 2008 לסרט קולנוע באותו שם.

צאצאי משפחתה של בייקר החלו ב-2003 לעלות לקברה ביום השנה למותה. אחד מצאצאיה הגיש למדינת ג'ורג'יה בקשת חנינה בסיועו של ארגון מקומי לסיוע משפטי לאסירים. ב-2005, ששים שנה לאחר הוצאתה להורג, התקבלה הבקשה והוועדה העניקה לבייקר חנינה מלאה לאחר מותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]