ספר
ערך זה עוסק בטקסט מודפס. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד בנושא מסוים, שדפיו כרוכים יחדיו. בסוף המאה העשרים החלה הפקתם של ספרים אלקטרוניים המוצגים על קורא ספרים אלקטרוני, טאבלטים, צג המחשב ואפילו טלפונים חכמים.
עוד מימי בראשית אסף האדם את יצירותיו הספרותיות תחת ספרים. בתחילה היו אלה מגילות קלף, וספרים מצומצמים בהיקפם. עם התפתחות הדפוס באמצע המאה ה-15 עלה היקפם של הספרים. במשך מאות שנים היו הספרים אמצעי עיקרי להפצת ידע ולהעברתו מדור לדור. במאה העשרים נוספו לכך שלל אמצעים נוספים: רדיו, קולנוע, טלוויזיה והאינטרנט, אך לספר ממשיך להישמר מקום מרכזי.
ספרי עלילה רבים מוצאים את דרכם אל מסך הקולנוע או הטלוויזיה.
תוכן עניינים
סוגי ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיפורת: נחלקת לז'אנרים שונים כגון רומנים, הרפתקאות, מדע בדיוני, פנטזיה, ילדים.
- שירה: נחלקת, בין השאר, לשירה אפית ולשירה לירית.
- יומן ואוטוביוגרפיה: תיעוד מאורעות, זיכרונות וכו'.
- ספרי עיון: מבואות, ביוגרפיות, מונוגרפיות ועוד.
- ספרי יעץ: אטלס, אנציקלופדיה, מילון.
- ספרי דת: תנ"ך, חומש, תלמוד, ספרי צדיקים, ספרי מוסר. (ספרות תורנית).
- ספרות ילדים: סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים.
- ספרי לימוד: לתלמידים, לסטודנטים וכדומה.
- ספרי הדרכה: מדריך טיולים, ספר בישול וכדומה.
- ספרות מקצועית: ספרים המשמשים את העוסקים במקצוע מסוים בעבודתם.
- ספרות מצוירת: ספר שבו יש הרבה ריבועים בכל עמוד, ובתוך הריבועים יש ציור, שבו יש בועות דיבור לדמויות המדברות (קומיקס).
- ספר חשבונאי - רישום החשבונות של עסק, יופיע תמיד ברבים (עליך להגיש את הספרים לבקורת מס הכנסה.)
בתהליך יצירתו של ספר שני שלבים עיקריים:
- תהליך כתיבת הספר על ידי מחברו (או מחבריו). סופו של שלב זה הוא ביצירת כתב יד (במשמעות הרחבה של מושג זה, שבה נכללים עותק בכתב יד, במכונת כתיבה או במעבד תמלילים).
- תהליך ההוצאה לאור של הספר: הפיכת העותק היחיד של המחבר לספר מרובה עותקים הזוכה לתפוצה רחבה. לאחר הוצאתו לאור של הספר ייתכנו לו הדפסות נוספות ומהדורות נוספות.
תוכנו של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיקרו של הספר הוא התוכן הנכלל בו, בין אם זה תוכן עיוני, מדריך שימושי או סיפורת. סביב תוכן זה נכללים מרכיבי תוכן נוספים, חלקם המופיעים בכל ספר, חלקם המופיעים בסוגים מסוימים של ספרים, וחלקם מופיעים בהתאם לשיקול דעתם של המחבר והמו"ל. רכיבים אלה כוללים:
- עמודי השער
- הקדשה: עמוד המופיע בתחילת הספר, ובו מקדיש המחבר את הספר לאדם היקר ללבו.
- הקדמה: פנייה של המחבר אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.
- הסכמה: מכתב לוואי המופיע בראשית ספר, ובו מעידה אישיות חשובה על איכותו של הספר. נהוג בעיקר בספרות תורנית.
- תוכן עניינים: רשימת כל הפרקים שבספר, ומספר העמוד שבו מתחיל כל פרק. זהו חלק בלתי נפרד מכל ספר עיון, ומופיע לעתים גם בספרי סיפורת. מקומו של תוכן העניינים הוא בראש הספר, משום שהוא מהווה מעין מפה להמשך ההתמצאות בספר, אך לעתים הוא ממוקם דווקא בסוף הספר.
- ביבליוגרפיה: רשימה של פרסומים (ספרים, מאמרים וכדומה) המצורפת לספר, לשם אזכור המקורות אותם מצטט הספר, או שעליהם הוא מסתמך, ולהפנית הקורא לספרות המרחיבה את הדיבור בנושאי הספר.
- מפתח עניינים: מופיע בסופו של ספר עיון, ומאפשר לאתר בקלות נושאים עיקריים בספר: אנשים, מקומות, מושגים, תהליכים וכדומה. למפתח חשיבות גדולה, משום שהוא מהווה כלי עיקרי לגישה ישירה לתוכן הספר. בדרך-כלל מופיע לפי סדר האלף-בית
אפיון פיזי של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר, במשמעות המקובלת של מושג זה במאות השנים האחרונות, מורכב מדפי נייר כרוכים, וביתר פירוט:
- כריכה (אחורית וקדמית): זאת יכולה להיות קשה או רכה, אך לרוב עבה ועמידה מדפי הספר. ישנם ספרים, כמו ספרי תינוקות רבים, שהדפים והכריכה קשים ועמידים באותו אופן.
- דפי הספר: מכילים את תוכנו.
- שדרה (שדרית): מקום מפגש דפי הספר, בספרונים דקים היא יכולה להיות רק כמה סיכות שידוך ובספרים עבים היא משטח חזק כמו הכריכה (ולפעמים יותר) אליו מודבקים ו/או תפורים דפי הספר.
עוביו של ספר מוגבל לסנטימטרים מעטים, ולכן כאשר תכולתו של ספר עולה על 1,000 דפים (ולעתים אף פחות), נהוג לפצלו לכרכים אחדים, כך שכל כרך כרוך בנפרד. יש ספרים המחולקים לשני כרכים, ואחרים, ובפרט אנציקלופדיות ומילונים מחולקים לכרכים רבים. את הכרכים נהוג למספר, בספרות או באותיות.
בסוף המאה העשרים החל הספר להתממש כספר אלקטרוני, בווריאציות שונות. פרויקט השו"ת, שתחילתו בסוף שנות השישים של המאה העשרים, מאחסן אלפי ספרי הלכה ומאפשר גישה אליהם באמצעות מחשב. פרויקט גוטנברג, ומקבילו העברי פרויקט בן יהודה, הם אתרי אינטרנט המאחסנים טקסטים של ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו, ומאפשרים קריאה של ספרים אלה על-גבי מסך מחשב (או הדפסתם על ידי הקורא). שירות Google Book search מאפשר לחפש בטקסט המלא של ספרים (גם כאלה שמוגנים על ידי זכויות יוצרים) שגוגל סורקת ואוגרת במאגר הדיגיטלי שלה.
שילוב בין ספר הנייר לספר האלקטרוני מקובל בספרי הדרכה בנושאי מחשבים, שבהם מצורף תקליטור (וקודם לכן דיסקט) ובו תרגילים המלווים את הספר.
כמו כן קיים שילוב בין המדיה הבדורית על ידי שימוש במיכשור מגוון מתחום אלקטרוניקה בידורית לשם שמיעת ספר מוקלט באמצעות מערכות שמע.
בנוסף לספרי נייר שהועברו למדיום אלקטרוני, ספרים רבים נוצרים מלכתחילה במדיום זה.
מקום הספר בתרבות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לספרים בכלל, ולספרי ה"קודש" בפרט שמור מקום של כבוד במסורת ישראל. כך למשל שולחן ערוך סימן כח[1] מוקדש כולו לכבוד הספר ולחשיבותו (שולחן ערוך אינו מתחלק לפרקים אלא ל"סימנים" שתפקידם דומה לתפקיד הפרקים בספרים המודרניים, המספקים חלוקת התוכן לנושאים. חלוקה המקלה על ההתמצאות בספר). הלכות המפורסמות יותר לגבי כבוד הספרים הן האיסור להשליך ספר ארצה, או להפוך אותו על פניו, גניזה של הספר משהתבלה, ויצירת מקום מיוחד בבית לספרי קדושה.
לפי השולחן ערוך חייב כל איש מישראל לכתוב בעצמו ספר תורה, ולקנות ספרי קודש שלומדים מתוכן. על פי היהדות המסורתית, כמו גם, על פי הקבלה על מרבית זרמיה המקור לכבוד כלפי ספרי הקודש נובע מכמה גורמים:
- מקור הספר - הספר ניתן כחלק מהתגלות כוח עליון אל האדם.
- הספר הוא תשמיש קדושה (מה ששוב מעיד על מקורו הנעלה) ולא ראוי להתייחס אליו בזלזול בשל כך.
- "חכמת" הקבלה מיחסת לספר כח רוחני מיוחד שיכול לקדם ולעזור לאדם. ספר שנכתב על ידי מקובל מספר על גילוי של אותו המקובל את הכח העליון המניע את העולם. המקובלים מורים לנו כי אדם שרוצה להגיע להבנה והרגשת הכוחות המניעים את המציאות ישיג זאת, בהתאם למידת הרצון שלו, אם יפתח את ספרי המקובלים.
הקבלה רואה בספרות תורנית את אחד האמצעים החשובים להיכרות האדם עם העולם הרוחני, בורא עולם והכוחות המופעלים עליו. מקום מיוחד בחכמת הקבלה שמור לספר הזהר שלפי חכמי הקבלה טומן בתוכו את הכוח להביא גאולה לעולם.[2]
גם בעולם היהודי החילוני שמור מקום של כבוד לספר בכלל ולספרות התורנית בפרט, וכך מתקיימים מדי שנה ירידים לעידוד הקריאה, מתקיימת תרבות ענפה של העברת ספרים מיד ליד על מנת שלא להשליכם לפח, ועסקים שלמים המתבססים על שימור ספרים ישנים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זמנים 112, סתיו 2010 - קובץ מיוחד: ספרים פתוחים, ספרים גנוזים
- תהליך היצירה של ספרים - סרט שהופק ב-1947 על ידי אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סיפורו של ספר - עמית הרשקוביץ, 2010, "גליליאו צעיר"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
