לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ג', עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס"ג, עמוד ב' |
|---|---|
| משנה תורה | הלכות דעות, פרק ב' הלכה ד' |
  | |
לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה הוא כלל חינוכי המדריך את המורה ללמד ולנסח את החומר בדרך קצרה ככל הניתן, כדי להקל על התלמיד בזכירת החומר, וכדי שלא יתבלבל[1].
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור הציטוט הוא בגמרות בחולין ובפסחים, ובשתיהן מובא הכלל בשם התנא רבי מאיר.
הרמב"ם הביא את הכלל בלשון הגמרא במשנה תורה[2], ובנוסף כתב: ”וילמד לתלמידים... בלא אריכות לשון”[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה", באתר המכלול
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה".