מאיר שפירא (אדמו"ר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לשפר ניסוח, אין קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
האדמו"ר מבלאז'וב
רבי מאיר שפירא
אין תמונה חופשית
לידה ה'תרמ"ד
ריישא, פולין
נרצח ה'תש"ב (בגיל 58 בערך)
ריישא, פולין
חסידות חסידות בלאז'וב
מקום פעילות בלאז'וב
מספר בשושלת השלישי
הקודם רבי יהושע שפירא
תחילת כהונה י"ב באדר א' ה'תרצ"ב
סיום כהונה שנת ה'תש"ב
חיבוריו דבריו הודפסו בספר "זיכרון מאיר"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי מאיר שפירא (ה'תרמ"ד - ה'תש"ב) היה אב"ד העיר בלאז'וב שבמחוז ריישא בפולין. לאחר פטירת אביו כיהן כאדמו"ר השלישי בשושלת בלאז'וב. נרצח עם כל ילדיו ובני משפחתו בשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מאיר נולד בשנת ה'תרמ"ד במחוז ריישא שבפולין לרבי יהושע שפירא[1] (האדמו"ר השני מבלאז'וב) ולמרים בתו של רבי מנחם מענדל מארילוס מרופשיץ[2]. נישא לבאשא בת דודו רבי יוסף שפירא ולאחר מלחמת העולם הראשונה עת נמלטו אביו וסבו מבלאז'ובה נתמנה כרבה של העיר עד השואה.

לאחר פטירת אביו בי"ב באדר א' ה'תרצ"ב נתמנה רבי מאיר לכהן כאדמו"ר השלישי מבלאז'וב לצד אחיו מאביו רבי אליעזר שפירא. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החביא רבי מאיר את כתביו וחידושיו אצל שכן גוי, אך רבי מאיר נרצח ביחד עם כל ילדיו בשנת התש"ב.

עם סיום המלחמה העניק השכן את כתביו לאחיו רבי ישראל[3] והוא מסרם לידי תלמידו הרב שלמה יהודה אינטרטר מריישא שידפיסם בספר "זיכרון מאיר".

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי יוסף שפירא, כיהן כאדמו"ר בריישא ודבריו הודפסו בספר "זיכרון יוסף" (נרצח בשואה)
  • רבי אפרים שפירא (נרצח בשואה)
  • מרים שפירא (נרצחה בשואה)
  • שרה שפירא (נרצחה בשואה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבה של ריבטושיש, בלאז'וב וריישא
  2. ^ נכדו של הרב שמעון מארילוס, מייסד חסידות ירוסלב
  3. ^ ניצל מהשואה והחיה את החסידות מחדש בבורו פארק שבארצות הברית