לפגוש את ג'ו בלאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפגוש את ג'ו בלאק
Meet Joe Black
עטיפת ה־DVD בעברית
עטיפת ה־DVD בעברית
עטיפת ה־DVD בעברית
מבוסס על Death Takes an Holiday עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי מרטין ברסט עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מרטין ברסט עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט בו גולדמן, קווין וייד, Ron Osborn עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה מייקל טרוניק, ג'ו הוטשינג עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים בראד פיט
אנתוני הופקינס
קלייר פורלני
ג'ייק וובר
מרשה גיי הארדן
ג'פרי טמבור
מוזיקה תומאס ניומן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום עמנואל לובצקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי יוניברסל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי יוניברסל
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה נובמבר 1998
משך הקרנה 181 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט רומנטי, סרט פנטזיה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 90 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו meetjoeblack
פרסים פרסי בוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לפגוש את ג'ו בלאקאנגלית: Meet Joe Black) הוא סרט פנטזיה רומנטי אמריקאי משנת 1998, שבוים על ידי מרטין ברסט, בכיכובם של בראד פיט, אנתוני הופקינס וקלייר פורלני. הסרט מבוסס בצורה רופפת על הסרט "המוות יוצא לחופשה" משנת 1934. זה היה שיתוף הפעולה השני של בראד פיט ואנתוני הופקינס לאחר הסרט "רוחות של תשוקה" משנת 1994.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איל התקשורת המיליארדר ויליאם "ביל" פאריש (אנתוני הופקינס) שוקל מיזוג בין החברה שלו לבין ענקית תקשורת אחרת. הוא לקראת יום הולדתו ה-65, ובתו הבכורה אליסון (מרשה גיי הארדן), מארגנת מסיבה גדולה כדי לחגוג את המאורע. באותו זמן, ביל מתחיל לשמוע קולות מסתוריים, שהוא מנסה בכל כוחו להתעלם מהם. בתו הצעירה, סוזן (קלייר פורלני), המתמחה ברפואה פנימית, מתראה עם אחד מחברי ההנהלה של החברה שבבעלות אביה, דרו (ג'ייק וובר). היא שוקלת נישואין, אבל אביה לא מרוצה ממערכת היחסים בין השניים, ונותן לה נאום על החשיבות של הלהט והאושר החיוניים לחיי זוגיות וחסרים לטעמו בינה לבין דרו. כשהיא מבקשת "גרסה מקוצרת" של נאומו הנלהב מדוע, הוא אומר בפשטות "תישארי פתוחה, מי יודע? אולי ברק יכה!".

מעט לאחר מכן, סוזן פוגשת צעיר נמרץ (בראד פיט) בבית קפה. היא מתאהבת בו מיד, אבל לא מצליחה אפילו לגלות את שמו. דקות אחדות לאחר פגישתם, ללא ידיעתה, הצעיר נדרס על ידי שתי מכוניות במה שנראה כתאונת דרכים קטלנית. "המוות" מופיע בביתו של ביל בגופו של הצעיר שנדרס, ומסביר שנאומו המלהיב של ויליאם עורר את התעניינותו לאחר שעמום אינסופי. לאור כישוריו, ניסיונו וחוכמתו של ביל, המוות מציע לו שבעבור מספר ימי חיים נוספים, ביל יהיה המדריך שלו על כדור הארץ. ביל מסכים, והמוות מציב עצמו כיד ימינו של ביל, תוך שהוא מכונה "ג'ו בלאק" (שם שוויליאם נאלץ להמציא בשבילו), ומבלה את רוב זמנו בעבודתו ובביתו של ויליאם.

סוזן נמשכת לג'ו, אבל אינה מבינה למה הוא מתייחס אליה כאל זרה. ביל מתאמץ לעבור את הימים הבאים, שכעת הוא יודע שהם האחרונים שלו, אך נכשל בניסיונותיו למנוע מהאירועים לצאת מכלל שליטה. דרו נפגש בחשאי עם אדם המעוניין במיזוג בין החברות, ומנצל את התנהגותו המוזרה של ביל כדי לשכנע את ועד המנהלים להדיח אותו מעמדת היו"ר, תוך כדי שהוא משתמש במידע שהובא לו בשוגג על ידי חתנו של ביל, קווינס (ג'פרי טמבור), כדי לאשר את המיזוג בין החברות שוויליאם החליט למנוע. סוזן מתאהבת עמוקות בג'ו, שכעת, לאחר שהוא מושפע מתשוקות בני האדם, מתאהב בה גם כן. ביל מתעמת עם ג'ו בנושא, אבל ג'ו מחליט לקחת את סוזן לעצמו. כשמגיע יום הולדתו האחרון של ביל, הוא מנסה בפעם האחרונה להראות לג'ו את המשמעות של אהבה אמיתית וכל מה שהיא כוללת - בעיקר כנות והקרבה. כשג'ו מבין לבסוף שסוזן אף פעם לא אהבה אותו, אלא את האדם הצעיר שהוא משתמש בגופו, הוא חוזר בו מתוכניתו לקחת אותה איתו.

בנוסף, הוא בא לעזרתו של ביל בהחזרת השליטה בחברה, בכך שהוא חושף את ערמומיותו וקשריו העסקיים של דרו בפני ועד המנהלים. ביל מקדיש את הזמן שנותר לו במסיבה לאליסון וסוזן. ג'ו נפרד מסוזן, כשהוא מודה במעורפל שהוא אינו האדם אותו פגשה לראשונה. סוזן קולטת משהו מן האמת בדבריו, אבל אינה רוצה או מסוגלת להבין אותו לחלוטין. בזמן שמופע זיקוקין מסמן את סוף המסיבה, ג'ו מלווה את ביל החוצה, בזמן שסוזן צופה בהם מרחוק. היא נדהמת לראות את ג'ו חוזר, הפעם בתור הצעיר שהמוות השתמש בגופו, וזו הפעם הראשונה שהוא רואה אותה מאז המפגש בבית הקפה. סוזן אומרת: "הלוואי שהכרת את אבא שלי", משמע היא יודעת שאביה איננו.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]