ספר

מדפי ספרים

קריאת ספר בחיק הטבע

ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד, שדפיו כרוכים יחדיו. בשלהי המאה ה-20 החלה גם הפקתם של ספרים אלקטרוניים המוצגים על קורא ספרים אלקטרוני, טאבלטים, צג המחשב או טלפונים חכמים. הטקסט המופיע בספר יכול להיות עיוני, עלילתי ועוד.

עוד מימי בראשית אסף האדם את יצירותיו הספרותיות תחת ספרים. בתחילה היו אלה מגילות קלף, וספרים מצומצמים בהיקפם. עם התפתחות הדפוס באמצע המאה ה-15 עלה היקפם של הספרים. במשך מאות שנים היו הספרים אמצעי עיקרי להפצת ידע ולהעברתו מדור לדור. במאה ה-20 נוספו לספרים המודפסים שלל אמצעים נוספים: רדיו, קולנוע, טלוויזיה והאינטרנט, אך לספר ממשיך להישמר מקום מרכזי.

בתהליך יצירתו של ספר שני שלבים עיקריים:

• תהליך כתיבת הספר על ידי מחברו (או מחבריו). סופו של שלב זה הוא ביצירת כתב יד (במשמעות הרחבה של מושג זה, שבה נכללים עותק בכתב יד, במכונת כתיבה או במעבד תמלילים).
• תהליך ההוצאה לאור של הספר: הפיכת העותק היחיד של המחבר לספר מרובה עותקים והפצתו. לאחר הוצאתו לאור של הספר ייתכנו לו הדפסות נוספות ומהדורות נוספות.

ספרי עלילה רבים מעובדים אל מסך הקולנוע או הטלוויזיה.

סוגי ספרים לפי תוכנם

ספרים מסוגים שונים

קריאה בספר

• סיפורת: נחלקת לסוגות כגון רומנים, הרפתקאות, מדע בדיוני, פנטזיה, ילדים.
• שירה: נחלקת, בין השאר, לשירה אפית ולשירה לירית.
• יומן ואוטוביוגרפיה: תיעוד מאורעות, זיכרונות וכו'.
• ספרי עיון: מבואות, ביוגרפיות, מונוגרפיות ועוד.
• ספרי יעץ: אטלס, אנציקלופדיה, מילון.
• ספרי דת: תנ"ך, חומש, תלמוד, ספרי צדיקים, ספרי מוסר, ספרות תורנית, הקוראן, הברית החדשה.
• ספרות ילדים: סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים.
• ספרי לימוד: לתלמידים, לסטודנטים וכדומה.
• ספרי מדע: אסופות מאמרים עם קטעי הרצאות או הדרכה ונתוני מחקר
• ספרי הדרכה: מדריך טיולים, ספר בישול וכדומה.
• ספרות מקצועית: ספרים המשמשים את העוסקים במקצוע מסוים בעבודתם.
• ספרות מצוירת: ספר שתוכנו מוצג באמצעות ציורים, שבהם יש בועות דיבור לדמויות המדברות (קומיקס).

תוכנו של הספר

ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח

עיקרו של הספר הוא התוכן הנכלל בו, בין אם זה תוכן עיוני, מדריך שימושי או סיפורת. סביב תוכן זה נכללים מרכיבי תוכן נוספים, חלקם המופיעים בכל ספר, חלקם המופיעים בסוגים מסוימים של ספרים, וחלקם מופיעים בהתאם לשיקול דעתם של המחבר והמו"ל. רכיבים אלה כוללים:

• עמוד שער
• הקדשה: עמוד המופיע בתחילת הספר, ובו מקדיש המחבר את הספר לאדם היקר ללבו.
• הקדמה: פנייה של המחבר אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.
• הסכמה: מכתב לוואי המופיע בראשית ספר, ובו מעידה אישיות חשובה על איכותו של הספר. נהוג בעיקר בספרות תורנית.
• תוכן עניינים: רשימת כל הפרקים שבספר, ומספר העמוד שבו מתחיל כל פרק. זהו חלק בלתי נפרד מכל ספר עיון, ומופיע לעיתים גם בספרי סיפורת. מקומו של תוכן העניינים הוא בראש הספר, משום שהוא מהווה מעין מפה להמשך ההתמצאות בספר, אך לעיתים הוא ממוקם דווקא בסוף הספר.
• פרקים: חלקי הכתיבה בספר.
• הערות שוליים: בספרי לימוד ישנם הערות בצידי הדפים. לפעמים הדבר כולל: "מקרא" או "סימני מקרא".
• תוכן מאויר: איורים, ציורים, מפות, דפי המחשה בתלת-מימד, דפי שקף בשכבות.
• ביבליוגרפיה / מקורות: רשימה של פרסומים (ספרים, מאמרים וכדומה) המצורפת לספר, לשם אזכור המקורות אותם מצטט הספר, או שעליהם הוא מסתמך, ולהפנית הקורא לספרות המרחיבה את הדיבור בנושאי הספר.
• מפתח עניינים / אינדקס: מופיע בסופו של ספר עיון, ומאפשר לאתר בקלות נושאים עיקריים בספר: אנשים, מקומות, מושגים, תהליכים וכדומה. למפתח חשיבות גדולה, משום שהוא מהווה כלי עיקרי לגישה ישירה לתוכן הספר. בדרך-כלל מופיע לפי סדר האלף-בית

אפיון פיזי של הספר

תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס

ספרים ישנים

הספר בנוי כך שניתן לקרוא אותו גם מחוץ לבית

ספר, במשמעות המקובלת של מושג זה במאות השנים האחרונות, מורכב מדפי נייר כרוכים, וביתר פירוט:

• כריכה (אחורית וקדמית): זאת יכולה להיות קשה או רכה, ועל כל פנים עבה ועמידה יותר מדפי הספר. ישנם ספרים, כמו ספרי תינוקות רבים, שהדפים והכריכה קשים ועמידים באותו אופן.
• דפי הספר: מכילים את תוכנו.
• שדרה (שדרית): מקום מפגש דפי הספר. בספרונים דקים השדרה יכולה להיות רק כמה סיכות שידוך ובספרים עבים היא משטח חזק כמו הכריכה (ולפעמים יותר) אליו מודבקים או תפורים דפי הספר.

עוביו של ספר מוגבל לסנטימטרים מעטים, ולכן כאשר תכולתו של ספר עולה על 1,000 דפים (ולעיתים אף פחות), נהוג לפצלו לכרכים אחדים, כך שכל כרך כרוך בנפרד. יש ספרים המחולקים לשני כרכים, ואחרים, ובפרט אנציקלופדיות ומילונים מחולקים לכרכים רבים. את הכרכים נהוג למספר, בספרות או באותיות.

בסוף המאה ה-20 החל הספר להתממש כספר אלקטרוני בגרסאות שונות. פרויקט השו"ת, שתחילתו בשלהי שנות ה-60 של המאה ה-20, מאחסן אלפי ספרי הלכה ומאפשר גישה אליהם באמצעות מחשב. פרויקט גוטנברג, ומקבילו העברי פרויקט בן-יהודה, הם אתרי אינטרנט המאחסנים טקסטים של ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו, ומאפשרים קריאה של ספרים אלה על-גבי מסך מחשב (או הדפסתם על ידי הקורא). שירות Google Book search מאפשר לחפש בטקסט המלא של ספרים (גם כאלה שמוגנים על ידי זכויות יוצרים) שגוגל סורקת ואוגרת במאגר הדיגיטלי שלה.

שילוב בין ספר הנייר לספר האלקטרוני מקובל בספרי הדרכה בנושאי מחשבים, שבהם מצורף תקליטור (וקודם לכן דיסקט) ובו תרגילים המלווים את הספר.

כמו כן קיים שילוב בין המדיה הבדורית על ידי שימוש במיכשור מגוון מתחום אלקטרוניקה בידורית לשם שמיעת ספר מוקלט באמצעות מערכות שמע.

בנוסף לספרי נייר שהועברו למדיום אלקטרוני, ספרים רבים נוצרים מלכתחילה במדיום זה.

מקום הספר בתרבות היהודית

מקום של כבוד שמור במסורת ישראל לספרים, אך בעיקר לספרות התורנית (המכונה גם "ספרי קודש"), ובפרט לספר התורה. כך, סוגיות רבות – וממילא, סימנים רבים בספרות ההלכה – יוחדו לקדושת הספר. בין ההלכות המפורסמות יותר לגבי כבוד הספר הן האיסורים להשליך אותו ארצה או להפוך אותו על פניו, והחובה לגנוז ספר משהתבלה.

בשולחן ערוך נפסק שכל איש מישראל לכתוב בעצמו ספר תורה, וכן לקנות ספרי קודש שלומדים מתוכם.

על פי היהדות המסורתית, כמו גם, על פי הקבלה על מרבית זרמיה, המקור לכבוד כלפי ספרי הקודש נובע מכמה גורמים:

• מקור הספר - הטקסט הרשום בספר ניתן כחלק מהתגלות כוח עליון אל האדם.
• הספר הוא תשמיש קדושה ועל כן יש להתייחס אליו בכבוד.

הקבלה רואה בספרות התורנית את אחד האמצעים החשובים להיכרות האדם עם העולם הרוחני, בורא עולם והכוחות המופעלים עליו. מקום מיוחד בחכמת הקבלה שמור לספר הזוהר, שלפי חכמי הקבלה טומן בתוכו את הכוח להביא גאולה לעולם.

בחלק מן הזרמים ביהדות נהוג לעודד את תלמידי החכמים להעלות את חידושיהם על הכתב, ואף להדפיסם בספר. כמו כן, מקובל בשם הקדמונים, שיש למחבר לרמוז את שמו בשם הספר.

גם בעולם היהודי החילוני שמור מקום של כבוד לספר בכלל ולספרות התורנית בפרט, וכך מתקיימים מדי שנה ירידים לעידוד הקריאה (ביניהם, שבוע הספר), מתקיימת תרבות ענפה של העברת ספרים מיד ליד על מנת שלא להשליכם לפח, ועסקים שלמים המתבססים על שימור ספרים ישנים.

מלאכת הפקת הספר בעידן המודרני

ערך מורחב – הוצאה לאור

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראו גם

• ביבליוגרפיה
• קודיקולוגיה
• עיצוב ספרים
• הוצאת ספרים
• עטיפה (ספר)
• שמות ספרי עיון
• מכירת ספרים בישראל
• רשימת ספרים
• רשימת דמויות ספרותיות
• רשימת סופרים
• רשימת משוררים
• רשימת מחזאים
• רשימת הוצאות ספרים בישראל
• רשימת הוצאות ספרים עבריות
• סיפור בהמשכים
• ספר אלקטרוני
• קורא ספרים אלקטרוני
• סריקת ספר
• ספר קומיקס
• ספר מוקלט - ספר המיועד לעיוורים, בעלי צרכים מיוחדים וספר לנהגים השומעים ספרים אגב נהיגה.
• ספר אמנות - ספר המתעד יצירות אמנות פלסטית וכן ציורים.
• רומן גרפי - ספר המכיל איורים גרפים וטקסט מקוצר כולם יוצרים סיפור.
• שריפת ספרים
• סיפור חוזר
• ספר פופ-אפ
• ספר משחק
• מרכז הספר והספריות בישראל

לקריאה נוספת

• יחיל צבן, ספרים הרבה, הוצאת אפיק, 2019.
• זמנים 112, סתיו 2010 - קובץ מיוחד: ספרים פתוחים, ספרים גנוזים
• עוזי אלידע, "אסכולת האנאל ותרבות הספר", בתוך ר. כהן וי. מאלי, ספרות והיסטוריה, החברה ההיסטורית-זלמן שזר, 1999, עמ' 299–323.

• Philip Gaskell, A New Introduction to Bibliography, Oxford University Press 1985

קישורים חיצוניים

• תהליך היצירה של ספרים - סרט שהופק ב-1947 על ידי אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מאיר בר-אילן, הספר העברי המקוון - הספרייה הווירטואלית, יד לקורא, לא (תשנ"ח), עמ' 34–37
• עמית הרשקוביץ, סיפורו של ספר - 2010, "גליליאו צעיר"
• נועה מנהיים, האנושות חוגגת יום הולדת לספר, באתר הארץ, 24 בפברואר 2016
• יחיל צבן, מסה | למה אין הבדל של ממש בין קניית ספר לקניית המבורגר, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2019
• ספר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ספרים בספרייה הלאומית